מה הייתם חושבים (אני בכוונה מסייג "חושבים" ולא "עושים" מהסיבות שתקראו בהמשך) אם הייתם שומעים שמחפשים שידוך לתסמונת דאון עם בחור רגיל?
(רגיל במובן שאין לו דאון, מן הסתם גם אם ימצאו שידוך זה בחור שחסר לו "שן ועין" וכיו"ב...)
מצד אחד לבחורה עם דאון סיכוי של 50% להביא ילד עם דאון (ועוד לא דיברתי על המומים של האב) כשהיא נשואה לגבר "רגיל". (גבר עם דאון אינו פורה עד כמה שידוע למדע)
יש כאן תחושה כאילו גוזרים כזה דבר על הילדים שיהיו (אם יהיו) להם.
איך הייתם מרגישים אם הייתם שומעים על זוג שהתחתן ולפי "דור ישרים" יש להם סיכוי של פיפטי-פיפטי להביא ילד עם שלל מחלות כרוניות שחצי מהנולדים לא שורדים את גיל 5 למשל?
מצד שני אולי קטונתי מלחשב לאחרים מה לעשות כי אז איפה זה ייפסק? אולי גם לא נחתן אנשים עיוורים שיעבירו את זה בתורשה לילדיהם? אולי גם לא נחתן גמד עם גמדה שהילדים לא יסבלו? (יש אימרה כזאת בתלמוד, אגב: "ננס לא ישא ננסת - שלא יצא מהם אצבעוני")
ומה עם אלכהוליסטית שנשואה לנרקומן? שאלה אתית מאוד לא פשוטה שמתחבטים בה עובדים סוציאלים בכל העולם....
ואולי באמת במקרה של "דור ישרים" שהבאתי כדוגמא אין זכותינו להתערב ולומר "זה משמיים"? ומה עם מקרים של 100% של מום - האם גם אז נוכל להרים ידיים ולומר "זה משמיים, לא תלוי בנו"?
בברכת דיון נעים ופורה.. (תרתי משמע)
נשלח מהאנדרואיד שלי
