מכירים את כל אתרי השו"ת באינטרנט בהם שואלים (בדרך כלל שואלות) אם מותר להתחתן עם חילוני, וכמובן שהמשיבים אוסרים בכל תוקף? הנה כמה דוגמאות שליקטתי באקראי מחיפשו בגוגל על המלים "להתחתן עם חילוני"
נדב, הרמ"א שם שעליו נסובים דברי רעק"א מדבר על ''מומר ושאר עובר על דת'' (וגם אצלו לא לגמרי ברור איזה מומר). אבל במבי"ט בכל מקרה ודאי מדובר על עובר על דת ולא מומר לדת אחרת. ע"ש בפנים. לכן כנראה גם רעק"א העיר זאת על הסיפא של הרמ"א (בהנחה שהרישא היא מומרות ממש). אמנם לכאורה יכולת להביא חילך מהרמ"א עצמו שמדבר שם על מומר שי"א שלא כופים להוציא. אמנם לא ברור איזה מומר זה, ובודאי שאם המומר ההוא ישלח ילדים לבית"ס של גויים הרי זה לא גרע מעוון נדרים או שמאכילה איסורים וכדו' שמובאים שם כעילות כפייה. למרות שגם על הילדים אפשר לטעון שחינוכם כגויים הוא אונס ולכן אין סיבה למנוע זאת. אבל כל זה נראה לי מגוחך (ידועה מחלוקת תוס' והרשב"א האם מחללים שבת על הצלת ילד שנחטף לחינוך גוי. אבל היכא שלא נדרש חילול שבת נראה שלכו"ע חובה להצילו). בנוסף לכל זה יש לזכור שהכפייה בה עוסקים המבי"ט והרמ"א היא מתי יש להיענות לתביעת האישה, כלומר הדיון הוא בזכויותיה של האישה ולא בכפייה על המצוות. לכן כל מה שהוא אומר זה שאם האישה במצב כזה לא בהכרח היא רוצה להתגרש או שיש לה זכות לזה (כי טב למיתב). כמובן שגם זה מופרך לגמרי במשקפיים של היום, כמו כל הדיונים הארכאיים הללו שנותנים לחזקת טב למיתב משקל ותחולה מפלצתיים.
נשלח ב-24/1/2014 12:31
מיכי, למיטב שיפוטי לא כך הבין בעל הגהות רעק"א (אה"ע קנ"ד א).
נשלח ב-24/1/2014 12:06
כעת בדקתי בפנים. ראשית, זה ח"ב (ולא ח"ג) סי' מז. שנית, וודאי מדובר שם בעובר על דת (כלומר לא מקיים מצווה או מצוות מסויימות), ולא במומר לדת אחרת. השאלה בה הוא דן היא האם עובר על דת יהודית או משה קיים גם בגבר ולא רק באישה. אבל ודאי שאין לכך דבר עם השאלה האם מותר או אסור להתחתן עם אחד כזה.
נשלח ב-24/1/2014 11:40
נדב, לא ראיתי את התשובה בפנים, אבל מומר במונחי הימים ההם אינו בהכרח מומר לדת אחרת. יש מומר לדבר אחד, ויש מומר לשבת שהוא כמומר לכל התורה. יש מומר לתיאבון ולהכעיס. כך שעולם המומרים אינו בהכרח עטוי בגלימת כומר או קאדי. הוא לא מזכיר שם שהבעל יאנוס אותה להגיע איתו לכנסיה או למסגד, אלא שלא יקיים נדרים ויאכל מאכלות אסורות. מתוך כך לא נראה שמדובר בהמרת דת במובנה העכשווי. יתר על כן, אם הדיון הוא על מומרות ממש, יש על כך תשובות קדומות (כמו מהר"ם מרוטנבורג ועוד) שזו בהחלט עילה, ויש אף שראו בהמרה עילה לביטול הקידושין למפרע. ראה בפסה"ד שלי בעניין ביטול הקידושין.
נשלח ב-24/1/2014 10:11
מיכי: במקרה של המבי"ט מדובר במומר, הוא שלח את ילדיו למוסד חינוך דתי, השאלה של איזה דת...
נשלח ב-23/1/2014 23:32
נדב, 1. לא הבנתי מה פתאום לפרש בדבריו שהאונס הוא עצם היותה נשואה לו. הוא כופה עליה לקיים אתו יחסים (לא בהכרח עם אקדח אלא מכוח הסמכות והכוח הגברי). זו היתה נורמה מקובלת שהבעל כופה את אשתו אם היא לא רוצה לקיים אתו יחסים. 2. בזמנו של המבי"ט אפילו אם האבא היה מאד רוצה הילדים לא יכלו להתחנך בבי"ס חילוני. לא היתה חיה כזאת. 3. לא הבנתי מדוע אתה חושב שלשיטתי יכפו אותם להתגרש כשנכנסה מרצונה. כמובן ההנחה שלו היא שטב למיתב הוא בכל תנאי (כל עוד הוא לא מתעלל בה). אבל אם היא נכנסה לעניין מרצונה אז ודאי שיש כאן טב למיתב.
