אלוקים - נמנע הנמנעות ? דברי הרשב"א

שלום רב.

סלחו לי על חוסר הידע ובטח אתם כבר מכירים ובקיאים בסוגיה , אל אני הקטן באמת עדין לא , לכן אשאל: 

קראתי שיש מחלוקת בין הרמב"ם לרשב"א על האם השם הוא "נמנע הנמנעות".

את דברי הרמב"ם במורה נבוכים אני מכיר , כי השם לא יכול לברוא משלוש עם ארבע צלעות , וכי הוא לא יכול לברוא עוד אחד כמוהו , וכי השם לא יכול להיות גוף וכל אלו.....

במיוחד חשובה לי הדעה כי השם לא יכול להתגשם בגוף. זהו לא לוגי שאין סוף יכול לעשות עצמו גוף ולכן זה עיקר חשוב מאוד מבחינתי.

1)האם הרשב"א אומר ההיפך היכן הוא כותב זאת?  2)האם הוא יוצא נגד כללי הלוגיקה ?

3)האם הוא טוען שהשם יכול לעשות את כל אלו שרשמנו למעלה (ובמיוחד את  זה שהשם יכול להתגשם בגוף? )

בתודה איתי.


(תוקן לבקשת הכותב - מ. משנה)

אכן מסתבר שבא להשיב על השגות מר בספרו. הקישור לקובץ הובא בפורום אוצה'ח ושם לא צויין המקור בדיוק. מועתק בזה:

 נמנע הנמנעות.doc

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%22%D7%92_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%97_%D7%95
"כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם 
גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות"
זה כמובן מתאים גם לאשכול על הומור בתנ"ך. אבל לדעתי זה יכול ללמד אותנו דבר חשוב: שדמות ה"אל" שקיבלה ביטוי במשלים אנושיים - הרי שאין היא מושלמת, ויכולה היא לקבל גם תכונות אנושיות "ממש". ומה שיישאר לנו מהדת, "בימים ההם" שבהם "גם בעיני יפלא" - מה שיישאר הוא רק ההבנה הרוחנית השכלית הטהורה, ודמות הא-ל שקיבלה ביטויים אנושיים תתפוס את מקומה המתאים עד כדי שאנשים יבינו שהיא רק משל אנושי, והא-ל הדמיוני הזה איננו "מושלם". תום עידן ההגשמה.

   http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=28244&sid=dc3400f28a9201699ef35b973f235c30

ומהי טענת הרמב"ן? שהמשתחווה לכבוד נברא עובד עבודה זרה, על כרחנו שמתחויים לה' עצמו.

שלום 

אני מכיר את קושיות הרמב"ן על עניין הכבוד.
אך אין הוא טוען חלילה שהעצמות יכולה להתגשם .
הוא מדבר על דברים קבליים . אבל ודאי שאין דעתו על התגשמות השם 

איתי
האם אינך נכנס לשאלת הכבוד הנברא?
ראה

מה בדבר המהרח"ו שטוען לכאורה שהשם יכול לצמצם עצמו לגוף? יש למישהו מקור?

איתי 

אפשר לחשוב על שאלה נוספת: האם אלוקים מסוגל להתאבד?
ותשובתי היא: להתאבד זוהי יכולת שמקורה ומהותה היא חיסרון ולא ייתרון, 
והוא הדין שאין הוא 'יכול' לברוא אבן שאפשר להרים אותה וליצור עוד אחד כמוהו ולהתגשם וכו', כי כל הדברים האלו הם חסרונות, וזה שאין הוא יכול לעשותם הרי זה ייתרון לו, אבל הוא כן יכול לצמצם את עצמו על מנת לברוא עולם חיובי באופן שזהו ייתרון לו, ונשאר לברר כיצד מבדילים בין מניעה שהיא חיסרון (למשל צמצום עצמו בתוך גוף) לבין מניעה שהיא יתרון (למשל צמצום עצמו על מנת ליצור מקום לבריאת העולם), ובזאת כבר אין בידי תשובה.

שלום.

כתב לי חבר בפורום בשם "דרום חוקר" כי דעת המהרח"ו היא שהשם יכול להתגשם בגוף.

הוא לא הביא לכך מקור.

האם נכונים דבריו? האם למישהו יש את המקור לדבריו?

תודה איתי

שלום.

מצאתי מאמר הטוען כי הרשב"א הכן בסופו של דבר טען כי השם הוא נמנע הנמנעות ..

להל"ן : http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=919&cat=7&haoro=3

יש לי כמה שאלות בנוגע למאמר : 

1)האם צודק בעל המאמר שהריטב"א אחז שהשם הוא נמנע הנמנעות?
2)ומה בדבר דבריו שמצטט מהר"מא מפנו (הערה 8 שם )ועוד חכמים האם יוצא באמת שהם גרסו שהשם הוא נמנע הנמנעות?
3))ולשאלת השאלות : האם אלה שגרסו שהשם נמנע הנמנעות חשבו כי אין מניעה מהשם א)ליצור עוד אחד כמוהו?2)להתגשם בגוף ?3)להתחלק בעצמותו ?

והרי שורשים אלו הן מעיקר היהדות והראיה הטובה שלהן הוא השכל הישר.


בתודה

ולא הריטב"א  .

אוף כיצד אני יכול לשנות את הכותרת?