פרום הבדיחות הטובות ביותר

ערב טוב כל יום כל אחד מחברי הפורום מוזמן לספר בדיחה ובסוף היום נעשה סקר של מי היה הבדיחה המוצלחת ביותר

איך תדע שאתה בני ברקי???

 

אתה יודע איפה זה פינת הגלידה אבל לא יודע את הכתובת המדויקת. 
אתה יודע שפינת הגלידה לא ממש בפינה. 
אתה יכול לספור על כף יד אחת את המסעדות עם מקומות הישיבה בעיר. 
אתה רואה שבבניקים 365 ימים בשנה ושומע אותם 24 שעות, בייחוד ב2 בלילה מתחת לבית שלך. 
אתה לא יודע מהם ראשי התיבות שב"ב.
אתה יודע שגן וורשה הוא לא באמת גן אלא כמה עצים ותחנות אוטובוס. 
אם מישהו ישאל אותך אם אתה גר בבני ברק תגיד שאתה גר בגבול. 
גם אותך פיצהל'ה דפקו מתישהו. 
אתה יודע שקניון איילון אמור להיות שייך לבני ברק. 
אתה תמיד אומר שמסוכן בפרדס כץ למרות שהרבה יותר מסוכן להיות בבני ברק. 
אתה אף פעם לא מבין למה בכל עיר בארץ לתחנה מרכזית קוראים "תחנה מרכזית" ורק אצלך קוראים לזה-"גן וורשה". 
גם אתה חושב שפרדס כץ לא נחשבת בני ברק. 
אתה יודע בדיוק איפה זה דובק, אפילו שאין שם זכר לסיגריות.
מבחינתך- חוקי תנועה הם בגדר המלצה בלבד. 
אין לך מושג מה ההבדל בין הקולקציה של קאסטרו לשל פוקס, אבל אתה אלוף בלהבדיל בין כל החסידויות בבני ברק. 
מטפטף עליך מים מהמזגנים ברחוב ולא אכפת לך, אלא אם כן אתה בחורה בדרך לפגישה שעמלה קשות על הפן שלה. 
אתה מחכה שעה וחצי לקו 2 ואז מגיעים שני אוטובוסים ביחד. 
אתה מריח גפילטע בכל מקום- בייחוד ברחוב ירושלים. 
אתה רואה בפורים ילדים מחופשים לשנת שמיטה. 
אתה עושה סיבוב בר' עקיבא כל ליל שבת. 
אתה בא אחרי פסח לקנות לחמניות והולך מכות עם חרדים במאפיית הצבי כדי להוציא לחמנייה מסכנה. 
אתה לא מבין למה ילדים חוסמים כבישים ואז מתברר לך שיש משטרה באיזור (ע"ע אטרקציה). 
אתה מוצא את עצמך בתקופת החגים מזמזם "אחת שמונה מאות" במנגינה של "תהא השעה הזאת". 
אתה נוהג ביום שישי ואתה לא מבין איך משחק מחשב יכול להיות כ"כ מציאותי. 
אתה מנסה שנים להכחיש את זה שאתה בני ברקי. 
כל פעם שאתה הולך על המדרכה אתה בפחד שלא ליפול, ואם נסעת על אופניים או דידית על עקבי סיכה אתה מברך הגומל אח"כ.
אתה לא מבין למה בבין הזמנים ממלאים את מגרש החניה ברח' הרב שך בערימת גרוטאות ועוד קוראים לזה לונה פארק. 
אתה מוצא את עצמך לא מבין למה מיועדים העמודים האלה עם האורות ליד הכביש. 
אתה נוהג ברכב ומרגיש כמו בשכם אחרי הפצצה, לא שהיית שם אבל זה בול כמו בתמונות. 
אתה מרגיש לא בסדר כשהפלאפון הלא כשר מצלצל ומוודא ליתר ביטחון שהמשגיח לא ראה אותך. 
אתה רואה חצי עיר מתקהלת סביב משהו בר' עקיבא, שואל בטבעיות מה קרה ואומרים לך "מישהו התעלף". 
אתה יודע שעד שהידיעה תגיע לרחוב השומר היא תהיה "מישהו מת מהתקף לב בר' עקיבא". 
אתה מסתדר מצוין בלי מעברי חציה. 
השתתפת בהפגנות נגד כל מיני דברים אסורים למרות שאתה לא בדיוק כבשה פרומערית תמימה, עובדה שאתה קורא את השורות האלו. 
אתה אף פעם לא מחפש חניה, כל פיסת אדמה שהרכב שלך נוסע עליה היא מקום עצירה פוטנציאלי.
בכל שעה שתצא החוצה אף פעם לא תהיה לבד ברחוב. 
גם אם נדמה לך שבכל זאת אף אחד לא ראה אותך אתה מתבדה כשהשכן מהדירה לידך שואל לאן הלכת אתמול ב3 בלילה, כי הוא הציץ מהעינית או מאחורי הוילון. 
