המונותיאיזם, צורותיו ומקורו

אריאל,
אני מבין לליבך ומכבד את אמונתך.

אך המחקר והידע ההיסטורי מלמדים אותנו לצאת מהסתכלותנו המצומצמת והמושפעת מתרבות ימינו, ולנסות להבין את מושגי החיים של הדורות הקדומים. משעושים זאת שוב לא נחשוב עליהם כמטומטמים.

ככלל יש להבין שכמו כל דבר של חכמה ולימוד, הענין מורכב ואינו יכול להצטמצם בשחור-לבן. יש מאמרים הקשורים לקוסמולוגיה כפי שהיתה ידועה להם, וכן לשאר ידיעות הטבע. יש סיפורים שהם בגדר פולקלור, ובכל דור ודור אנשים נהגו ונהנו לספר סיפורי גוזמאות, וכמובן שגם העבירו דרכם מסרים כל שהם במודע ושלא במודע. יודעני שיש תיאוריות על סיפורים מסוימים שהם רמזים פוליטיים וכדומה. קשה להוכיח זאת, ואין הדבר מוכרח.

בפירוש אין סיבה לחשוב עליהם כמטומטמים, גם אם נתפוס את רוב דבריהם כפשוטם (ואין שום סיבה להוציאם מפשוטם - אם לא התרבות השונה שלנו וערכי הדת שהתפתחו כפי שהתפתחו). אלא שבשביל זה באמת יש ללמוד ולהתקרב להבנת עולמם של הקדמונים, וזה אכן דורש לימוד.

נ.ב. שים לב שאני דיברתי על נושא הגשמת האל, ואתה משום מה תלית בי כאילו אין שום מטאפורות בחז"ל בכל ענין. יש לבחון דבר דבר (למשל "עם הארץ מצוה לקורעו כדג" מסתבר שהוא גוזמא, ע"פ שאר דברי חז"ל ודעותיהם), אולם בכללות ברור שלהוציא דברים מפשוטם זה אינו דבר פשוט כלל, ועל הרוב אין צידוק אמיתי לעשות זאת.

 דמיונות של ילד לא מטומטמים  הם היו אנשים פרימיטיבים עם דמיון ילדותי מוגבל

אם אין מטאפורות בחז''ל, אז חז''ל הם מטומטמים. [גלים בגודל אלפי קילומטרים, ראם תינוק באורך כמה עשרות קילומטרים משוטט בארץ ישראל, ושאר דברים כאלו, פתח ספר עין יעקב ותרווה נחת. תוכל לנסות להסביר אותם אבל מהר מאד תמצא שאתה טובע בים התיאורים שאפילו סותרים אחד את השני] מכיון שאני מאמין שחכמים היו חכמים, לכן אני נאלץ להסביר שהם דיברו במטאפורות

הוא אשר אמרתי: מנין לך שיש לבאר הכל כמטאפורה, וכי חז"ל עצמם דיברו נגד הגשמה? אילו היו מתנגדים בפירוש להגשמה, יכולת לתרץ מעט הגשמה שהיתה משתרבבת לדבריהם פה ושם, אבל כשספרות חז"ל והקדמונים מלאה בהגשמה בלא שום חשש, ואין אמירה מפורשת נגד הגשמה, מנין לך לפרש את דבריהם כמטאפורה? כי רס"ג והרמב"ם אמרו? ר' שלמה מן ההר ור' משה בן חסדאי אמרו הפוך.

המאמר 'הוא מקומו של עולם' אינו מוכיח כלום על שלילת הגשמה אלא על תפיסת האל כבעל ממדים עצומים יותר מכל ה"עולם" (או שכוונתו לומר שהאל היה כאן קודם). ראה במדרש (בראשית רבה, על הפסוק 'ויפגע במקום' ראש פרשת ויצא) שדימו את העולם והאל כסוס ורוכבו, שבגדיו של הרוכב משתלשלים מעבר לסוס והסוס טפל לו. 

