שתי הספינות של באטמן - האם אנשים הם טובים?

http://alaxon.co.il/article/%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%99/?utm_source=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA+%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9F&utm_campaign=d34b2deba5-37th+issue&utm_medium=email&utm_term=0_e3b7311636-d34b2deba5-80552245 על מוסר וטעויות באינטואיציה

האם צריך לראות ו/או לנתח סרט כדי לדעת אם אנשים הם טובים או רעים?

יש טובים ויש רעים .הדבר תלוי בגנטיקה ובסביבה. (סביבה פרושה כפול -1. השפעה במשפחה הקרובה שהיא יכולה להיות הרסנית או מיטיבה ו2.השפעה סביבתית רחבה של התרבות/הדת השלטת.)

לעצם נושא הפורום, בסצנה המתוארת בסרט אנו רואים שני מעצורים מוסריים הקיימים בנפש האדם. האחד הוא הרצון להוביל לתוצאות טובות ככל האפשר ולמנוע תוצאות רעות ככל האפשר. רצון זה נעלם ברגע שבו עמד מול איומי מוות.[פרט לגיבור בודד: האסיר שזרק את הנפץ] השני הוא מחסום הקיים בנפש האדם ומונע ממנו לבצע מעשים רעים בפועל. מחסום זה הוסיף להתקיים.

תוקן על ידי אריאל73 ב- 14/02/2014 13:12:22

הרב מיכי,

מם,
גם במה שאינו שלו האחריות שלו היא קודם כל לעצמו. נכון שאם המים של חברו אסור לו לגזול אותם, אבל לא בגלל שהאחריות שלו היא קודם כל על חברו. ועדיין איני רואה מה תורמת הסוגיא שהבאת יותר מסוגיית בן פטורא ור"ע (כאמור, מה שלא הבאת משם, הכביסה, זה החידוש העיקרי).

הרב מיכי, הדגשתי שדין חייך קודמים מתייחס למצב של בעלות. במה ששלו, אחריותו של אדם ראשית-כל לעצמו ואח"כ לחברו. במה שאינו שלו, אחריותו של אדם ראשית-כל לחברו ואח"כ לעצמו. אם יש לו די על מנת לתת גם לחברו, חובה עליו לעזור לחברו. אולם אם אין לו די לעצמו ולחברו, אסור עליו לתת לחברו. אם יש לו די על מנת לתת לחברו ואיננו נותן, וחברו זקוק להצלה, על כך נחלקו חכמים אם אסור לחברו לגזול או שמא מותר לו לגזול ואח"כ לשלם. אולם אם אין לו די לעצמו ולחברו, מובן מאליו שאסור לחברו לגזול.

מ,
המקור הזה מקביל לגמרי לשניים שהולכים במדבר: הוא לא מוכיח שיש איסור לגזול מהם את המים אלא רק שאין עליהם חובה לתת את המים (אגב, ההמשך שעוסק בכביסה הוא החידוש הגדול). הדיון כאן הוא בשאלה של הגזלה ובאיסור לתת. שתי השאלות הללו לא מקבלות מענה בסוגיות הללו.

ייתכן, אני לא מבין את השאלה. אמרתי שהבעלות על המים היא שמחוללת את דין חייך קודמים. מסיבה זו אין חובה לתת את המים, ויש דעות שאסור. לעומת זאת, אם השני יגזול את המים מבעליהם אז הוא כמו מצמצם. דין מצמצם מתייחס למי שאין לו מים אם הוא יגזול אותם. חייך קודמים מתייחס לבעל המים שאין עליו חובה ואולי אף אסור לו לתת אותם.

רבי עקיבא דרש וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חברך. כלומר, במה שאתה יכול להחיות את חברך, חיי חברך טפלים לך ושלך קודמים, שנאמר עמך. לפיכך, אומרת הגמרא (נדרים פ:): מעיין של בני העיר חייהן וחיי אחרים חייהן קודמים לחיי אחרים. פירש הר"ן: שאם אינו מספיק לשתיית כולן שתייתן קודמת דחייהן קודמין כדרשינך בריש פרק איזהו נשך מדכתיב וחי אחיך עמך. וכן הפירוש המיוחס לרש"י: לפי שהמים שלהן הם והמים ברשותן חייהן קודמים לחיי אחרים.

תוקן על ידי מם80 ב- 07/02/2014 02:08:41

הבעלות המשפטית על המים מחליפה את המצב מ"חייך קודמים" ל"מצמצם"?

להבדיל ממלחמה, כיבוי אש עוסקים רבות ואולי בעיקר, בהצלת יחידים ובהחלט נכנסים למצב של ספק פיקוח נפש.
לשיטתך, אולי זה אסור.

ייתכן,
אסור לאדם להקריב את עצמו (והרוגי לוד עשו כן לכלל ישראל בשעת השמד), ולהרבה פוסקים גם לא להכניס עצמו לסכנה.
אתה צודק לגבי הירושלמי שמדבר על חיוב. אבל להלכה הרבה פוסקים כתבו שלא רק שאין חיוב אלא גם אסור: ראה מהר"ם שיק על ס' המצוות מ' רלח; שבט מיהודה שער ראשון פ"ח אות ה; שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ב סי' קעד ענף ד. וראה מאמרו של הרב נ. בר-אילן, אסיא, ז, תשנ"ד, עמ' 177 ואילך. וראה בשו"ת משפט כהן סי' קמד אות טו, שנסתפק בשאלה זו.
מכבי האש אינם עניין לכאן, גם מפני שהסכנה אינה גדולה (כלומר הם צריכים לנסות להציל אבל לא במחיר של סיכון חיים ממשי), וגם מפני שזה כוח ציבורי כמו צבא ומשטרה.

לגבי תרומת איברים, ודאי. הרי זו דעת כל הפוסקים כמעט. וככל הזכור לי באג"מ כתב שמה שמותר לחולה עצמו מותר גם לרופא. ואין לחלק ביניהם.

לגבי העניין הקודם לא הבנתי מה רע בהגדרה שנתתי (כמו מצמצם). עניין הבעלות על המים לא נדחה בפני פיקו"נ אלא אם יש היתר לקחת אותם לצורך פיקו"נ. אם אין היתר אז הבעלות גם לא נפקעת.

הרב מיכי,

ייתכן, בפשטות אתה טועה. אסור לאדם להקריב את עצמו ואפילו להיכנס לספק כדי להציל את חברו. אמנם הירושלמי שהובא בהגהמ"י פ"א מרוצח סבור שכן, אך לרוב הפוסקים לא נקטינן כך להלכה.

יתכן - מנין ולמה?

תלמיד,
בכל מקרה מותר לתת את המים לחברו.
כל הנדון הוא אם מותר לשתות וחברו ימות.