אתה מרגיש שמישהו דורך עליך ולא רק שהוא לא התנצל הוא אפילו לא שם לב, אבל אתה לא מעיר לו כי גם אתה נוהג כמוהו דרך קבע. 
כשאתה פותח את החלון אתה בסלון של השכן, ובין בניין לבניין אתה רואה עוד בניין. 
אתה תמיד מתלונן על זה שהעיר שלך זוועתית אבל בשידוכים מתעקש על דירה דווקא במרכז העיר. 
תמיד כשאתה קונה פלאפל עם שתיה וארטיק ב5 שקל מסתכל עליך חילוני המום ואומר לך שלא כדאי לך כי בטח תכף ישלמו לך כדי שתקח, אבל אז אתה מסביר לו שזה לא יילך כי העלו את המחיר בשקל בגלל שנת שמיטה. 
אתה אומר בכל הזדמנות את המשפט: "אני? לא בני ברקי... נולדתי בהונלולו ועברתי לבני ברק רק בגיל חודש וחצי". אתה מצפצף לילד שיזוז עם האופניים מהכביש והוא מסתובב אליך ועושה לך עם הידיים למה מי אתה. 
אתה מרגיש חריג כשאתה מסתובב עם רכב על הכביש. 
כשאתה רואה פורשה בת"א אתה מתלהב, וכשאתה רואה אחת כזו בבני ברק אתה קודם כל מסתכל של מי היא ואח"כ רץ לספר לחברים שלך שראית פורשה בבני ברק. 
כשיש שריפה אתה עומד ומסתכל על הלהבות בלי שהמחשבה לצלצל למכבי אש בכלל תעלה בדעתך, הרי ברור שכמה יאכנעס גרמו לטלפון שלהם לקרוס. 
כששואלים אותך איזה רחוב קרוב אליך אתה אומר ר' עקיבא. 
כשאתה בדילמה איפה שמת את המפתחות או אם עברו לך 6 שעות מאז שאכלת בשרי אתה שואל את השכן ממול, הוא בטוח ראה. 
אתה משתיק את כולם כשעובר הרמקול "הלווייתו של הרב החוסיד רב..." למרות שרוב הסיכויים שאתה לא מכיר אותו. 
תמיד כשתראה אורות מהבבים של רכב משטרה/מכבי אש/מד"א שעצר בעיר הוא יהיה מוקף בסקרנים מכל כיוון... 
תמיד שיש אירוע שיש בו משטרה יהיה אחד שידחוף את ראשו וישאל: הבילוש הגיע? 
תמיד תראה במאפיית ויזניץ מישהו שמחכה לעגלה הבאה שתצא מהתנור למרות שבחוץ יש 2 עגלות מלאות שיצאו שניה לפני... 
אתה בטוח מכיר את אומנות ההשלמות והדילוג בין מנינים באיצקוביץ..... 
תמיד תראה במנחה/מעריב באיצקוביץ איזה חרדי שמתפלל בדביקות מול הדג שעל חלון הראווה של בוקצין דגים. 
אתה יודע שקניון רפאלי זה לא באמת קניון. 
בכל רגע נתון תוכל למצוא ברחבי העיר כמה ילדים שדוחפים עגלה עמוסה מוצרים מ"יש", גם אם זה בקצה השני של העיר.
כשבזק/חברת חשמל/עיריה מתקנים משהו בעיר, בכל רגע נתון יעמדו סביבם 4-5 אנשים שמסתכלים. 
תמיד כשתיכנס לקונדטוריית כץ ברבי עקיבא/סוקולוב תראה מישהי יושבת בפנים חבויה באיזה פינה ואוכלת בורקס... 
כשמישהו מביא לאיזה משפחה משלוח ירקות/מצרכים תמיד יהיו 2-3 ילדים שיטפסו אחריו במדרגות. 
ליד לוח מודעות יהיו לפחות 3 אנשים או שלא יהיה אף אחד...
כשאתה לוקח מונית ספיישל מתחנת מוניות איצקוביץ, היא תמיד תחנה איזה חצי קילומטר מהתחנה (ליד חבקוק)
כשאתה בא לבקר מישהו בבני ברק תמיד יהיה בכניסה לבניין איזה שכן שישאל אותך למי אתה צריך? 
בכל רמזור יהיה מישהו שידפוק לך על החלון וישאל אותך אם הוא יכול לנסוע איתך עד הרמזור הבא.... 
והכי חשוב אתה יודע שאתה בני ברקי כי קראת את כל זה בשיא ההתלהבות...

אני אסיר תודה לבורא עולם
שביתי בת העשרה,
מתלוננת על שטיפת הכלים,
כי זה אומר שהיא בבית ולא מסתובבת ברחובות.

