בית פורומים עצור כאן חושבים

בדורו של מי היה נח.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/10/2013 21:57 לינק ישיר 
בדורו של מי היה נח.

לפי פרוש אבן עזרא אבן עזרא בראשית פרק ו וטעם בדורותיו. בדורו בעת המבול, ובדורות שהיו אחריו, כי הוא חיה עד שהיה אברהם בן נ"ח שנה. והסימן הוא ואברהם אבינו בן נ"ח כאשר מת נח: אבל לפי רש"י רש"י בראשית פרק ו פסוק ט בדורותיו - יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום: כלומר שנח לא היה בדורו של אברהם ולפי האבן עזרא ודאי שזה דור אברהם ולהוסיף שכבר בן שלוש הכיר אברהם את בוראו ומה קורה אז עם נח

תוקן על ידי חלמישצור ב- 05/10/2013 21:57:46




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/10/2013 10:32 לינק ישיר 

נישט
ממש מביך איך רבותנו לא פירגנו למי שאינו יהודי, שיכתבו -על נישט  אאינזריגר- צדיק.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/10/2013 05:21 לינק ישיר 

עוד סיפורי חתול ועכבר מ"אלפא ביתא דבן סירא".

הסיפור שהובא לעיל, ללא הצדקות הוא להלן באות טו.

