פתיל תכלת ולבן - מניין המצוות לפי המטרה

הרמב"ם טוען שמצוות תפילין מורכבת משתי מצוות - תפילין של יד ותפילין של ראש, בעוד שמצוות ציצית, היא מצווה אחת על שני מרכיביה - התכלת והלבן. הוא מסביר שההבדל הוא שהתכלת והלבן הם לאותה מטרה - לזכוא את מצוות ה' (ניתן לקרוא בסיכום המצורף).
מאוד מפתיע אותי הרעיון שהשאלה אם זו מצווה אחת או שתיים תיקבע לפי המטרה. לכאורה, הגדרת המטרה היא עניין חיצוני למצווה ויש הרבה מצוות שיש להן אותה מטרה.
פתיל תכלת ולבן - מצוות לפי כוונה

מ, הכוונה המעכבת למ"ד מצ"כ היא כוונה לצאת ידי חובה. כל השאר זו מעליותא ואינה נוגעת לתחום ההלכתי (שאל"כ נמצאנו דורשים טעמא דקרא, שהרי לשיטתך הטעם קובע האם יצאנו או לא יד"ח). והדוגמה של סוכה בלילה הראשון לפי הב"ח בטור תוכיח (וכן הו"א בגמ' ר"ה לגבי שופר).

ירוחם, דוק היטב בפשט הגמרא אין מחלוקת על הלאו הזה (אלא על לאו הבא מכלל עשה "או מכור לנכרי"). ראה תוס' על אתר (ע"ז כ ע"א). אבל זו רק הערה צדדית. יש מחלוקות על הרבה לאוין ועשין.

מספרן של המצוות-דאורייתא או דרבנן

משנה ברורה, אורח חיים סימן ס סעיף ד: דע שלפי המתבאר מן הפוסקים שני כונות יש למצוה א' כונת הלב למצוה עצמה וב' כונה לצאת בה דהיינו שיכון לקיים בזה כאשר צוה ד'.

תוקן על ידי מם80 ב- 20/12/2013 01:15:55

מלבד הב"ח בציצית וסוכה דלמען ידעו ולמען תזכרו,
ולמרות שרבינו ירוחם הינו בשיטה דמצוה  למימני יומא ומצוה למימני שבועי ,דעת הרמבם היא למרות שהוא דאורייתא בזמן הזה, טעם המצוה אחת היא ומברכים ברכה אחת,

תוקן על ידי ביליצר ב- 20/12/2013 00:32:00

מצוות צריכות כוונה לא קשור בשום צורה לטעמי המצוות. הכוונה הנדרשת היא כוונה לצאת ידי חובה, והיא אחידה בכל המצוות בלי קשר לטעמיהן.

טעמי מצוות אינם חיצוניים למצוות אלא חלק מהמצוות עצמן, ועל-כן נאמר שמצוות צריכות כוונה. לפיכך, אם לדעת הרמב"ם, לתפילין של ראש ולתפילין של יד יש שתי כוונות, ולציצית כוונה אחת, משתמע מכך שתפילין של ראש ותפילין של יד שתי מצוות וציצית מצוה אחת. מאחר שטעמי מצוות אינם בהכרח ידועים, ולכל טעם מצוה גלוי יכול להיות טעם נעלה יותר הנעלם מאתנו, הרי שלענ"ד אם לא יודעים את התורה כולה, נכון יותר להגדיר מניין מצוות ע"י דיוקים בלשון המקרא או בלשון חז"ל.