האם תרבות ביהמ"ד היא תרבות של שנאה?

"מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְּפָנֶיךָ ה' אלוקינו ואלוקי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנו עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֱאמַר: 'וְאַתָּה אֱלֹקים, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַתאַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה, לֹא-יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם; וַאֲנִי, אֶבְטַח-בָּךְ.'".

אתה שוב מערבב את חז"ל עם גישות בנות זמננו.
התנשאות של ת"ח היא נכונה ובריאה. זה חלק מאותה הנחלת הערך של הלימוד (שמינית שבשמינית). האם לא ראוי בעיניך לומר שהשכמה לתורה עדיפה בהרבה על השכמה לדברים בטלים? וכי עלינו להעריך את הת"ח שמשקיע ימים ולילות בתורה בדיוק כמו עם הארץ שעוסק בנושאים חסרי חשיבות? אני ממש לא מקבל את הגישה הפוליטיקלי-קורקטית והאבסורדית הזאת.
לגבי המפגש שלו עם האדם המכוער, הרי ההקדמה היא גסות הרוח בגלל הלימוד, ולכן זה בדיוק מפגש בין ת"ח למי שאינו כזה. נכון שהוא לא ירד עליו בגלל העמארצות אלא בגלל הכיעור, אבל בהחלט יש כאן ביקורת חריפה כלפי ת"ח מתנשא. וזו בדיוק הראיה נגד דבריך.
אין דבר כזה עם הארץ במובן חיובי, ולא ת"ח במובן שלילי. ת"ח הוא חיובי בהגדרה, אף שכמובן יש ת"ח שאינם אנשים חיוביים (כבר חז"ל עצמם אומרים: כל ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו).

ירוחם, אתה רציני? הבאת את המשך הציטוט ועצרת באמצע. הרי הסיום מע"ב שם:

ירוחם,
הרי לך ביקורת עצמית ראויה לציון של חכמים, אפילו  שמדובר בעימות בין אחד מהם לבין אדם פשוט. זה מוכיח בדיוק את ההיפך מדבריך.
הרי לא טענתי שחכמים הם מושלמים. ברור שכל אדם, גם אם הוא מחז"ל, יכול לנהוג לא כראוי,ובפרט כשהגאווה שלו עולה לו לראש (תסלח לי אם לא אשתמש כאן בביטוי העממי שמתאים כאן מאד). מה שטענתי הוא שהפרשנות על דבריהם ומעשיהם של חכמים שקודמת לביקורת צריכה להיות הוגנת וסבירה. אין טעם לבקר אותם לאור פרשנות מוטה ומגמתית.

ירוחם, אז כיצד אתה מסביר את דברי ר"ע עצמו? דוגמה אחת לא אומרת מאומה. השאלה היא כיצד נהגו כלל עמי הארץ. מי התחיל זו שאלה שאין לי עליה תשובה, אבל אני בטוח שגם לך אין. אז חבל שוב להקשות בדוחק: אתה מניח משום מה שהת"ח הם שהתחילו, ולכן עמי הארצות צדקו ביחסם השלילי אליהם. ולכן השנאה של תה"ח כלפיהם לא היתה מוצדקת. כל השרשרת הזאת מבוססת על הנחת המבוקש ותו לא.
אני מניח שהנחת המבוקש הזאת נובעת מיחסך לת"ח דהיום. זה מאד פזיז בעיניי.
 

על תלמידי חכמים שדעתם גסה עליהם כי למדו תורה הרבה, אומרת הגמרא: לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז. מפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן? אמר רב יוסף: שלא יאמרו תורה ירושה היא להם. אמר רבי יהודה: היזהרו בבני עמי הארץ שמהם תצא תורה.

ראשית, באשר להודעתי הקודמת, יש שם התייחסות לדברים שנכתבו באשכול המקביל על מנדלה. קצת התבלבלתי ביניהם.

ירוחם,
אתה רואה בגמרא שעם הארץ שונא ת"ח שנאה עצומה. על זה אתה מכריז שחז"ל פוסלים במומם ומהרהורי ליבם (כלומר בעצם עמי הארצות ממש אהבו את תה"ח). לעומת זאת, את ביטויי ה"שנאה" של חז"ל כלפי עמי הארצות משום מה אתה בוחר לפרש באופן אותנטי. למה שלא תעשה ההיפך? אולי השנאה של ת"ח לעמי הארצות לא משקפת את האמת, ושנאת עמי הארצות לת"ח מתארת אל נכון את המציאות? אתה שוב חוזר ל"ויש להקשות בדוחק" במקום "ויש ליישב בדוחק". אתה ודאי זוכר שר"ע סיפר שכשהיה עם הארץ ביקש מי יתנני ת"ח ואנשכנו כחמור. האם אתה יודע טוב ממנו מי היו עמי הארצות של אותה תקופה ועד כמה הם שנאו או אהבו את תה"ח? אם כן, אשמח לשמוע על מקורות המידע הבלתי תלויים שלך.
לגבי שרץ ושאר ביטויים חריפים, ראה דבריי לירובעל. כפי שכבר כתב ארתח למעלה, אנחנו חוטאים כאן באנכרוניזם. זה אכן ביטוי גנאי, אבל כיום שרץ נתפס כסוג של קללה. אצל חז"ל זהו פשוט תיאור, כמו: אדם שדומה לבהמה (כמו שאמרו על הגויים - עם הדומה לחמור. זהו תיאור של המציאות בעיניהם). כמוה גם הוא לא עוסק בלימוד ובעשייה רוחנית וערכית. כמ והשרץ הוא לא מקפיד על טומאה וטהרה, ולכן התקרבות אליו תביא אותנו להיטמא כמו בשרץ. כל אלו הם פשוט תיאורים עובדתיים של התנהגות במינוח ציורי. וכשרוצים להמשיך את הציוריות אומרים שמכיון שהוא שרץ וחמור אפשר לנוחרו בלי ברכה. אתה לא רואה את הלגלוג והאירוניה כאן? זה בהחלט יכול להיות כמו לומר "ה_ האלו צריך היה להרוג אותם כשהם קטנים, ואפילו בשחיטה לא כשרה" (מלא את החסר).
כל מי שמכיר את ספרות חז"ל יודע שעולם הדימויים של חז"ל הוא מאד ישיר. שאלות הפוליטיקלי קורקט לא ממש הטרידו אותם כנראה. אבל לא נכון לפרש זאת במונחי השפה הנהוגה כיום. זהו גינוי חריף על ידי תיאור ציורי של המצב המגונה. אומרים לאדם: האם אתה רוצה להיות כמו שרץ? חמור? בהמה? זה מזכיר לי את הפרשנויות לדבריו של הרב עובדיה (שגם לדעתי היו חסרי טעם) כהסתה. זו פשוט אי הבנה של הקונטקסט. בשורה התחתונה, לא ידוע לי שנחרו עם הארץ כלשהו אפילו ביום חול. טוב, הדוסים הללו יודעים רק לדבר...

ירוחם