(י"א) אמר לו מפני מה חתול אוכל העכבר יותר מכל השרצים? אמר לו בתחלה חתול ועכבר חברים היו, פעם אחת הלך העכבר והלשין לחתול להקב"ה, אמר לו רבש"ע אני וחתול נשתתפנו ואין לנו מה לאכול, אמר לו אתה הלשנת את חבירך כדי שתאכלנו עתה הוא יאכל אותך ואתה תהיה לו מזונות, אמר לו רבש"ע ומה עשיתי, אמר לו אי שרץ טמא! והלא למדת משמש וירח שהיו שוין בקומה ובתואר ועל שהלשינה הלבנה לשמש חסרתי ממאורה והוספתי לשמש, כן גם אתה הלשנת על חבירך שתאכלנו לפיכך הוא יאכל אותך, אמר לו רבש"ע אם כן נאבד אני וזרעי, אמר לו אני אשאיר לך פליט כמו שעשיתי לירח, מיד הלך העכבר ונשך החתול בראשו וקפץ החתול והשלך העכבר בארץ ונשכו ומת, באותה שעה נפל אימת חתול בעכבר ולפיכך יאכלנו. (י"ב) אמר לו מפני מה ישתין החמור בהשתנת חבירו ומריח צואתו, אמר לו כשברא הקב"ה כל בריה אמר חמור לסוס ופרד כל בריה יש לה ריוח ואנו עמלין לדורי דורים ואין לנו ריוח, נתפלל לקוננו שיתן לנו ריוח ואם לא נבטל לזרעינו, התפללו ולא נענו, אבל אמר להם כשיהיו מימי רגלים שלכם נהרות וטוחנים בהם ריחים וריח צאתכם כריח בשמים אז אתן לכם שכרכם, ולכך הם מריחים ומשתינים (כנ"ל). (י"ג) אמר לו ולמה יש שנאה בין כלב לחתול? אמר לו כשנברא החתול הלך ונשתתף עם הכלב והיו שניהם צדין ואוכלין, בא להם יום אחד ושני ושלישי ולא מצאו כלום לאכול, אז אמר הכלב לחתול עד מתי אנו יושבין רעבים לך אתה אצל אדם הראשון ושב עמו בביתו ותאכל ותשבע ואני אלך אצל שקצים ורמשים ונמצא כלום ונאכל ונחיה, אמר חתול לכלב נשבע שנינו שלא נלך לאדון אחד, אמר לו בטוב אמרת, מיד נשבעו שניהם והלך חתול לבית אדם הראשון ומצא עכברים ואכל ושבע והנשארים ברחו מלפניו, כשראה בן אדם אמר רפואה גדולה שלח לי הקב"ה, מיד הושיבו בביתו והאכילהו לחם והשקהו מים, אז מה עשה הכלב הלך אצל זאב אמר לו אלך עמך הלילה ואלין, אמר לו הין, הלכו במערה שניהם ושכבו, שמע הכלב קול צעקת רגלים של חיות, מיד הקיץ לזאב ואמר לו שמועת לסטין אני שומע, אמר לו צא אתה לגרשם, עמדו עליו להרגו, ברח והלך אצל הקוף וגרשו והלך אצל הכבש וקבלו ושכב עמו, שמע שמועת רגלים. אמר הכלב לכבש שמועת לסטים אני שומע, אמר לו צא אתה ויצא הכלב והיה נובח, אמרו הזאבים כבש לשם, הלכו ומצאוהו ואכלוהו, וברח הכלב ממלון למלון ולא מצא מנוחה כלל, מיד הלך לאדם הראשון קבלו ושכב עמו במלון, ובחצי הלילה אמר הכלב לאדם קול רגלים אני שומע, מיד עמד אדם ונטל הרומח והלך עם הכלב ורדפו לחיות עד שהבריחום מלפניהם וחזרו שניהם ביחד. אמר אדם לכלב בוא עמי לבית ותדור עמי ותאכל ממאכלי ותשתה ממשתיי, והלך עמו. כששמע חתול קולו של כלב יצא לקראתו אמר לו מפני מה באת עמי, אמר לו אדם הביאני, התחילו לעשות מריבה, אמר אדם לחתול למה תריב עמו אני הבאתיו שראיתיו ערום כלו לב. אמר לו (האדם לחתול) אל תדאג היה גם אתה עמי כמנהגך, אמר לו אדוני גנב הוא, יפה לדור עם גנב? אמר חתול לכלב למה הפרת שבועתך? אמר לו לדירתך לא אבוא, לא אוכל מה שיש לך, אני לא אזיק לך כלום. לא שמע ממנו, אז התחילו מריבין, כשראה הכלב כן מיד ברח לביתו של שת וישב עמו, והיה הכלב מבקש לעשות שלום עם החתול ולא רצה החתול, ומאותו העת עד היום הזה הם במריבה, וכמעשה אבות יעשו בנים, בין חיות בין בהמות בין אדם. ועליהם מושלים: רחילא בתר רחילא אזלא. (י"ד) אמר לו מפני מה הכלב מכיר את קונו וחתול אינו מכיר? אמר לו כל מי שיאכל ממה שאכל העכבר שוכח תלמודו, חתול שאוכל עכבר עצמו על אחת כמה וכמה שאינו מכיר את קונו. (ט"ו) אמר לו מפני מה תפירה בפי העכבר? אמר לו בימי המבול נכנסו בתיבה שקצים ורמשים זכר ונקבה, פעם אחת ישב עכבר עם נקבתו אצל חתול, אמר חתול זוכר אני שאבי אכלו ואת זרעו מותר לי שאכלנו, מיד הלך לאוכלו, ברח העכבר והיה מבקש נקב להחבא ולא מצא, מיד נעשה לו נס ומצא נקב ונכנס שם, בא חתול אל הנקב ורצה ליכנס אחריו ולא היה יכול לפי שהנקב קטון, הכניס ידו להוציאו, פתח פיו העכבר ומשך לחייו בצפרניו ונקרע מפיו למטה כחצי זרת, כשהלך חתול יצא העכבר מן הנקב והלך לנח ואמר לו, איש צדיק עשה עמי צדקה ותפור לחיי שקרע לי חתול אויבי, אמר לו לך הביא לי שער מזנב החזיר [והלך אצל החזיר ומצאו ישן וגנב משער זנבו], והלך לנח ותפר, ועד עתה נראית התפירה. 


תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/10/2013 05:26:29




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/10/2013 04:13 לינק ישיר 

ירוחם

נח איש צדיק - במקור מדרשי:



בראשית רבתי פרשת נח עמוד 59 

פרשת נח. 

