האם נשותיכם מודעות להלך המחשבה הלא שגרתי והרחוק מההשקפה המקובלת בציבור הרחב וכנראה גם מנוגדת למה שקיבלו בבית ההורים ובודאי מהסמינר, וא"כ כיצד הן מגיבות לכך?
וכנגזרת מכך, כיצד נראה חינוך הילדים - האם הם מחונכים לומר הן על כל מה שאומר המלמד בחיידר, או שהם למדים מכם לא לקבל כל דבר כהלכה למשה מסיני.
(כאחד שהולך לבנות בית בקרוב, התשובות שלכם גם יכולות להועיל לי באופן אישי ועל כך תודתי נתונה לכם מראש)
הוחלפה הכותרת לפי תקנות הפורום (כותרת משמעותית) ובאותה הזדמנות גם נוספה חלוקה לפסקאות - הק' מ'
תוקן על ידי עצכח ב- 07/02/2014 16:01:42
נשלח ב-11/2/2014 19:29
בעל,תודה רבה. איפה פרסם ר' שלמה פישר את פרשנותו הרדיקלית?האם ניתן למצוא אותה ברשת?
נשלח ב-11/2/2014 19:12
קיימות שתי גישות פרשנויות לרמב"ם, וכמובן עם כל ספקטרום הביניים. הפרשנות השמרנית מציגה את הרמב"ם כחרדי/דתי בן זמננו שקצת השתמש במונחים ובסגנון פילוסופי. הפרשנות הרדיקלית טוענת שהרמב"ם היה פילוסוף לחלוטין, והוא מסתיר את דעותיו האמתיות, שבעצם כוללות את קדמות העולם, אי השגחה במובן המקובך וכו'. הרמב"ן הוא פרשן שמרני, וזה הישגו. האקדמיה יותר נוטה לפרשנות הרדיקלית. ר' שלמה פישר שליט"א מפרש את הרמב"ם בצורה רדיקלית, אך הוא לא מקבל את הרמב"ם, ולכן הוא נהיה חסיד גדול של ר' חסדאי קרשקש ואף הוציא מהדורה של אור ה'.
נשלח ב-11/2/2014 18:25
"בעל אולי תבאר יותר"
גם באשכול אחר בנושא זה בעל בעמיו לא סיפק את הסחורה: (נותן כותרת ולא מפרט את כוונתו)
כבר כתבו על כך בפורום- כל מאמר או ספר הזקוק לפרשנות יסודית, אחרת הוא לא מובן, או הספר או הפרשן מזיפים.
נשלח ב-11/2/2014 13:23
הראי"ה קוק הבחין בין מהות השופט לדקדק בדינים לבין מהות הכהן להסביר טעמי תורה ואמר שיש דורות שנדרשים בעיקר לשופטים ויש דורות הנדרשים בעיקר לכהנים. מהבחינה הזאת, עושה רושם שרוב היהודים באלף השנים האחרונות מעדיפים שופטים על כהנים, ועל-כן דברי חכמים שהסבירו את התורה שלא כדעת ההמון (בין אם המון פשוטי עם ובין אם ההמון הרבני)לא התקבלו כראוי בציבור הרחב. זו הסיבה מדוע כמעט כולם העריצו את "משנה תורה", אולם "מורה נבוכים" היה שנוי במחלוקת.
נשלח ב-11/2/2014 12:36
ספקן מעניין שר' שלמה פישר מפרש את הרמב"ם במה שמכונה פרשנות רדיקלית, ולכן הוא הוציא את אור ה' של רח"ק.
נשלח ב-11/2/2014 12:11
בציבור הזה מקובל להתייחס למורה בשני אופנים, א. כל דבריו במורה אינם אלא עבור הנבוכים בלבד, בדעה זו החזיקו (או ששיקרו) הרבה מגדולי המחשבה בכל הדורות. ב. דבריו אינם צריכים להיות מובנים כפשוטם ויש בהם מהלך עמוק שבסופו של דבר מתאים פחות או יותר למקובל. עבור מי שלמד את המורה בכנות ב' הדרכים אינם עומדים במבחן הביקורת.
נשלח ב-11/2/2014 10:17
אפשר כמובן להפריד ולקבל מה שנראה לנו נכון, אבל בעולם שבו מאמינים שהראשונים כמלאכים אינם יכולים לטעות וכשיש מחלוקת צריך לנסות ולהבין המהלך של כל ראשון ולא לקחת צד, המורה הוא סכנה ומקור למשבר אמונה, או מגלים שראשון יכול לטעות או שדעותיו הם לגיטימיות, ובשני המקרים הגילוי קשה.
נשלח ב-11/2/2014 09:08
חזקואמץ כתב:
בזה אני מסכים איתך, וזו אחת הסיבות שאני חושב שמומלץ לכל אחד ללמוד את המורה, כדי להבין שהרמב"ם הגדול, זה שר' חיים בונה עליו תילי תילים, וזה שמדברים עליו ברחוב החרדי בהערצה גדולה מאוד, היה מאוד לא חרדי. יש עוד סיבות, אבל זו אחת מהן.
עם ישראל הפריד בין הרמב"ם של משנה תורה לרמב"ם של מורה נבוכים. ייתכן וזו היתה הצלחתו הגדולה של הרמב"ן שהשקיטה את המחלוקת על כתבי הרמב"ם.