כמובן שאני מסביר הכל באופן מטאפורי ומוכיח זאת גם ממשפטים שחז''ל אמרו כגון 'הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו'- ה' אינו נתפס בממדים של חלל ומקום.
וכבר קדמוני כל גדולי הראשונים והגאונים.

אתה עושה צחוק או שאתה באמת בור?

נגד מה אתה חושב נלחמו כל שוללי הגשמות מזמן רס"ג? כל ספרות חז"ל מלאה בהגשמת האל. עיין למשל באגדות פרק הרואה על הסיבות לרעמים, ברקים ורעידת אדמה. רב האי גאון בבואו להתמודד עם סוגיא זו (ראה אוצרהגאונים על המקום) נאלץ להתפתל כרגיל ולתת לדברים פירוש אלגורי. 

על ספר שיעור קומה שמעת? זהו ספר עתיק מלפני רס"ג, מיוחס לזמן חז"ל, והוא מציג את דיוניהם המפורטים של ר' ישמעאל ור' עקיבא על מידותיו הפיזיות של גוף האל ואבריו. כמובן שבדורות מאוחרים התנגדו לספר או לפירושו הפשוט. אבל המקום החשוב שהוא תפס מעיד שמלכתחילה ודאי היה מקובל ולגיטימי.

זה פשוט אבסורדי להביא ראיות להגשמת האל ביהדות הקדומה. גם אם תבחר ללכת בדרך שוללי הגשמות ולתרץ את כל המאמרים האנתרומורפיים של הקדמונים, ברור שאתה הוא המוציא והראיה עליך.

ארתח 

אם יש בתנ''ך מטאפורות  כבר אין כל קושיה

בן קהלת

כיון שאינך מתכנן להוכיח את דעתך אין לי מה לענות לך.
אדרבה, הבא חכם אחד בישראל לפני רס''ג שתמך בגשמות הא-ל באופן ברור

עודד

הבחנתך בין הגשמה להאנשה הינה הבחנה חשובה [למרות שאינה מלווה בראיות]

לגבי חקר ההיסטוריה אביא לך דוגמא:
לוח גזר נחשב לכתב היד העברי העתיק ביותר הקיים, הוא מתוארך למאה העשירית, תקופת שלטון שלמה המלך.
מי אמר? ובכן, בצידון נמצאו כתבים כנעניים המתוארכים לתקופה הנידונה [הנחה שמתבססת על מגדל קלפים משלה]ומבחינת התפתחות הכתב, הם מזכירים את המסמך הנ''ל. אם כן כנראה שגם הוא נכתב אז.
מתי בדיוק? ובכן, מכיון שגזר היתה תחת שליטה ישראלית רק בתקופת שלמה, אחרי שפרעה נתן לו אותה כ'שילוחים לבתו', אם כן הלוח נכתב בתקופת שלמה.

תיאוריה היסטורית יפה, נכון? אז הנה:
א. אי אפשר לשפוט מהתפתחות שפה אחת לרעותה. לדוגמא גרמנית גותית נראית מפותחת בהרבה מאנגלית באותה התקופה.
ב.התפתחות הכתב אינה אחידה באזורים שונים ואין שום סיבה שתהיה אחידה, בפרט בימים בהם מספר הסופרים זעיר ואין כל קשר ביניהם. סופר ישראלי מגזר לא היה אמור להיות מושפע בשום דרך מסופר כנעני מצידון.
ג.מי קבע שהדברים נכתבו ע''י העם השולט בגזר? באותה מידה יכלו להיכתב ע''י ישראלי בעיר הנשלטת בידי כנענים.
ד.כל זה בהנחה שהתנ''ך אכן אמין. החוקרים בדרך כלל נוטים לפקפק במהימנות התנ''ך בתקופה הנידונה. מסע שישק שהתרחש דור אחד מאוחר יותר סותר את התנ''ך בפרטים רבים מאד.  ודאי שיתקשו להאמין לפרטים דרקוניים כמו פרעה המשיא את בתו למלך ברברי [סיפור שמטרתו ברורה-פיאור האידיליה של מלכות שלמה] וודאי שאין להם סיבה להאמין לכל פרט ופרט בסיפור הזה.
ה. וכל זה בהנחה שלשון הלוח היא אכן עברית. מקריאת הלוח תגלה שזה לא לגמרי בטוח.

