טוב,אני כנראה עברתי את כל השלבים של המשפט הזה.חלקם לפי הסדר,חלקם בדילוגים.. בהתחלה,הייתי עונה " אמן יהא שמיא.." בכוונה. אח"כ,כשהתלוו מבטים מרחמים הייתי מוסיפה "בעיתו ובזמנו", כשנוספו גם אנחות הייתי בשלב העצבים,והשתדלתי לא לעקם את הפה ולא לענות באותה נימה...
היום? עברתי את התמימות,הרחמים,העצבנות,האדישות... אני פשוט עונה "אמן" ומכוונת שזה יהיה "אמת,כן יהי רצון". ואני ממליצה,אפ' שלפעמים אנשים אומרים זאת מרחמנות/עוקצנות ולא רק מטוב לב...
|
|