מפנה

אני חושבת כמו יקוואל כי גם אחרי היריקה הוא עוד לא ממש קלט את המסר ודווקא התגבר בו כעס נגד קנז

הדיון שלכן ממש יפה והניסוחים מרתקים
ולעינינו אני גם סבורה שהפנה הוא בקבלה שלו כי זה נותן תוקף וכוח לכך שהמפנה יציב וברור עם כיוון מוצהר לעתיד

יש בזה משהו, אבל לדעתי זה עדיין לא ממש מפנה. ההחלטה הזו היא לא רק המשך של הסטייה, אלא מן פניה חדה- מעכשיו הכל שונה לגמרי.

כשאני רוצה לעבור לדרך אחת מדרך שניה או מאיפה שהוא באמצע, אני מתחיל מסטיה קטנה.
תדמייני זווית. בהתחלה השוקים מאוד קרובות. אך בגלל שהנטייה היא לצד שונה, בסוף המרחק מאוד גדול.
כל עוד אסתרק זרם עם הניגודיות, אהב והתחבר לקווארים, הוא לא היה בכיוון הנכון.
כאשר הוא קולט את מצבו לאחר היריקה ומתחיל לשנות את יחסו לקאה הי, מתחילה נקודת המפנה לדעתי. בסטייה קטנה. 
אך כיוון שהנסיון קשה, הוא היה חייב לעשות לעצמו גדר כדי לא לעבור בטעות בחזרה לצד השני.
ההחלטה לא לשמוע מוזיקה קווארית זו גדר שהוקמה בן הדרכים לאחר שהוא כבר עבר לצד שלו.

אם נלך לפי השיטה שלך, אז המטרה באיסתרק לדעתי היא להגיע למסקנה שאי אפשר להיות גם וגם. אם אני גם וגם, אז אני כלום. צריך להחליט מה הדרך שלי, ולא לסטות אפילו טיפה, גם לא למה שבגדר המותר. (סורי אם הניסוח קצת מסורבל).
לכן, לדעתי נקודת המפנה היא לא היריקה באוהל, אלא אחרי שהם בורחים, כשאיסתרק מקבל על עצמו לא לשמוע יותר מוזיקה קווארית.