[ז, א] צדיק לפני. למה צדיק, לפי שהיה עושה צדקות עם כל אשר היו בתבה. אמרו בתחלה בימי אדה"ר היו חתול ועכבר בביתו של אדה"ר שותפין זע"ז. יום א' נכנס תחרות בלבו של עכבר על חתול והלך אצל אדם, אמר לו אדוני תן לי רשות על החתול להורגו שהוא גנב וקוביוסטוס. אמר לו אדם הואיל וספרת עליו לה"ר תהיה לו למאכל. מיד קפץ החתול על העכבר והרגו. כיון שראו בניו של עכבר ונקבתו כן ברחו לסעיפי ההרים ולנקיקי הסלעים ולחורי עפר, אמרו עוד לא תהיה פלטה לפני החתול אויבינו. כשבא נח והכניסן בתבה, יום א' היה החתול ונקבתו היו עומדין זה אצל זו, אמר החתול לנקבתו זכורני כשהייתי תינוק הביא לי אבא ממשפחתו של זה ואכלתיו והיה טוב למאכל, ועתה ארדוף אחריו ואשיגנו ואוכלנו. כיון ששמע עכבר כדברים הללו נס מפניו ורדף החתול אחריו, ונעשה לו נס ונזדמן לו חור אחד ונכנס שם. הכניס החתול פיו בחור להוציאו מתוכו ונשכו העכבר, גם החתול קרע לו בצפורנו שפתו התחתונה כחצי זרת. אחר שעה הלך העכבר אצל נח, אמר לו איש צדיק עשה לי צדקה ותפור לי מה שקרע לי החתול אויבי. א"ל לך והביא לי נימת שערו. הלך אצל החתול עצמו ומצאו ישן ותפס משערו וחזר לנח ותפר קרעו. ולזה נקרא איש צדיק (ו' ט'). 


תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/10/2013 05:04:43




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2013 14:37 לינק ישיר 

אני שוב חוזר על מה שכתבתי בעמוד הקודם,
מה יוסיף לך ומה יגרע ממך הידע -מתי מת מתושלח? במבול או לפני המבול?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2013 13:08 לינק ישיר 

נו אז מה הבעיה לעשות חשבון כדי לדעת באיזה שנה משנות מתושלח היה המבול?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/10/2013 10:23 לינק ישיר 

הגילאים בתורה אני מניח שהם נכונים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2013 05:04 לינק ישיר 

לא הבנתי, אתה לא מתחיל את הדיון מנקודת הנחה שהגילאים שמובאים שם נכונים?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-9/10/2013 14:17 לינק ישיר 

אדם
איך בכלל אפשר להסתמך על חשבון הדורות בתקופה הפרה היסטורית, מה המקורות שהמחשב חישב לפיהן?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/10/2013 13:20 לינק ישיר 

זה הדבר שעולה מיד כשעושים חשבונות של הדורות.

אתה רואה שמישהו הסתיימו מאות שנותיו בדיוק בשנת המבול, מה אתה אמור להבין מזה?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-9/10/2013 12:59 לינק ישיר 

אדם
הדבר היחיד שמציק לך בפרשה, או במדרש?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/10/2013 12:57 לינק ישיר 

אגב צדיקים בדור המבול - יש לי שאלה פשוטה:

מניין לנו שמתושלח היה צדיק ונפטר שבוע לפני המבול? (כדברי הדרש)

אולי גם הוא מת כמו כל השאר במבול וגילו מתאים בדיוק לזה?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-9/10/2013 09:49 לינק ישיר 

נישט
דור המדבר דורו של- משה אהרון מרים וחור. לא היה בעם ישראל דור מושחת ממנו.

האם ריחם של המנהיגים נפגע במשהו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/10/2013 07:33 לינק ישיר 

 ירוחםשמ

<זה לא מקומם אותך הדרש הזה?>

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=5&topic_id=121669&forum_id=1364

במחלוקת הנוספת שביניהם, אנו מוצאים מחלוקת האם לדור שבו היה חי ה"גדול", יש השפעה על גדולתו, והוא במחלוקתם על צדקותו של נח, "אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים היה בדרתיו] אמר רבי יוחנן: בדורותיו, ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר: בדורותיו, כל שכן בדורות אחרים. אמר רבי חנינא, משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה - לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ, במקומה - ריחה נודף, שלא במקומה - אין ריחה נודף. אמר רבי אושעיא: משל דריש לקיש למה הדבר דומה - לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת, במקומה ריחה נודף - וכל שכן במקום הבוסם. (סנהדרין דף קח עמוד א).



תוקן על ידי נישטאיך ב- 09/10/2013 07:33:54




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/10/2013 00:40 לינק ישיר 

חלמיש

ברוך השב!

ושאלה חשובה שאלת. וזו הזדמנות עבורי להציג כיצד לדעתי יש להתייחס לדרשות חז"ל, או לחלקן.

הדרשה שמביא רש"י לגבי היחס בין נח לאברהם מקשרת בין שני נושאים.

א. שאלה היסטורית לפי המקרא: באיזו תקופה חי נח. ודאי שהוא חי בדור המבול ובדור הפלגה שאחריו. משמע מן הדרשה שהוא לא חי בדורו של אברהם.

