| נשלח ב-10/11/2013 00:17 |
 |
| |
שיהיה לו טוב
היה פה אשכול מקביל , של אחת, (אולי ריקי?) אם כותרת שזעקה "אני לא רוצה להתחתן!"
אני מבינה את הפחד שלה. אני מבינה את הזעקה המקבילה לה כ"כ. אני כ"כ רוצה להתחתן שנמאס לי. נמאס לי כשאני נפגשת עם עצמי מתוסכלת עד מוות מבחורים לא לעניין, מסוטיאציות מורכבות, מרצון שהולך והולך ומתרחק ממני. עד שכבר לא בא לי! פשוט לא ב-א ל-י ל-ה-ת-ח-ת-ן ותעזבו אותי לכל הרוחות , בבקשה. כי נשבר לי. לא בא לי. כי כ"כ בא לי.
מורכב?
בעיני זה פשוט.
כי אני מוצאת את עצמי באותו מקום שוב ושוב.
אז הרצון החזק הזה. בדרך הטבע. להמשיך. להתחתן. לאהוב. ולזכות לראות ילדים ונכדים ההולכים בדרך ישראל סבא. הולך ונמסך בעצמותי. הולך ומגבש צורה יותר ויותר. כל פעם בדרך אחרת.
פעם. כשהייתי ילדונת בת 17-18 עוד התפללתי על עצמי, בעבורי, שאזכה להתחתן עם בן זוג הגון, משורש נשמתי, שאזכה להיות אישה ואמא טובה ושיהיה לי רק טוב בחיים והרבה נחת. הייתי מונה אחת לאחת את התכונות הטובות שאני רוצה בו. שיהיה ממשפחת טובה, בעל מזג טוב, ירא שמים, חכם, נאה.. ועוד ועוד
לאט לאט אני מוצאת את עצמי ביום יום הפשוט שלי חושבת עליו. אני עדין מתפללת בעבורי, כמובן. אבל גם חושבת עליו. בעבורו. לדוגמא - אם אני עושה מעשה טוב- שבזכות זה שיהיה לו למי שהוא החצי השני שלי- הכי טוב בעבור זה, גם עכשיו..שיגדל..אם אני עובדת על מידותי- זה בשביל מי שיהיה שלי..שלא יסבול אותי ככה..אם לא בשבילי אז בשבילו.. ועוד ועוד.
לפעמים אני מהרהרת מה המשמעות של זה- האם זה מעיד על בגרות או נסיגה? רצון כמוס לרצות ואי סיפוק מעצמי או מחשבה על השני? תקווה ואמונה או פחד/אי הערכה עצמית? נתינה או לקיחה?
לא משנה. מי שזה לא יהיה. הלוואי. הלוואי כ"כ. שיהיה לו טוב. בעצם לשתינו כבר. מהר. יחד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2015 09:47 |
|
| |
| נקודהלמחשב כתב: |  | | גבר אמור לאהוב את מה שאת אוהבת, אם זה מה שאת אוהבת והוא יצחק עלייך, אז לא הוא הגבר שבשבילך...! |
|
הרשה לי לערער..לא מחייב שגבר אמור לאהוב את מה שאשתו אוהבת.יכול להיות שתחומי העניין שלו שונים משלה,וזה מותר-כל אחד והטעם שלו,אך לא לזלזל בדברים החשובים לה.גבר שמזלזל עדיין לא הפנים את הכלל הבסיסי שלזוגיות מגיעים מתוך כבוד הדדי זה לזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2015 09:35 |
|
| |
אני חייבת להראות את האשכול הזה לבעלי..
(דפדפתי עכשיו על אשכולות שפתחתי)
בכל מקרה גם אחרי החתונה, תמיד, התפילות מגבשות את אותו תוכן, רק בצורה קצת אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2013 04:46 |
|
| |
נקודהלמחשב, תודה.
חייכנית , ומה תכתבי לו במכתבים?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2013 02:25 |
|
| |
גבר אמור לאהוב את מה שאת אוהבת, אם זה מה שאת אוהבת והוא יצחק עלייך, אז לא הוא הגבר שבשבילך...!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2013 13:50 |
|
| |
בס"ד
אגב,אני גם חשבתי על רעיון...לכתוב מכתבים לבן זוג העתידי...וכשאתחתן אראה לו את זה...מה אתם אומרים?
גברים אוהבים את זה או שיצחקו על הרעיון?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2013 13:34 |
|
| |
היות וכן שאלת לדעתנו אז אעיז להציע את מחשבתי כשקראתי את דברייך.
אני לא חושב שזה מוכיח על חוסר בגרות, בשלות, נחיתות, ועוד שלל תחושות שמנית. אם כבר ההפך.
אני יותר חושב, שככל שהזמן חולף וכמיהתך לא מתקיימת.. ככל שהזמן רץ ואת לבדך בדד..
