| נשלח ב-1/1/2014 00:39 |
 |
| |
ההבדל בין הגיון יהודי להגיון מערבי
כתב רש"י שכל הגיון שבתורה הינו הגיון שבלב, והגית בו - והתבוננת בו. והגית בו יומם ולילה, אזי תהיה התורה כתובה על לוח לבך. לפיכך ההגיון התורני עוסק בהכשרת הלבבות לקבלת התורה. ההגיון פנימי - בין אדם לעצמו ובין אדם למקום. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי, שמשמעות המלים תלויה בכוונות הלב. כשאדם באמת הוגה בתורה, אזי גם פיו הוגה דברי תורה, ואין דברי התורה שבפיו אלא כמים שגלשו מחבית מלאה (דימוי של הבעש"ט). מאחר שדברי תורה מסורים ללב, אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה.
המלה לוגיקה נגזרת מהמלה היוונית לוגוס שפירושה מלה, דיבור, שיח וגם חשיבה באופן סיבתי, משמעות.
המלה לוגוס נגזרת מהפועל לגיין שפירושו לאסוף. לדבר זה לאסוף מלים. לחשוב באופן הגיוני זה לאסוף מושגים ולברור מחשבות. מלים רבות בשפות המערביות נגזרות מהפועל לגיין: LEGGERE - לקרוא, LESSON - שיעור, LECTURE
- הרצאה. ההגיון המערבי כשיח
חברתי מחצין מושגים ומשמעויות. היות ששואף להבנה מיידית והמונית, המחשבה המערבית נוטה לפשטנות.
תוקן על ידי מם80 ב- 01/01/2014 00:55:38
תוקן על ידי מם80 ב- 01/01/2014 00:59:47
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2014 22:59 |
|
| |
עודד,
מה שאתה סובר שהוא אור, זכותי לסבור שרחוק מלהיות אור. היו במערב יוצרים יותר טובים מאלה המצוינים ברשימתך, ומכל מקום רשימתך איננה מעידה על טעם מקורי, אלא על טעם בינוני המקובל אצל רבים בדורות האחרונים, בעקבות האללת אותם יוצרים על ידי מבקרים כאלה או אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2014 22:57 |
|
| |
עודד
את המשל על 2 העגלות אתה מכיר? אחת ריקה ואחת מלאה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2014 22:35 |
|
| |
שיחה מבישה
מם80 מביא איזו דעה של רש'י [בלי מראה מקום], ומיד הוא מיחס אותה לכל 'הגיון יהודי' באשר הוא. באיזה הקשר אמר רש'י את שאמר? - לא חשוב. אולי אמר גם דברים אחרים? - לא חשוב. אולי אנשים אחרים, אולי בזמנים אחאים חשבו אחרת? - לא חשוב. משפט אחד נדבק בכל היהודים לדורותיהם. למה? - ככה. לפני אלפיים וחמש מאות שנים ויותר גזר מישהו ביוון מילה אחת מאחרת ונתן לה משמעות. מאז, אבוי לטרגדיה, ההגיון המערבי מחצין משמעויות, והמחשבה המערבית נוטה לפשטנות. אפלטון, אוגוסטינוס, דנטה, תומס, שקספיר, שפינוזה, גתה, קאנט דוסטויבסקי, ... אוסף ריקנים פשטניים והמוניים, כולם היישר לאשפה. המסך יורד על הציביליזציה המערבית הפשטנית הזו. רק אצלנו, חביות מים מלאות רוח פרצים של יוהרה מנופחת, פלצנות ריקנית, הפורצת כסילון מי מזרקה מאזניו של מם80.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2014 14:00 |
|
| |
אליקים,
כתב רבי חיים מוולוז'ין: העיקר לאחוז בסברא ישרה, ואשר אינה ישרה לאמיתה של תורה גם אם היא מחודדת אותה תרחק. וכד דייקת שפיר, תשכח שכל הגדולים הראשונים והאחרונים ז"ל לא נשתבחו אלא בסברא ישרה, כל הישר מחברו גדול מחבירו.
אם חלילה יש ראשי ישיבות שמגיעים למסקנות המבוססות על סברות לא ישרות, אזי חובתך לחלוק עליהם אם אתה משוכנע שסברתך ישרה, אולם עליך לעשות זאת בענוה ובכבוד. אין בהכרח קשר בין שאלתך לתרבות המערב.
בעלבעמיו,
כשם שאין בני האדם דומים זה לזה, כן אין דעותיהן דומות זה לזה. לענ"ד דברי רש"י הינם הנאמנים והישרים והקרובים ביותר לדרכם של חז"ל מכל הראשונים. אמר הרשב"ם שאת הגמרא הוא מסוגל לפרש כמו רש"י אולם איננו מסוגל לפרש את המקרא כמותו. האמת שגם את הגמרא התוספות אינם מסוגלים לפרש כרש"י, ועדיין יש מקום וחשיבות ועומק לפירושיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2014 11:30 |
|
| |
מ
צר לי אאך אנו וסבבים במעגל.