ב. שאלה ערכית, פסיכולוגית, חינוכית. מה הציון שיש לתת לנח והאם הציון הזה היה משתנה בהתאם לדור שבו חי, אילו היה אפשר להעתיק אדם מדור לדור.

וזו שאלה שהיא חסרת משמעות כמעט אם מנסים לענות עליה לגבי הדמות המקראית וההיסטורית של נח.

הרי יש כמה סגנונות של צדיקות ושל, איך אומר זאת, השגיות רוחנית. מה היה נח באמת כשהוא לעצמו אין לדעת בוודאות. יש לנו עדותם של הכתובים, שאף היא לא חד משמעית (ה' ראה אותו צדיק - אבל מדוע נח לא התפלל בעד דורו כפי שעשה אברהם בעד סדום ועמורה?).

השאלה "מה היה קורה אילו" ביישום הנוכחי, מה היה קורה אילו נח היה חי בדורו של אברהם, אין לה תשובה אלא השערה, אם בכלל. אילו לסבתא היו גלגלים. אילו נח היה בדורו של אברהם לא היה נח נח ואולי אברהם לא היה אברהם. אילו אברהם היה בדורו של נח, מסתבר שלא היה מבול.

ולגבי הציון: האם נח היה אדם טוב עוד יותר? האם היה עולה על אברהם? יש לשאול קודם: מה בכלל הקריטריונים ל"זה עולה על זה"?

יש הרבה תשובות.

כיון שמדובר בשאלה שאין לה תשובה חד משמעית, או בכלל, אז זה אומר שצריך להבין את הדיון אחרת.

לדעתי, אחד האופנים שבו אפשר להבין את הדיון הזה הוא בכך שיש לאדם תכונות ובחירות שמגדירות את זהותו ומאפשרות לדרג אותו, לתת לו ציון: צדיק, לא צדיק, טוב, לא טוב, חכם, לא חכם. ותמיד ניתן לשאול: האם יכול היה להיות "עוד יותר". יותר טוב, יותר חכם, יותר מתגבר. יתכן שהיה יכול להפנות את כוחותיו גם לאפיקים אחרים. בדוגמא של נח, להתפלל בעד הרשעים.

שוב לדעתי, חז"ל השתמשו בדוגמא הזו של נח ובדיון הזה שמתבקש סביב המילה "לדורותיו", שיכולה להתפרש כלשון מיעוט (רק אז, דווקא אז), כדי להעלות את השאלה אם אדם יכול להתעלות עוד יותר בדור שבו יהיה לו שותף לעליה, ומי שותף כמו אברהם, או שהוא יתעלה יותר כאשר הוא יצטרך להתמודד, לגמרי לבדו, מול סביבה עוינת, טפשה, רשעית.

מה שיוצא מדברים אלו הוא שהשאלה אם נח הגיע להאריך ימים עד לדור שבו חי אברהם היא פחות רלוונטית לנושא העיקרי שהוא כיצד יש להעריך אדם ומה מאפשר לו יותר לבנות את עצמו.

ובכל זאת, להשביע רצון השואל הצדיק:

על דרך הפשט, וזו התשובה הפשוטה לשאלה, גם אם נח היה חי, לפי הדרש שאברהם לא הכיר את בוראו אלא מעצמו, עלינו להסיק שלא היה שום מגע בין נח לבין אברהם. אברהם הילד גדל, כמו במדרש, בסביבה אלילית וגילה את השם מעצמו. נח, שנשאר נאמן לדרך ה', וכך חינך כנראה גם את שם (והרי חז"ל ייחסו להם ישיבה), לא הכיר את אברהם ולא תרם במישרין מאומה להתפתחותו. הם חיו במנותק זה מזה. המשפט נוגד המציאות, "אילו נח היה חי בימי אברהם" כוונתו היא שנח היה יכול לגדול ולהתפתח בימים שבהם אברהם היה אברהם בגדולתו, וזה לא קרה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/10/2013 23:58 לינק ישיר 

איזן
אתה שוב מחדש- בדורו של אברהם היו צדיקים? מעניין אבל אפילו עשרה ופחות הוא לא מצא.

מ.
אתה הרי אוהב את התיבות- במדרש כתוב שנח בנה את התיבה 120 שנה. בכדי להחזיר את דורו בתשובה.
 לפי  הפסוק והראב "ע נח ובניו היו נבאיים,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בדורו של מי היה נח.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext