| נשלח ב-12/12/2013 20:06 |
|
| |
הרב שך והאדמו"ר מלובביץ' על השואה
לקראת עשרה בטבת - אני מצרף קישור למאמר על היחס של שני האישים הללו לשואה. הרב שך ראה בשואה מקרה קלאסי של שכר ועונש. הוא הסביר את הגודל של התופעה בכך שהקב"ה המתין זמן רב עד שהוא העניש, ולכן התמלאה הסאה. לעומתו, הרב'ה חשב שלא ייתכן שזה מקרה של שכר ועונש כי אפילו השטן לא היה בורא עונש שכזה, ואים מעשים שמצדיקים כזה זעם. לטענתו, השואה היא מקרה של גזירה שאנחנו לא יכולים להסביר אותה בשום הסבר תורני, וממילא היחס שלנו להרוגי השואה הוא יחס כאל קדושים. השואה, הרב שך והרב'ה מלובביץ'
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2015 21:35 |
|
| |
מה לא לטעמך העובדות? על בתי המקדש? העובדות על משה? לידיעתך הנציב מוולוזין באחד מאיגרותיו כותב על הפסוק -והם לא יאמינו לי- לי למשה הם לא יאמינו, בגלל רוח הדברים שכתבתי, הנציב התכון כמובן להרצל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2015 20:46 |
|
| |
ירוחם,
כתבת "בית המקדש אף פעם לא היה מקום רוחני להפך מקור לשחיתות ומוסר, בלי בית המקדש פרח העם בצורה רוחנית." "לא צריכים לבקש ולקוות לדברים לא מעשיים, מלך המשיח זו דמות וירטואלית ולא אנושית. ואלוקים כאמור מולך אפילו אם אתה חושב שצריכים לצעוק שימלוך, הוא מולך. וצעקתך מעידה שאתה לא מאמין שהוא מולך." "גם הגואל אז היה יהודי מתבולל, שלמד בבית ספר בבית פרעה, באוניברסיטה אצל כהן מדין"
מכל זה נראה שאצלך הגאולה עניינה לאומי גשמי, ואין עניין שהיא תלווה בהעמדת הדת על תילה, בקריאה בשם ה' ובקיום מצוותיו. יתר על כן היחס שלך לבית המקדש שכלשון הפסוק הוא משכנו של ה' ויש לירא אותו, והוא בין המצוות הראשונות שנצטוו ישראל, מראה גם הוא שעבודת ה' הציבורית על ידי העם אין לה חשיבות בעולמך.
זה נתן לי את התחושה, שאתה מקיים מצוות מהכרע דעתך ולא כי ה' מצווה, כי בתורה העבודה במקדש והציוויים השונים ואפילו הכפיה על המצוות תופסים הרבה מקום. ולכן ציטטתי את הרמב"ם שגוי שמקיים מצוות מהכרע דעתו אינו חסיד ואף לא חכם.
יכול להיות שזו תחושה שגויה, כשאני קורא כעת שוב היא פחות בולטת לי מהקריאה הראשונה, אך עדיין ביטוייך על המקדש ומשה לא ראויים לטעמי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2015 10:37 |
|
| |
נחמד
אין כל הבדל ביני ובין חילוני, חוץ מכך: שכשם פרצופנו שונים כך דעותנו שונות. כאחד שמצטט את הרמב"ם, תגיד מה הרמב"ם התכוון במאמר הזה- הרי כל אדם רגיל יודע שפרצופים ודעות שונים?
על אילו ביטווים חריפים כיונת?
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 20/04/2015 10:57:33
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2015 00:12 |
|
| |
שלום,
קראתי ו(לא כ"כ)החכמתי. מספר נושאים עלו ונידונו בצורה אמוציונאלית ולא לגמרי יעילה.
לעניין קדושה במתים בשל היותם יהודים, עמדו על זה אך לא בהדגש ראוי. אם יש בהם קדושה היא כקדושתו של מזבח וקרבן, שמקבלים את הקדושה באופן סביל. לכן נחרצותו של הרב מיכי מיותרת. דבריו של עודד ראויים לעיון כרגיל, עם זאת די ברור שישנה (בשפה) קדושה במובן שבו הדבר נבדל ממהלך העולם הגשמי של מטרות גשמיות ותועלות גשמיות. לדברי הרבי מחב"ד די מובן הטיעון הזה, ולדברי הרב שך עדיין יש לזה מקום אם נביא בחשבון את דברי אריאל, שבלי ספק החשבון היה מבוסס על כלל ישראל ולא רק על עוונות פרטיים, כך שגם לשיטתו מדובר בהנהגה נפרדת ממהלך ההיסטוריה ה'רגילה'.
לעניין אשמתם של הרבנים, אין הרבה להוסיף על דברי אריאל, הכותבים התעלמו מכך שאפילו למדינות אחרות היה מאד קשה להימלט מאירופה של לפני המלחמה, כך שגם אם כל דבריהם היו נכונים, הטענה שאסור להשתיק את הפשעים חריפה מדי.
ירוחם,
לצערי אינני יודע כעת מה ההבדל בינך לבין כל חילוני. אם הגאולה השלמה הגיעה (סליחה לא לגמרי, הרי יש עדיין גדולים ובעלי השקופה...), וה' מולך על כופריו, ובית מקדש בכלל מביא לשחיתות מוסרית, אז כל ההבדל הוא שאתה מקיים מצוות והוא לא, לאור דברי הרמב"ם הבאים ,כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם. (רמב"ם הלכות מלכים פרק ח) קצת קשה לי להעריך את מצוותיך. (ואולי הרמב"ם שכח שמשה היה בכלל יהודי מתבולל.. שלמד את תורתו באוניברסיטה של כהן מדין...)
אשמח אם תסביר את ביטוייך החריפים.
רק פסוק אחד על עניין המקדש, 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2015 23:49 |
|
| |
טוב, אז כשכתבתי שבט פראי לא התכוונתי לומר שהחב"דניקים הם פראים/שבטים/נודדים במדבריות אלא לבנות תשתית להבלטת הנקודה שלי. כשכתבתי 'אל נורא ואכזר' אכן התכוונתי לתפיסה החב"דניקית שהוצגה לעיל, זאת טענה שה' עושה דברים 'ככה' ובסוד קדושים מי יעמוד. עוד הוסיף פותח האשכול ואמר שבאמירה האחרת יש'משום אמירה נוראה כלפי ה'' כדי להבהיר את האבסורד שבתפיסה זו המשלתי את משלי. לקחתי דוגמה משבט פראי שמאמין באליל. השבט הוא דמוי חב"די והתפיסות התיאולוגיות שלו דמוי חב"דיות, הראיתי שלהאמין באל שעושה דברים בלי סיבה נשמע אבסורדי הרבה יותר מהשיטה האחרת. לטענתך העניינית, אף אחד לא יכול לדעת חשבונות שמים אא"כ הוא מתיימר להיות נביא (ואם תראה גם כאן אמירה אנטי חב"דית זה בהחלט יהיה על אחריותך) אבל כששואלים 'למה אלוקים עשה את השואה' ואז לא נותנים לך להסביר למה, יש כאן משהו מגוחך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2015 22:28 |
|
| |
הרב מימוני המנונא סבא כבר הי בין כותבי הפורום הזה לפני שנים, שמו מעיד עליו כי מזרם המקובלים הוא. ומענין כי הוא היחיד שזיהה מיד את ממשיל המשל, ששיך לאנשי ההשקופה. ואת משלו מבית מדרשו של בעל ההשקופה. אולי שמו הלקוח מאחד ממשתפי הזהר, האיר את עינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2015 22:12 |
|
| |
המנונא סבא
ברוך הבא אל הפורום!
תודה שפיענחת את רמיזות המשל. לא ידעתי שזה מכוון נגד חב"ד. חשבתי שזה מכוון נגד תפיסות אליליות של הקב"ה.
עדיין יש לדון בתפיסות השונות המובעות כאן, אך סבורני שאם באת למחות נגד פגיעה בתפיסה כזו או אחרת אתה צודק. מותר וראוי לאתגר כל שיטת מחשבה ומותר וראוי להקשות ולבקר. אבל יש לעשות זאת בדרך ארץ, בנימוס. וזו דרכו של הפורום.