למיסים שאני משלם,
כי זה אומר שיש לי עבודה.

לבלאגן שצריך לסדר אחרי המסיבה,
כי זה אומר שהייתי מוקף בחברים.

לבגדים שהם קצת הדוקים מידי,
כי זה אומר שיש לי מספיק לאכול.

לצל שלי שצופה בי כשאני עובד,
כי זה אומר שאני בחוץ, באור השמש.

לדשא שצריך לכסח,
לחלונות שצריך לנקות
ולמרזבים שצריך לתקן,
כי זה אומר שיש לי בית.

לכל התלונות שאני שומע על הממשלה,
כי זה אומר שיש לנו את חופש הביטוי.

לחנייה שאני מוצא
בקצה המרוחק של מגרש החנייה,

כי זה אומר שאני מסוגל ללכת
ושבורכתי באמצעי תחבורה.

לחשבון הענק שאני צריך לשלם על החימום,
כי זה אומר שחם ונעים לי.

לגברת מאחוריי
ששרה בזיוף נוראי,
כי זה אומר שאני יכול לשמוע.

לערימת הבגדים שדורשים כביסה וגיהוץ,
כי זה אומר שיש לי מה ללבוש.

לעייפות ולשרירים הכואבים בסוף היום,
כי זה אומר שהייתי מסוגל לעבוד קשה.

לצלצול של השעון המעורר
בשעות המוקדמות של הבוקר,
כי זה אומר שאני חי.

ולבסוף, ליותר מידי מיילים. מקבל,
כי זה אומר שיש לי חברים שחושבים עלי.

מילון שידוכים לאשה: 
חריף - ציני.
מפולפל - נייעסן. חברמן - אחראי לכיבוד בסיום מסכת.
קובע עיתים - השיעור היחיד בו הוא משתתף זה קריאת התורה בשבת.
לא מעשן - משנורר סיגריות.
מעשן מעט - מעשן קופסא שתים ביום.
מעשן כבד - עבר לגראס.
לומד במיר-מניח תפילין בשקיעה.
רוצה ללמוד כל החיים בכולל - מכור לקפה.
ספונטני - טרמפיסט מושבע.
מופנם - חי על כדורים.
בחור נקי - מתקלח לכבוד שבת...

מי אומר את המשפט הזה?

וואי כמה דואר נכנס היום... (הכותל)

משה קרעת אותי... (ים סוף)

כולם יורדים עלי... (מדרגות)

אם תיפול אני תמיד יהיה שם בשבילך... (הריצפה)

כולם לוחצים עליי... (מקלדת)

נראה אותך נוגע בי, אני יפוצץ אותך... (גדר חשמלית)

עוד פעם אחת אתה מפוצץ אותי אני מביא ת'חברים שלי... (חצ'קון)

וואי איזה ראש תפסתי... (הכינה נחמה)

לא יוצא, למה מה קרה!! (ברל'ה)

וואי איזה משפט קטלני יצא לי עכשיו... (פיתגורס)

אתם חייבים להפסיק לדבר לקיר...(פייסבוק)

תפסיקו לגעת בי!!! (אייפון)

די לרדת עלי! כולה נזלת!!!... (השפן הקטן)

ממתי בדיוק יש אפרוחים על עצים???... (יונתן הקטן)

אוף.. איזה ייבוש!!!! (הכינרת...)

די כבר עם הפוזות!!! (מצלמה)

וואי מתים עליי בעבודה... (קברן)

בואנה הם מכסחים אותי...(דשא)

מה הם מוצאים בי? (גוגל)

הגעתי! סתאאאם... (החורף בישראל)

ככה אתה זורק אותי??? (כדורסל)

אל תזוז או שאני יורה!!! (הגשם הראשון)

אם תדליק אותי, אני יהרוג אותך!!!! (סיגריה)

די לחפור!!! (אדמה)

כולם אוהבים אותי למרות שאני ארסי... (קולה)

איזה צבועה היא... (חוברת צביעה)

תפסיקו לשלוח אליי אנשים!!! (עזאזאל)

בחור פרומקייט שאל את הרב שאלה האם הוא יכול להכנס לשרותים ושסימני התפילין עדיין בידו ענה לו הרב כמו שאם ישאר לך סימנים של ההסלה בשעת הנחת התפילין ומותר להניח בכזו צורה תפילין כך גם מותר הפוך

מצחיק

כולם יודעים שהחברה הטובה ביותר ליצור קפה זה עילית ומה גם שהחברה המובילה ביותר באיטריות זה אוסם לפני קרוב ליובל שנים נישתה חברת אוסם לייצר קפה ולשווק בחנויות חברת עלית בתגובה: לא קונים קפה ממי שמוכר לך לוקשים