אני בטוח שהוא מנהג ישן שאסור לשנותו, מפני שאילו היה זה מנהג שנתחדש לאחרונה, היו רוקדים עם שואב אבק.
נשלח ב-27/1/2019 21:26
בסיום החתונה: בן הרבי רקד עם המטאטא
בירושלים נערכה שמחת נישואי נכדת האדמו"ר מקאמרנא, בת לבנו הרה"צ רבי ישראל יצחק סאפרין • כמנהג אנשי ירושלים בחתונת הילד האחרון, רקד אבי הכלה, הרה"צ רבי ישראל יצחק סאפרין עם מטאטא בידו | צפו בגלריה ותיעוד וידאו מהשמחה
כאמור הטעם של החסידים אינו הטעם של הליטוואקס. וכבר אמרו חז'ל על טעם וריח אין להתוכח.
נשלח ב-21/12/2018 07:34
<ממשיכים לנהוג בו ואף לחדש ולמצא לו טעמים>
אף אם הם טעמים שאין להם טעם.
נשלח ב-17/12/2018 18:10
הסביבון ועניינו נידונו כבר כאן
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1725921 כאן הדיון יותר עקרוני, האם מנהג ללא סיבה ומקור מבוסס יש לקיימו , ונ אין שום קיום למנהג ללא טעם, ובדרכו הלכו גם פוסקים רבים , בעיקר ליטאים וספרדים, ואילו אצל החסידים כל מנהג שלא מביא לתקלה ממש, ממשיכים לנהוג בו ואף לחדש ולמצא לו טעמים.
נשלח ב-7/12/2018 05:45
ירוחם
<תדייק בדברים, הוא מביא ציטוט מספרים שבהם נכתב שזה מנהג ישראל, ואז הביא שאין זה מנהג הספרדים>
לא ניסיתי להסתיר שהיו ספרים שבהם נכתב שזה מנהג ישראל, או שלא ידעתי מהם, רמזתי להם כשכתבתי האם די ב"מנהג ישראל תורה"?
שאלתי למקור המנהג לשחק בסביבון, והאם מנהג מקומי הוא "תורה", ולא אם היו קהילות שנהגו לשחק בסביבון.
ב"אור ישראל" (מאנסי) יד, עמ' נ-ס: https://bit.ly/2rqVwH0 ישנו מאמר בשם "הדריידל (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה", (הסביבון הוא בלשון נקבה, אולי כדי לקיים "ונקבה יסובב גבר"), ובו 7 עמודים (עמ' נ-נז), של טעמים חסידיים, למנהג המשחק בסביבון והכתובת נגש"ז שעליו, שקשה לומר שאפילו אחד מהם, הוא טעם למקור המנהג.
_________________
תלמידתלמיד
<יש בידנו ראיות שכבר בימי הראשונים נהגו לשחק בחנוכה, אם כי מערערים על המשחקים בכסף כדי להרויח>
האדמו"ר מקלויזנבורג כתב (שו"ת "דברי יציב", חלק אורח חיים, סי' רפג):
"... ובהנ"ל אפשר ליתן טעם להמנהג לשחק בדרייד"ל, וכך היה נהוג אצל אבוה"ק ג"כ, ועי' בשו"ת חו"י שנראה שכבר בזמנו היה נפוץ בין ההמון לשחק עיי"ש...".
רבי יאיר בכרך נולד בשנת ה"א שצח, ונפטר בשנת ה"א תסב, וה"שחוק" בחנוכה הובא כבר לפניו בשו"ת מהר"י וייל, שנפטר בשנת ה"א ריג/רכ).
אף שמדברי האדמו"ר מקלויזנבורג ניתן להבין, שבזמנו של החוו"י היה נפוץ בין ההמון לשחק בחנוכה "משחקים".