לזכותו של בעל המשל אציין שמן הסתם לא התכוון לפגוע אלא התכוון להציג דברים בחדות. וזה לא אותו דבר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2015 19:34 |
|
| |
קודם כל כרגיל הרי לנו היחס הנאמן וההשקפה הטהורה כלפי גדולי תורה שאינם נמנים על החוג הליטאי אם אתה לא משלנו צריך לבזות אותך, ואני מצטט: "מעשה בשבט פראי" "באל נורא ואכזר(הוא היה נראה כמו אדם עם זקן לבן, כנפים וכובע קנייטש עקום)" "הולך לברוא עולמות בלי שום סיבה, כי היתה לו תאוה בלתי נשלטת לברוא עולמות" "בניית מקדשים וקיום מבצעים" יש פה הוצאת לעז על חסידי חב"ד על רבם על תורת החסידות על האמונה בביאת משיח ובניין בית המקדש ועל קרוב רחוקים.
וכעת לגופם של דברים:
ביהדות ישנה אידאולוגיה לדון כל אדם לקו זכות ומכש"כ שמדובר במליוני יהודים שהרבה מהם היו צדיקים ובני תורה. לאף בן אנוש אין את הזכות לדבר בשם הקב"ה ולהגיד שהוא הוציא את דינם של מליונים בגלל שהם הגדישו את הסאה וכו' זכות/חובה זו שמורה אך ורק לקב"ה או למי שנשלח על ידו. אף אחד מאתנו לא שמע שמי מאותם הטוענים על הקדושים שמתו בגלל עוון הדור וכו' חשוד שהינו נביא שנשלח מאת ה' לומר זאת. אם כך הרי שמי שאמר זאת לא רק שהוציא לעז על מליוני הקדושים אלא מוציא לעז כביכול על הקב"ה.
וכבר אמר מי שאמר על עצמו ויודע דעת עליון והשיבו לו עמי זכור מה יעץ וכו'*************** class="transover-tooltip" style="text-align: left; border: 1px solid #cccccc; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.2) 0px 2px 5px; position: fixed; border-radius: 5px; z-index: 2147483647; top: -1500px; display: none; background: #fcf7d9;"><*
תוקן על ידי המנונאסבא ב- 19/04/2015 19:39:06
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2015 13:59 |
|
| |
הצהרת שאתה יודע שהוא אמר משהו בזמן השואה. ולכן אתה חש בחילה מכך שהוא 'קם בחוצפתו ומתנבא שוב' ביקשתי ממך לספר מה הוא אמר בזמן השואה, ואני עדיין מחכה. יש לי הרגשה חזקה שהוא לא אמר כלום ולפיכך, אם קיימת חוצפה כלשהי, היא שייכת לאיש שדואג לתקוף בקביעות כל אדם שניחן בשתי התכונות הללו: 1) הוא למד יותר ממך. 2) הוא חרדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2015 13:18 |
|
| |
אריאל ????
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2015 13:00 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  |
|
|
שומע קראתי שוב את ההבלי הבלים והברבורים חסרי כל יסוד, בעיקר הציטוט האומלל של הרב שך. בא לי להקיא, לאור מה שאני יודע מה הוא אמר בזמן השואה ולאחריו, גדולי ישראל בזמן השואה היו עורים, בלשון המעטה, בגלל עיורונם זה נהרגו במישרים מאות אלפי יהודים, אז קם אדם כזה בחוצפתו ומתנבא שוב, במקום להתחבא בפינה חשוכה שאף אחד לא יראה אותו ויבכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2015 11:55 |
|
| |
לא היתה כל בחילה על מה שהרב שך -רם צעיר בן 50 ממש ינוקא- אמר בשואה ומיד לאחריה, הבחילה בא לי כשקראתי שוב את הדברים שהביא מנאומו- שומע כעונה-.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2015 10:28 |
|
| |
הספד של חבר.
תודה הרב מיימוני על כל האמפתיה והנוחם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2015 08:15 |
|
| |
פתיאמי
הרשה לי להשתתף בצערך ולו באופן וירטואלי.