נשלח ב-23/1/2014 21:37
אמשלום סבר וקבל.
נשלח ב-23/1/2014 18:44
[בע"ב,
מה ז"א מנין לי? מהגמרא. עיין בדברים בעצמך וראה מתי ולמה משתמשים בטיעון הזה.]
נשלח ב-23/1/2014 16:45
מיכי,
אולי הכותרת לא מוצלחת. לא באמת התכוונתי לדון הלכתית בעניין נישואין עם חילוני, אלא להביע התפעלות מדברי המבי"ט.
ובכל זאת שים לב מה נאמר כאן. אם זה שמשמשתו נדה באונס (ומה הפשט אונס? כל פעם הוא צריך לכוון אליה אקדח? על פניו כוונתו שעצם זה שהיא נשואה לו הוא האונס) זה לא נחשב להכשיל אותה באיסור, לכאורה גם אם הוא לוקח אותה לים בשבת זה אותו דבר, ונמצא שכמעט אין שום ציור של הכשלה באיסור מהבעל לאשה. המב"יט אפילו לא תהה על השאלה לאיזה בית ספר ילכו הילדים, ונדמה לי שבזמנו ובמקומו היה הדבר פשוט שהם יתחנכו היכן שהאבא יחליט.
האמת, במחשבה שניה עולה מדבריך שאם היהודיה נישאה למומר מרצונה הטוב (ואז הכניסה עצמה למצב של אנוסה, ואם זה מרצון יש מקום לומר שעוברת כדברי הבית הלוי הידועים בשם ההפלאה) אז כן יכפו על הגט. לא בטוח שזה פשט נכון במבי"ט.
תוקן על ידי שנרב_נ ב- 23/01/2014 16:46:31
נשלח ב-23/1/2014 11:42
הייתי צריך לקרא את האשכול,בכדי להבין, מדוע משה רבנו התחתן עם גוייה? לא היו מספיק נערות יהודיות. כנראה שהנערות קבלו פסק מרבני זמנם- לא להתחתן עם מתבולל שגדל והתחנך בבית פרעה.
נשלח ב-23/1/2014 09:06
נדב, מה עניין זה לזה? השאלה האם יש כאן עילה לכפיית גירושין אינה חופפת לשאלה האם מותר להינשא כך? לדוגמה, קידושין תופסים בחייבי לאוין, ובוודאי באיסורים קלים יותר. שמא תאמר ששם באמת כופים לגרש, הרי זו כפייה על המצוות ולא מדין כפיית גט כלפי האישה. אין שום קשר בין זכויות האישה לבין איסורים שחלים עליה. זה לא אומר שיש איסור הלכתי להתחתן עם חילוני, אבל הקישור שאותו עשית אינו נכון. לעצם העניין, יש בזה איסורים 'רכים' יותר, כמו שמירה על יר"ש של האישה ובוודאי של הילדים. השימוש במונח "איסור" בשו"תי האינטרנט (ולא רק בהם) אינו מדויק, אבל הכוונה היא לזה.
נשלח ב-23/1/2014 08:01
אמשלום מנין לך?
מודל הזוגיות שהמבי"ט מציעה הוא ממש מדהים, אין אכילה משותפת, יחסי מין בכפיה ועל האשה לעמוד בכך, המבי"ט אפילו אינו טוען שהיא צריכה לנסות להתנגד, ואם ימותו הילדים שלה באשמתו, מה איכפת לה? וצ"ע מדין חוטרא לידה ומרא לקבורה.
נדב למדנית כמובן ניתן לחלק בין מי שנקלע למצב של אונס, למי שמכניס את עצמו למצב שיהיה אח"כ אנוס.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/01/2014 08:07:17
נשלח ב-23/1/2014 00:39
[אדם,
כבר כתבתי זאת פעם (די מזמן) בפורום, בהקשר לדיון על יחסי מין, וראוי להגיד זאת שוב - הביטוי הזה נאמר כדי להגדיר את יחסי המין של אסתר כסוג של אונס וכדי "להוציאה בשלום" מן ה"אשמה" שנבעלה לגוי מרצון. זה לא תאור שמטרתו (בהקשרו) להציג את תפקידה ותפקודה של אישה ביחסי מין נורמליים וראויים.]
נשלח ב-23/1/2014 00:35
יש אולי לחלק בין אם היתה נשואה לאחד כזה או מלכתחילה להיכנס לנישואים כאלה.
אגב, בקשר לעניין טהרת המשפחה אפשר אולי להוסיף גם את הטעם שהתלמוד אומר על אסתר: "קרקע עולם"...