ומי לדעתך יותר מייצג את היהדות, רש"י או תוספות?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2014 10:46 |
|
| |
מם
אם אנו רואים במציאות שגם ראשי ישיבות לפעמים מגיעים למסקנות הנוגדות את השכל הישר, כמו בניתוח האנליטי מדעי.
האם תסכים שלמעשה ראש הישיבה הזה נסחף אחר התרבות המערבית ושוב אין לראותו כמייצג את היהדות הנאמנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 14:06 |
|
| |
בעלבעמיו,
ננסה להבחין בהבדלים בין הגיון תלמודו של רש"י לבין הגיון תלמודם של התוספות:
א. רש"י מסתמך על דעת חז"ל ועל קבלתו את השמועה מרבותיו.
אם סובר אחרת מרבותיו, מקדים את דעת רבותיו לדעתו.
התוספות מסתמכים יותר על בינתם.
ב. רש"י מפרש את הסוגיה כפשוטה בשכל ישר. התוספות משווים בין סוגיות שונות כדי להגיע להכללה הנכונה לכל הסוגיות.
ג. רש"י המשכיות של דרך התלמוד הבבלי. התוספות אוהבים להביא את דעת התלמוד הירושלמי.
ד. פירוש רש"י הינו מבוא כללי, עזר, רמז, להבנת הסוגיה. הפירוש של התוספות הוא בד"כ מיצוי של פלפול.
ה. פירוש רש"י הוא מעט המחזיק את המרובה, פירוש התוספות הרחבה של הסוגיות שבגמרא.
איפה מתחילות הבעיות? אם מנסים להבין רש"י בהגיון של התוספות או תוספות בהגיון של רש"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 13:37 |
|
| |
רג"נ, ונאים הדברים לרציונליסטן השטחי שאמרם. וכבר קדמו הראב"ד הראשון שאמר "השכל והתורה מאת ה' ולא יתכן שיסתרו דבריו זה את זה" ונאים היו הדברים לימי הביניים, בהם התיימרו לדעת מה אומר "השכל". בימינו הקובע שהתבונה היא מושג מוחלט, מראה שאין לו מזה ומזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 13:28 |
|
| |
מי כתב?
<שום הלכה אינה יכולה להיוולד ללא שימוש בהגיון אנושי, יתר על כן ההגיון האנושי האוניברסלי הוא הגיונו של הקב"ה. אמנם לא מחשבותי מחשבותיכם ואין אצל הקב"ה תהליך של חשיבה כמט שיש אצל האדם, אבל אם התורה אומרת שהאדם נברא בצלם א-להים, וצלם א-לקין הוא ההשגה השכלית כמו שמבאר ברמב"ם, הרי שהתבונה היא מושג מוחלט, כביכול גם הקב"ה חושב כך>
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 13:12 |
|
| |
אליקים צודק שגם דרך הלימוד רחוקה יותר מרוח הדברים המקורית. הבעיה היא שהאנליטיות היא לא תכונה שאפשר להתנתק ממנה לגמרי, היא כפויה עלינו, במדה מסויימת והתורה ניתנה לבני אדם. אפילו המציאות המשפטית מושפעת מכך שהאדם מן השורה רואה דברים בצורה אנליטית, והמשפט צריך להתאים את עצמו למציאות. אבל מובן שכל לומד צריך לדעת שהחקירות שלו אינם ביטוי לצורת החשיבה של האמוראים אלא הצורך שלו כדי לעכל את הדברים. אנו מתרגמים את המונחים לשפה שיוצריהם לא חשבו בה, ומתאימים אותם לשכלינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 13:05 |
|
| |
מם
חוזרני על ההערה דלעיל
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 12:27 |
|
| |
בעלבעמיו,
נראה לי שמה שמשותף לרוב בתי המדרש ולרוב האוניברסיטאות בדורות האחרונים הינו המרחק בין התורה/תיאוריה לבין החיים בכללותם. בד"כ לבית מדרש יש צורתא דשמעתתא ולחוג באוניברסיטה מתודה אותם מנחילים לתלמידיהם, אלא שרוב התלמידים, ופעמים רבות גם הרבנים/מורים, מתייחסים לדרך תלמודם באופן קנאי, מבלי להבין שמתוך רצונם להגן על הנקודה הפנימית של תלמודם, היא איננה נשמרת כראוי, ומכל מקום המציאות כללית יותר מנקודת הבנתם הקטנונית.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 11:39 |
|
| |
אליקים,
המגמות בעולם כלליות וקשורות לסדר הדורות והופעתם בעולם כפי רצון ההשגחה הא-להית. בגלות, ישראל, עם כל הצלחתם לשמור על אורח חייהם, התרחקו מייחודם ומושפעים מאומות העולם, וכמובן שאומות העולם מושפעות מישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 10:17 |
|
| |
מם
אולי תגבה את דעותיך בנתונים שנוכל גם אנחנו לאשש אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2014 09:57 |
|
| |
מם
דוקא אותי לימדו שזה הפוך - המגמה בישראל משפיעה על העמים. אבל כמובן מותר לך לחלוק על זה.
ואגב, אם ראש ישיבה מגיעה מתוך ניתוחו המדעי למסקנה שלא מתאימה לשכל הישר - תאשים בכך את התרבות המערבית?
|
|
|
|
|