כאשר אני קורא סיפור כזה בעיתון (רוטר, בדרך כלל, או ערוץ 7) זה מזעזע. מה עושים? מתנתקים. אחרת נשתגע מרוב אמפתיה.
זה מנגנון של הגנה עצמית.
מה שאני נאלץ להרשות לעצמי - לעבור לסדר היום - חסום בפני מי שהכיר אישית את הנפטר הי"ד.
אז איך להתייחס לזה? מעבר למחוייבות, אם יש, לנחם את המשפחה?
אם הכרת אותו, אם הייתם "חבורה", אזי כבר אמרו שאם מת אחד מבני החבורה, ידאגו השאר. והשאלה מה זו "חבורה".
ניתן להציע פרשנויות שונות לכלל הזה, אבל אחת מהן תהיה להסתכל על החיים הקצרים והמסוכנים שלנו. לאף אחד אין הסכם של חיים עד מאה ועשרים.
זה שובר את התפיסה שלנו לפיה אנו בונים לעצמנו תוכנית חיים כללית. נניח ללמוד מקצוע, להתחתן, להקים משפחה, כמובן לעסוק בתורה ומצוות, ואיש לפי מה שהוא אוהב להשקיע בערכיו ובהנאותיו. כמדומה שזה מסכם את תפיסת החיים המודרניים, שבהם אדם יכול לחשוב על עצמו.
ואז עולה השאלה: לא שזה לא נכון לתכנן כך, אבל צריך לדעת שאדם יהיה מוכן, מבחינה מסויימת, להיפרד מהעולם בכל יום.
מה אדם לוקח איתו לעולם הבא? לשון אחר: במה צריך להשקיע בעולם הזה?
זו השאלה שנראה לי שאדם צריך לשאול כשהוא נזכר בדברים מצמררים אלו. ובמקרה זה, נראה לי שזה לזכותו של הנפטר הי"ד שאתה ובעצם כל אחד מאיתנו יכול להפיק את המוסר הדרוש. לעצור, לחשוב, לשאול, לענות לעצמו.
כשאני מסתכל על הדברים במבט של אדם מבוגר, שלא לומר קשיש, כלומר של אב ולא של חבר בן גיל, אני חושב על מה שכתב בשעתו שלמה קרלבך ע"ה. שצריך לומר לילדים (ולכל מי שאני אוהב אותו ומחוייב לו) כמה אני אוהב אותם. מי יודע אם תהיה עוד הזדמנות (כלומר בדרך כלל יש, וגם אז חשוב לומר כל יום).
ולא רק לילדים. לחברים. להאיר להם פנים. להזריח להם שמש בלשון הרב וולבה. לספר להם כמה אני שמח בהם, לומד מהם, מודה לה' שיש לי אותם וקשר איתם.
כמדומה שהסתכלות כזו היא אכן הפקת לקח ומעשה של תשובה.
ובמקרה שלנו, אני סבור שזו אכן זכות לנפטר הי"ד, שנתחזק בדברים אלו. כלומר, בזכירה שהחיים קצרים או עשויים להיות קצרים ולכן צריך לנצלם, וצריך לנצל את הזמן החולף כדי להאיר פנים לאלו שאני אוהב ואני חבר שלהם כדי לספר להם כמה הם חשובים לי.
ורק לדעת לאזן את ההסתכלות. למרות שהמסר הוא שאדם עלול להיפרד כל רגע מחייו, להילקח כל רגע מחייו, עדיין אנו מתכננים את חיינו כאילו יש לנו 120 שנה. אסור לאדם לשקוע בייאוש ובפחד גם אם יש אירועים כאלו. כיצד מאזנים את החשש, אם יש כזה? כאן המקום לבטחון בה', שברא מציאות כזו שבה יש לנו, בדרך כלל, הזדמנות לחיים מלאים. חיים מלאים מבחינת שנים, וחיים שנמלא בתוכן (וכמובן שנתקן מה שצריך ומה שאנו יכולים. ונכון, כל אלו משפטים כלליים, אבל מה אני יכול לכתוב כאן מלבד דברים כלליים).
והנה התשובה, מצות תשובה, כפי שאני מבין אותה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
|