הרי שהמעיין בתשובת ה"חוות יאיר" (סי' קכו) ימצא שאין כל קשר בין ה"משחקים" וחג החנוכה, וגם שה"משחקים" היו משחקי הימורים, שכתב בתשובתו:
"... ונהירנא כד הוינא טליא נמנו ורבו בעלי תקנות ובראשם א"א הגאון מוהרר"ש זצ"ל לשנות מנהג קדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה והרע בעיני א"א החסיד שיהיו ימי נס הקבועים להודות ולהלל מיוחדים לשחוק וקלות וביקש לאסרם ולקבוע תחתיהם ח' ימי עידם /אידם/ שאין בהם ביטול משא ומתן שבני אדם נשארים בבתיהם ולא עלתה בידו כי לא הסכימו לשנות מנהג".
המנהג הקדום שלא לשחוק (להמר על כסף) כל השנה, שבדברי ה"חוות יאיר", מקורו בתקנת קהילת וורמיזא שהתירה להמר רק בחנוכה, שהיו גם בקהילות אחרות בין הימים שהותר להמר בהם, ראה "מנהגים דק"ק וורמיישא לר' יוזפא שמש" א, (מכון ירושלים- תשמ"ח), עמ' רלח-רמ, הע'10-19: https://bit.ly/2Sztyn
<פעם ראשונה שאני שומע ש"שום דבר" זה "ניכטס". אני יודע על "גארנישט". ומענין שגם המילון של צאנין בערך כלום, ובערך שום דבר, לא מזכיר מילה כזו כלל. ומה אגיד לכם לא התעצלתי ובקשתי ממישהו שיש לו מילון יידי עברי הוצ' זק, ואין שם כלל מילה כזו ניכסט>
מ. גרונוואלד במאמרו "הסביבון בישראל ובין העמים", ("עדות" א, (ירושלים-תשו), עמ' 72-75: https://bit.ly/2EiRw3F
מפענח את האותיות G. S. N. H. שהיו על הסביבונים הגרמניים כך:Ganz =הכל, Stell ein אוSetz ein =תן לקופה, Nichts=אפס,Halb =חצי.
המלה Nichts בגרמנית פירושהכלום, ומשמעותה לעניננו היא, לא זוכים ולא מפסידים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 07/12/2018 03:56:07
נשלח ב-6/12/2018 11:29
נישט
את האותיות הכתובות על הסביבון אי אפשר לקרא כשהסביבון מסתובב. כפי שנאמר ובנוחו יאמר
נשלח ב-6/12/2018 10:41
ירוחם
< נישטאך תדייק בדברים, הוא מביא ציטוט מספרים שבהם נכתב שזה מנהג ישראל, ואז הביא שאין זה מנהג הספרדים, ההערה , אם כבר, על אותם שכתבו מנהג ישראל , שהיה נהוג רק אצלם>
לדברי רבי צבי אלימלך (שפירא) מדינוב ("בני יששכר", מאמרי כסלו–טבת, מאמר ב, הגהה לסעי' כה):
"... ובזה תבין מנהג אבותינו תורה היא, אשר המנהג בימי חנוכה (אשר הוא חינוך לגאולה העתידה ב"ב וכמו"ש לך כמ"פ /כמה פעמים/ משחקין הנערים בחתיכת עץ מרובעת ועליו בד' קצותיו חקוקין אותיות גשנ"ה בפירוד אות אחד לכל רוח והעץ הזה מתגלגל על נקודת קוטב מרכז האמצעי להורות שהמלכיות הללו המרומזין בתיבת גשנ"ה כנ"ל המנגדים בפירוד בקצוות הנה כולם סובבים על המרכז נקודה האמצעית ישראל המאחדים הקצוות, על כן הקצוות סובבים על המרכז וכולם יתבטלו אל המרכז ואז יהפוך אל עמים שפה ברורה יחד לקרוא כולם בשם הוי"ה, ואז תתבטל לגמרי זוהמת נח"ש גימ' גשנ"ה אז הוי"ה מל"ך הוי"ה מל"ך הוי"ה ימל"ך [גימ' כנ"ל] וזה יהיה בביאת משיח [בגימ' כנ"ל] צדקנו ב"ב /במהרה בימינו/ אמן, והנה המנהג הזה היה מקודם נהוג בישראלדוקא בחתיכת עץ, על שם הנאמר בנבואה ליחזקאל (הוא הפטרה לפרשת ויגש אליו יהודה) ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה וכו' ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף וכו' וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד וכו', וכל הענין שם עד ועבדי דוד מלך עליהם עיי"ש,, בין והתבונן בפנים מה שכתבתי בפסוק ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף, תרין משיחין, סמיכות גאולה לתפלה, הנה נעשה הוראה זו דוקא בעץ, כי האדם עץ השדה, וכבר ידוע לך שם הוי"ה גימ' ע"ץ בכפל האותיות ביחודם כידוע, הבן הדברים".