את יותר מרגישה בצורך להרגיש את זה.. לחוש את זה.. להרגיש כבר של מישהו.. ולהעניק את האין סוף רגש שקיים בך..
והיות וזה לא קורה, מצאת לך דרך איכשהו להרגיש את זה.. לחיות "בכאילו" עם מישהו - עם האחד שלך..
והדרך שמצאת לך היא: לחשוב עליו, לעשות למענו דברים, להתגבר בשבילו וכו' וכו'..
אם אני הבנתי נכון, ובתכלס זה עושה לך טוב, אני לא חושב שאת צריכה להתרגש מזה, את אף לא צריכה להילחץ שככה את מרגישה. ההפך, תזרמי עם זה, תהני מזה, תתני לעצמך לחיות את הטוב שבכל מצב. ובע"ה בזכות זה, גם תגיעי הרבה יותר מוכנה..
בהצלחה:)
נ.ב. ייתכן שגם בגלל זה ישנם זמנים שפשוט לא בא לך, נמאס לך.. כי כמה כבר אפשר להרגיש את כמיהה למשהו מבלי שהוא יתמשש?! וכשזה לא קורה, אחד הדרכים שלנו להתמודד עם זה, זה פשוט לברוח, למחוק כל רגש שקשור לזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2013 11:27 |
|
| |
יש תקופות שלא רוצים להתחתן אבל אח"כ זה בא לך בבום - איפה הוא ???? גאד אני לא רוצה לבזבז את הזמן לבד....
זוגיות זה דבר מדהים !!!!!
ומי שלא נשואה לא יודעת מה חסר לה ( ככה אמרה לי חברה נשואה- כשתתחתני את תגידי תודה כל בוקר ! )
תוקן על ידי מתמזגת ב- 22/12/2013 11:27:31
תוקן על ידי מתמזגת ב- 22/12/2013 11:28:42
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2013 03:21 |
|
| |
טוב, אני שבועיים לפני שהציעו את בעלי.. לא חשבתי על לרצות להתחתן או לא. אלא השלמתי עם זה שזה לא יקרה, אבל זה קרה... הקושי עם הציפייה הוא בלתי נסבל. תמיד אמרתי, לא אכפת לי מתי אתחתן העיקר שש אדע עם מי.. בסוף התחתנתי עם אחד שלא חלמתי על הכיוון, אבל ככה זה. זה הסוף מגיע בסיבוב הכי לא צפוי. לא באה לעודד רק באה לומר אל יאוש.. בעצם זה אותו דבר.. :-/ :-) נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2013 10:03 |
|
| |
מעורר שחר, יש אהבה בעולם. והיא יכולה להיות גם מנת חלקך, אתה רק צריך לדעת לאהוב ולקבל את האהבה שאשתך תתן לך, ויהיו לך חיים יפים.
תאמין, תעשה ותהנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 13:56 |
|
| |
מעורר שחר- מעדיפה להיות"תמימה" בלי משקעים ולהאמין בנישואים יפים. מאשר להיות כמוך :)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2013 10:02 |
|
| |
| ניוטרל כתב: | | הנשואים "מקנאים" בחיי הדרור של הרווקים
והרווקים מקנאים בחיי המשפחה של הנשואים!
_________________
|
|
גם כנשואים יכולים לחיות "חיי דרור" (אולי אפילו יותר :) )
השאלה איך אתה מגדיר מהם חיי דרור. ועם איזה בן זוג אתה חי :)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2013 19:50 |
|
| |
רעיון יפה, שטויעס.
אקח אותו עימי, אני חושבת....
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2013 19:27 |
|
| |
הנשואים "מקנאים" בחיי הדרור של הרווקים
והרווקים מקנאים בחיי המשפחה של הנשואים!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2013 21:32 |
|
| |
בפאן :)
אני לא שלימה עם זה כמו שהמציאות שלי גורמת לי להיות כזאת ואם יש מלחמה שהיא קשה זה להילחם בעצמך, נגדך !! אני רואה בזה גם צדדים חיוביים, ההסתכלות שלי היום מאוד שונה על המושג "בחור רווק"
אבל אחרי הכל נכון אתה צודק ........... 
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2013 21:06 |
|
| |
תודה תודה על המילים היפות :)
עצוב מאד שאת שלימה עם זה שאת מקובעת ומצומצמת רגשית ושכלית, אולי כרגע את מצליחה להיות שלימה עם זה, בעתיד גישה זו יכולה לבוא ולגבות מחיר כבד ביותר. אני יודע שכל פעם שאני רוצה לשקוע בלהיות שלם עם הבדידות שלי, אני מכריח את עצמי לצאת מהקונכיה, כי אני יודע שעמוק עמוק בלב אני לא רוצה להיות כזה.
|
|
|
|
|
