נוחעם היקר
למרות שעברתי את המסכת שעברת בכפל כפליים, צר לי לומר לך שיש לך הסתכלות צרת אופקים והבחנה לא מקצועית כלל.
ראשית אשאל אותך שאלה קצרה: אם ישנם הורים מתעללים, האם תחוקק שכל בית בעולם יצטרך לשקף את כל מעשיו החוצה לרחוב או לפיקוח עירוני? האם תבקש חקיקה שיורידו להם ביטוח לאומי במקרה שהורה לא יסכים?
מה הנך חושב שאתה עושה? בית חולים מתחת לגשר?
אתה מתחיל בהנחת יסוד שהכל עניין של פחד....
אני מעדכן אותך שזה עניין של תפיסת עולם תרבותית או מנטלית אשר ניתן לשנותה רק בשינוי תפיסה מהיסוד.
מה בעצם אתה אומר? שיינתן למורה מושחת ללמד ונפקח עליו כל הזמן כמו גננת? שיוכל לבצע את זממו בדרכים חילופיות ושלא לעיני המצלמות?
בשביל לפשט את דבריך, אתחיל בשאלה שורשית יותר, האם המנהלים או המפקחים של המקום בעד או נגד? אם הם נגד – מדוע הם לא משנים את הצוות את את התפיסה העקרונית?. אם הם בעד? אז מה יעזור מצלמות?
נלך צעד נוסף: מה התרבות המקומית של המוסד? מעודד אלימות? מעודד קשיחות? הרי מנהל שלא מעודד לא בוחר מלכתחילה צוות כזה.
אתה מסתכל על המקרה הספציפי שלך ובוחן אותו בכלים של היום – הנך הרי מודה שאז לא היה עוזר מצלמות, כולם ראו וידעו ובכל זאת עודדו ואם זה היה היום זה לא היה קורה כך בגלוי, אתה בעצמך טוען שהמצלמות מרתיעות ואיך זה היה מועיל לאותו מחנך שהעמיד אותך בשער בת רבים?
אז מה בדיוק יועילו המצלמות???
הגרוע מכל הוא שהנך נותן גיבוי לתרבות הזו, אתה בעצמך עובד בשיטת המקל שהמורים שלך עבדו, שים לב שהנך מביא רק פתרונות של פחד ואימה...
פנית לשר החינוך – כאדר חסר ניסיון - שפכת את הטראומות שלך על המקלדת והשפרצת אותם החוצה.
המצב כ"כ רגיש היום מלעשות כאלו טעויות, ואתה מנסה לקצור קרדיט בשדות זרים???
אינני פונה אליך בכעס על מה שעשית, אני פונה אליך מכיוון שנגעת בנקודה חשובה ופספסת את המטרה, אני ארשום לך להלן איך פועלים לשינוי תפישה במגזר, אולי אם יהיה לך העוז והכוח תעשה את זה למען האידאולוגיה ולא למען הבאזז.
תוכל לראות שלא יצא כלום ממה מתיבת הפנדורה הנוספת שפתחת, יצא מזה השמצות ואולי אף ניסיון כושל של מערכת החינוך הכללית ללכלך עוד קצת על המערכת החרדית.
לפני שאני כותב לך את המהלך כראות עיני אני נזכר במשהו, אתה מזכיר לי את אחד ההזויים שדרש פעם ממשרד החינוך שכל מורה ממין זכר שמלמד נשים יהיה חייב להצמיד לעצמו איתוראן אחרי הלימודים לראות שאינו יוצא עם אחת התלמידות (סליחה על הבוטות)
אני אכתוב כאן רק בתמצות מודל לדוגמה - איך מביאים להשפעה אמיתית לשינוי סדר יום במגזר, שינוי שיביא לתפיסה אחרת ולהבנה שונה כלל חברתית.
לגופו של עניין...
אם תאסוף עדויות של הורים, מורים ומפקחים שיעידו ויסבירו מה קורה בשטח, כמו כן תאסוף במקביל רשימה של אנשי חינוך שמוקיעים באופן כללי את החינוך מהסוג הזה, הרי שרק אז תוכל לפנות לרבנים קטנים ומשם לכל גדולי האדמורים והרבנים שיצאו איתך למאבק למזער את הנזק.
במקביל תקום ועדת פיקוח רצינית שתקבל תמיכה משמעותית מהרבנים או האדמורים הגדולים להודיע כבל עם ועדה שכל מי שיודע על מקרים של מורים / מפקחים / מחנכים / רמי"ם / חונכים – שלא מתנהגים כראוי בכל צורה שלא תהיה, הן רגשית והן פיזית יוכל לפנות בצורה דיסקרטית לוועדה שתקום תוך התחייבות מצידם שהם יטפלו בנושא ללא שהמורים של הילד ידעו או יבינו את הזהות של המתלונן
לא שאני חושב שזה יביא פתרון לאותם מושחתים, אבל זה ישנה את התפיסה של המנהלים להביא ולהשיג צוות שמתאים לתרבות הזו ובמקביל זה גם יתן למורים את ההבנה הבסיסית שאין פשרות בנושא הזה.
אני משוכנע שיש עוד המון מה לכתוב בנושא אך היות ואני לא העליתי את הנושא, אני גם לא ימשיך אותו, אך לפחות להסביר במעט את גודל התאווה שלך ליצור כותרת על חשבון כל המגזר ממנו הנך מגיע.
ברור לי שישנם רבים שיאמרו שהשיטה היחידה לדברים כאלו זה במקלות ואיומים אבל אין ספק שכולם יודו שאין בכך פתרון כלל אם אינך מביא שינוי מהותי בתפישה.
בתקוה להבנה..