נשלח ב-6/12/2018 10:13
הסביבון והקלפים 21 שמשחקים בחנוכה. לפעמים באדיקות רבה- בישיבות היו קוראים לזה ש'ס קטן. מקורם במתן צדקה לעניים הנזקקים והמתביישים . נתנו את הצדקה במשחק בהעלם עין.
נשלח ב-6/12/2018 08:50
לגבי מנהג הסביבון, ציטוטים מהתכתבות סגורה של כמה כותבים בהשמטת השמות.
... כתב : נשלח אלי הטקסט הבא :
היסטוריה
מוצאו של הסביבון ככל הנראה בהודו העתיקה. הסביבון מהווה פיתוח של משחק המזל המסמל את גלגל החמה. לסביבון ארבע דפנות, שעל כל אחת מהן מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אות. האותיות מייצגות גורלות העולים במהלך המשחק. ביידיש, האותיות הן:
נ = נִיכּטס = שום דבר (לא זכייה ולא הפסד)
ג = גוּט = טוב (זכייה)
ה = האלבּ = חצי (חצי זכייה)
ש = שְלעכט = רע (הפסד)
המשחק בסביבון, שנפוץ גם באירופה, (ונקרא בגרמנית "דרעידל" אומץ שם על ידי היהודים שכרכו אותו עם מסורת חג החנוכה וניסיו. הם נתנו לאותיות את ראשי התיבות העבריות המוכרים: נס גדול היה שם. בארץ החליפו את ה-ש' באות פ', המייצגת את המילה "פה". במשך הזמן התפתח המנהג של מתן דמי חנוכה לילדים. מעות אלו שימשו להימורים במשחק הסביבון, בדומה למשחקי הימורים באגוזים של פסח.
ותשובתי.
המאמר הזה רוצה לעשות לעג ושחוק ממנהגי ישראל, כמו שרגילים המשכלים וחבריהם וממשיכי דרכם...
קודם כל מתחילים עם "ככל הנראה מוצאו של הסביבון בהודו". הרוצה לכחש ירחיק עדותו. ועוד יותר טוב אם יאמר "ככל הנראה". שכן היכן נראה? מי יראה? ואיך יראה?
יש בידינו ראיות שכבר בימי הראשונים נהגו לשחק בחנוכה, אם כי מערערים על המשחקים בכסף במטרה להמר.
פעם ראשונה שאני שומע ש"שום דבר" זה "ניכטס". אני יודע על "גארנישט". ומענין שגם המילון של צאנין בערך כלום, ובערך שום דבר, לא מזכיר מילה כזו כלל. ומה אגיד לכם לא התעצלתי ובקשתי ממישהו שיש לו מילון יידי עברי הוצ' זק, ואין שם כלל מילה כזו ניכסט.
כנראה רצה הבטלן הזה לכתוב שנ שבסביבון זה ניין. אבל ניין מה זה ניין? אין לזה משמעות למשחק, אז החליט על 'ניכסט' זה נשמע לו ניין עם פיכס... ואכן מסתמן המאמר הזה כולו 'ניכטס' וגראנישט אחד גדול. בערך כמו שהסביבון בא מהודו העתיקה "כנראה".