שים לב שעליך לענות על כל הערותי כדי להוכיח את התיאוריה הזו. [ואם במקרה תצליח לענות עליה, אני פשוט אביא לך עוד תיאוריה כזאת]

על התיאוריה הזאת כבר בונים הנחות חדשות כגון ההנחה שהכתב התחיל להתפשט בעם ישראל עם ייסוד המלוכה. מי אמר? לא מצאו כתבים קדומים יותר.
כנראה כל כתב שהיה נכתב, חייב היה להימצא. למרות שקלף נרקב מהר מאד וגם לוחות חרס נמחקים, נשברים וככלל נאבדים.
כמעט אין סיכוי שכתב ישרוד באקלים הישראלי במשך יותר משלושת אלפים שנה. 

אנשים שאינם מצויים במדע ההיסטוריה מניחים, על סמך היכרותם עם מדעים אחרים, שגם מקצוע זה משתמש בכלים יעילים כדי לבחון כל מידע בזהירות ולא לקבל אותו לפני שיוכח אמפירית. הם טועים.

עלי לסייג את דברי ולציין שהם נוגעים לחקר ההיסטוריה הקדומה, בה מיעוט המקורות ומצבם הגרוע מכריח את ההיסטוריונים לנקוט בשיטות כאלה

ארתחששתא

את השבלונה הזאת על המחקר ומדעי הרוח, כבר שמענו ממך בכל שאר ניקיך. אצלך היא משמשת כנוסחת קסם האמורה להבריח כל מחקר שממוטט את בועת היהדות שלך, וכך אתה פטור מלטרוח ולבדוק. אבל בדיקה פשוטה של המציאות תוכיח כדבריי. אדרבה, הבא חכם אחד בישראל לפני רס"ג ששלל את גשמות האל באופן ברור. לעומת זאת, חכמים רבים אפילו זמן רב אחרי רס"ג המשיכו להבין את מציאות האל כדמות גשמית, וחלקם אף הכירו שהדעה החדשה היא זמורת זר בכרם ישראל ומקורה מהפילוסופיה היונית ונאבקו נגדה.

אפילו היום, רוב מוחלט  של החרדים, הדתיים, המסורתיים וגם החילונים תופס את מושג האל כמשהו גשמי (גם אם במודע וכהצהרה חלקם לומדו לשלול ממנו דמות גוף) המוגדר במידות אורך ורוחב ומוגבל למקום (השמים).

הגשמה.

מלבד קבוצה קטנה של פילוסופים יווניים, אפלטון ואריסטו בראשם, היו כולם מטריאליסטים. יש הרבה הגיון פנימי בתפיסה המוניסטית הזו של העולם שהיא טבעית וראשונית. כיוון שלא נתפסה מציאות ישים שונה, לא נתלוותה לתפיסת המציאות המטריאליסטית שום הערכה הנובעת מהשוואה, ולא התעוררה כל בעיה ערכית. לא עלתה השאלה מה הן נפשות או אלהות כיוון שלא עלתה על הדעת אפשרות אחרת. לא כל דבר חומרי חייב להצטייר כדבר מגושם, גס. רס'ג מתאר את הנפש כעשויה חומר דק מן הדק.  

שאלה אחרת היא ההאנשה, המתארת את האל ומעשיו כדמות אדם ופעולותיו. באמת ישנה הבחנה בין האל ובין היצורים הארציים, אבל כיוון שהחשיבה אינה עוסקת באל כאידאה עיונית מופשטת, אלא בזיקה של האדם המאמין אל האל שלו, הרי שבהינתן אותה הבחנה, היא מונחת ברקע והתאור המאניש משתלט.
עודד

 כתב אריאל: 'באשר להיסטוריה, היסטוריה היא מדע של השערות פרועות, את הדברים האלה אומרים היסטוריונים'. האמירה מעידה על הכותב בלבד ולא על מקצוע ההיסטוריה. הנבון יתעלם ממנה.