בימי בית שני יראי שמים היה זה כינוי שניתן לנוכרים שהאמינו באלוכי ישראל, בלי להצטרף לעם ישראל ובלי לקבל עליהם את כל דיני התורה. הם היו חייבים רק במצוות החלות על בני נוח. שאלה, איך ערכו ברית-הנשואין לבני נוח, איך הוא צריך להיות במדינה יהודית?
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-27/4/2014 09:08
''מסתבר שיש אחריות גם לגויים הנמצאים בשטח השיפוט שלנו. לפיכך, יש מקום לשאול כיצד לנהל את הרישום הזה. איני יודע איך זה נעשה עד היום, ואולי זו השאלה הראשונה שיש לשאול. לאחר שנכיר את המציאות הקיימת, נוכל לדון על אפשרויות לשיפור, אם יש בהן צורך''.
<היום יש לנו רישום בטאבו. איני עורך דין אבל כמדומה שבלי שינוי בעלות בטאבו או לפחות מה שמכנים "הערת אזהרה" שום קנין הלכתי לא יוכל לזכות למימוש בנקל מפני שתמיד תעלה השאלה: איפה הטאבו ולמה הוא לא שונה. והמשנה ידו על התחתונה>
איקון ירוק על השאלה, על הניסוח, ועל הסבלנות כלפי מי שאינו מבין.
ברשותך, אציע משל מתחום אחר, ששיך לאותו נושא מרכזי: אחריות הלכתית לרישום בעידן הטכנולוגי המודרני והאופן בו מסייעים לשמירת התורה וכוונתה.
בימים עברו, לא היתה נדידה חברתית רבה, וכל ההתרחשויות היו באותו מקום וזמינות לעדות, פחות או יותר. היו חריגות, כפי שניכר מן הסוגיות בתחילת גיטין על ההקלות שנעשו בעד אחד או בשליח אחד של גט.
היום העולם מבוזר, בני אדם נודדים ממקום למקום.
מצד שני, יש לנו אפשרויות תיעוד רבות, ובעיקר בזכות המחשבים, התקשורת, האינטרנט.
משל לדבר: רישומי טאבו.
בעולם של חז"ל, הדרך לאבטח בעלות על נכסי דלא ניידי היתה להעניק עדיפות למרא קמא, מי שהיה ידוע כבעל השדה, על פי זכאות דרך ירושה בהנחה שהשדה משפחתי.
היום יש לנו רישום בטאבו. איני עורך דין אבל כמדומה שבלי שינוי בעלות בטאבו או לפחות מה שמכנים "הערת אזהרה" שום קנין הלכתי לא יוכל לזכות למימוש בנקל מפני שתמיד תעלה השאלה: איפה הטאבו ולמה הוא לא שונה. והמשנה ידו על התחתונה.
זה לא אומר שאדם לא יכול לבצע מכר או קנין של דירה בחדר המדרגות כפי שכתב נישטאיך. תמיד אפשר לפרוץ את השיטה. אבל הפורץ מפסיד לעצמו. ואם מדובר בנושא רגיש כמו נישואין וגירושין, יש השלכות קשות יותר מאשר הפסד כספי.
לפיכך, רישום של נישואין וגירושין הוא קריטי בהתאם למטרות התורה. מסתבר שיש אחריות גם לגויים הנמצאים בשטח השיפוט שלנו. לפיכך, יש מקום לשאול כיצד לנהל את הרישום הזה. איני יודע איך זה נעשה עד היום, ואולי זו השאלה הראשונה שיש לשאול. לאחר שנכיר את המציאות הקיימת, נוכל לדון על אפשרויות לשיפור, אם יש בהן צורך.
מה שכתבתי בא להסביר מדוע השאלה חשובה וכיצד היא משל לתקופת המעבר שלנו (שטרם הסתיימה) בין חיים לפי מסורת קשיחה לבין נאמנות למסורת במובן של החלת עקרונות שטעונים יישום לעולם שבו יש כלים טובים מאלו שהיו פעם.
מה זה "אזרחיים". אם זה אינו קשור לדת, אז אין מה לרבנות לעסוק בזה. ואם כן רבנות עוסקת בזה, אז על פי דת חייב להיות דין ולא "אזרחיים" זה?
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-22/2/2014 22:27
ירוחםשמ כתב:
לאכול טריפה
האם אתה משווה יחס לטריפה ויחס לבני נח? הרי מטורף זה, בלשון המעטה. " חייבין בית דין של ישראל, להעמיד שופטים לאלו הגרים התושבים, לדון להן על פי משפטים אלו, כדי שלא יישחת העולם. ...
כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותןהרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא" ( משנה תורה לרמב"ם)
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-19/2/2014 04:54
מבחינה מעשית, אם יבואו זוג בני נוח לרבנותעכשיו, לא תוציא הרבנות אישור על נישואיהם לפי ההלכה, מפני שאין זהבסמכותה של הרבנות הממשלתית, המנפיקה את האישורים, לאשר נישואי בן נח (חסר דת). ולשםכך שלחתי אותך לעיין באשכולhttp://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1905672&forum_id=1364
נשלח ב-19/2/2014 00:24
ודאי שהיא יכולה לאשר כי הם נשואים כדת משה וישראל.
יהודי עשיר חלה- הרופא ציוה עליו כי הוא חייב לאכול בשר חזיר אחרת ימות. היהודי היה חרדי סירב. הלכו לרב והרב ציוה עליו לאכול את בשר חזיר, בלית ברירה הוא הסכים- גזירת רב! אבל התנה שישחטו את החזיר בשחיטה כשרה. נימק מילא בהמה טמאה. אבל הוא לא רוצה לאכול טריפה הוא היה עשיר ותקיף, שילם טוב לשוחט, והשוחט שחט . עכשיו הוא ציוה לבדוק היטב את ראות החזיר- הוא לא רוצה לאכול טריפה. השוחט בדק ונמצאה סירכה בריאה. בקש שהרב יבדוק ויפסוק, אם זה כשר? בדק הרב והרהר- מה אפסוק? שזה כשר?
נשלח ב-18/2/2014 23:42
נישטאיך כתב:
לפי דיני התורה, יהיה עליהם לרשום בני נוח כנשואים,
תודה. זאת אומרת, אפשר לרשום אותם כנשואים על פי הלכה. ומבחינה מעשית, אם יבואו זוג בני נוח לרבות עכשיו, האם יכולה הרבנות להוציא מסמך המאשר את נישואיהם לפי הלכה?
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-18/2/2014 05:05
<המסמך מוכיח למשל כי האדם נשוי (לא גרוש או משהו אחר).
אגב, ספר נא מה הפחד שלך מהרישום?>
אם לא הבנת עד עתה, הסיכויים שתבין אחרי הודעה זו הם מזעריים, אבל מאחר ויהודים הם מאמינים בני מאמינים, אני מאמין שאולי יארע נס ותבין את הודעתי זו.
הרישום החילוני אינו מוכיח אם האדם נשוי, גרוש או משהו אחר, מפני שמבחינת ההלכה אדם יכול לצאת מבית הדין לאחר שנתן גט לאשתו ועוד לפני שהגירושין הוקלדו במחשב הרבנות, הוא יכול להתחתן עם אשה שניה בחדר המדרגות של אותה קומה.
הוא יכול להיות נשוי כשהוא רשום כרווק, וגרוש כשהוא רשום כנשוי.
בני נח נחשבים לפי ההלכה כנשואים, אם הם חיים ביחד כזוג נשוי, ואם בזמן שהוא תחליט המדינה היהודית על רישום חובה של המעמד האישי של האזרחים לפי דיני התורה, יהיה עליהם לרשום בני נוח כנשואים, כל מי שגר עם בן או בת זוג כנשואים.
אין לי פחד מרישום, אך אני פוחד שדברי היו לבטלה.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/02/2014 05:08:44
נשלח ב-17/2/2014 23:17
נישטאיך כתב:
התאפסת על הזכות לרישום נישואין,
נא תקרא את שם האשכול ותתאפס לפיו.
***מהי כוונתך ברישום לנישואין*** כאן לא שיעור "תורת הנסתר" חס וחלילה.
המסמך מוכיח למשל כי האדם נשוי (לא גרוש או משהו אחר). אגב, ספר נא מה הפחד שלך מהרישום?
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-17/2/2014 03:44
ינוח
התאפסת על הזכות לרישום נישואין, ואינך מסוגל לשנות כיוון, אולי אחת ולתמיד תגדיר מהי כוונתך ברישום לנישואין.
נשלח ב-16/2/2014 22:17
נישטאיך כתב:
הרב עמאר מציע: נישואין אזרחיים
תודה.
נושא האשכול הוא נישואין על פי דין תורה, לא "אזרחיים". שאלתי, האם הלכה בבטלת לבני נוח את הזכות לרישום נישואין? ואם לא מבטלת, אז איך הם יכולים להירשם במדינה יהודית על פי דין תורה? אפילו לכלבים מספקים מסמכים. אולי ישכיל מישהו כאן לענות לגבי בני נוח?
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-16/2/2014 09:54
ינוח
לכל האנשים ישנה הזכות להנשא, ואילו רישום לנישואין היא דרישה ממשלתית חילונית ללא כל משמעות דתית.
איני מבין מדוע תהיה במדינה יהודית בעיה לבני נח להתחתן. במדינת ישראל חילונית תהיה להם בעיה להנשא, אם הם יוגדרו כחסרי דת, אלא א"כ ממשלת ישראל תכיר בנישואין אזרחיים.
ראה כאן:
הרב עמאר מציע: נישואין אזרחיים ברבנות לגויים וחסרי דת