... כתב:
כתבת:מראש היו האותיות בגרמנית והם ; N. G. H. S. והפכו לאותיות עבריות נ. ג. ה. ש.
נ, נישט, - , לא נוטל ולא מוסיף לקופה. לא הפסיד ולא הרוויח.
ואולי להפך, זה חלק ממה שיהודים יוצאי גרמניה היו עושים, ולא משחק גויי?
(ראיתי כעת שגם זה בויקפדיה. אבל גם אני יודע לכתוב שם).
... כתב : יש כמה מחקרים ומקורות שהסביבון שימש אצל משחקי קלפים ככלי משחק להטלת גורל עם סימונים שונים, לאו דוקא באידייש.
כך הוכיח הרב כפיר מבורך דדון במאמר ארוך ומנומק בעלון שמוציא עם הרב הבקיא המופלא ריחמ"א אבוחצירא מעפולה.
אדרבא, שמישהו ימצא מקור לסביבון ביהדות לפני 500 שנה... (או אף לא ביהדות, להוכיח מה שיש האומרים כי בזמן היוונים הוא היה כלי משחק..)
נשלח ב-6/12/2018 08:45
נישטאך תדייק בדברים, הוא מביא ציטוט מספרים שבהם נכתב שזה מנהג ישראל, ואז הביא שאין זה מנהג הספרדים, ההערה , אם כבר , על אותם שכתבו מנהג ישראל , שהיה נהוג רק אצלם.
נשלח ב-5/12/2018 13:04
נישט תמהני עלך-עם ישראל לעדותיו כל עדה והמנהגים שלה. לספרדים יש מנהגים משלהם ולאשכנזים לאלפי עדותם מנהגים משלהםץ מפריע לך המונח עם. ישראל? כשאומרים אצלכם בבית המדרש או באסיפה- דער עוילם איז דו- מתכונים לכל העולם?
נשלח ב-5/12/2018 10:42
<כך נוהג עם ישראל>
"וכפי
הנראה לא נהגו בזה כ"כ בקהילות קודש הספרדים", ("ילקוט יוסף" חנוכה, (ירושלים-תשעג),
עמ' סה).
האם רוב הספרדים אינם חלק מעם ישראל?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 05/12/2018 08:45:52
נשלח ב-5/12/2018 10:20
נכון אבל כך נוהג עם ישראל מנהג שובר דין אמרו רבותנו. רבינו תם כתב בספר הישר מנהג אותיות גיהנום. אדמור ישב לשולחן ליל הסדר והבחין במטאטא שנשכח בהחדר. זה מאד הפריע לו. קם ואמר זה לא מנהג חדש אני פשוט לוקח את המטאטא כי זה מפריע לי. ופתח בקדש- מאותו ליל סדר החסידים הנהיגו להניח מטאטא ליד השולחן ולפני ההגדה קמו ואמרו- זה לא מנהג חדש זה פשוט מפריע לי. וממשיכים- בקדש. מנהג.
נשלח ב-5/12/2018 10:17
תלמידתלמיד
>לא משנה, זה לא מנהג, שלמנהג יש איזה מקור או איזו סיבה, כאן זה סתם משהו שלא ידוע מאיפה התחיל ולמה עושים אותו<.
מהי סיבת מנהג המשחק בסביבון בחנוכה?
האם די ב"מנהג ישראל תורה"?
נשלח ב-5/12/2018 02:01
אולי גם "ריקוד הפינגווין" יקרא מנהג בשנים הבאות.... כל מנהג , צריך שיהיה תלוי באיזו סיבה, או טעם... )לפעמים טעם המאכל הוא הסיבה למנהג לאוכלו) . אם הרבה אנשים עושים משהו , אולי הוא נקרא מנהג אבל אין לו טעם ולא ריח.
