יום אחד נפטר אביו של איש עסקים עסוק מאד. ניגש הגביר אל הרב ושאל: "האם ניתן להשיג מישהו שיגיד 'קדיש' לזכר אבי? אני פשוט עסוק מדי ולצערי לא אוכל לעשות זאת".
ענה לו הרב: "ודאי! תמורת 1000 דולר נארגן לך את ה'קדיש'"
.
שמח הגביר ושלף בו-במקום את הסכום הדרוש.
לפתע נזכר הגביר בעוד דבר-מה ושאל את הרב: "זה נכון שיש מנהג לשבת 'שבעה'? כי מבחינתי זה ממש בלתי אפשרי. השבוע הקרוב שלי עמוס בפגישות שאי-אפשר לבטלן בשום אופן".
ענה לו הרב בנחת: "תמורת 1000 דולר נוספים נשיג לך מישהו שישב עבורך 'שבעה'".
שמח הגביר על ההסדר ושלף את הסכום המבוקש.
לפני שיצא הגביר, הוא הציג עוד בקשה קטנה בפני הרב: "היות ואני באמת אדם עסוק, אנא נסה לסדר לי אדם, תמורת תשלום כמובן, שיבוא לנחם את היושב 'שבעה', כי אני באמת-באמת עסוק"...
2.29 בלילה, טרמפיאדה לחיילים ביציאה מי-ם.
דוס, בהופעה מלאה של מאה שערים [לא פראזניק], מניף יד לטרמפ.
בחריקת בלמים נעצרת לידו מכונית נהוגה בידי צפוני עם עגיל בלשון.
דוס: "אפשר להגיע איתך לבני ברק"?
צפוני: "לא! אני באופן עקרוני לוקח רק חיילים! הבנת יא חתיכת בוזבוז"?!
דוס: "אבל אני חייל, בבקשה".
צפוני: "חייל"?! "איפה אתה משרת"?
דוס: "אני חייל של אלוקים"!
צפוני: "אוקיי בוזבוז", "תגיד לאלוקים שיקח אותך"....
בבייי......
מכירים את הסיפור על הבריסקער שרצה להתאבד בגלל נערווען שהוא עמלקי?
הכל יודעים את הסיפור, אבל רק מעט יודעים מה היה הסוף:
בגלל שמצוות צריכות כוונה, והוא לא הצליח להכריע האם לכוון זֵכר או זֶכר, הוא לא עשה דבר.
נזכרתי בזה, כשגפני הציע לברק לשלוח חיילים לפוניבז'.
טוב, ברק ישמע בקולו. אבל איזו פוניבז'?
אבי נבון מקיבוץ להב בירך את ידידו שהגיע לגיל המכובד 68
בברכה מיוחדת במינה. חומר למחשבה - וזו הברכה:
אינני מבין למה אנשים אוהבים לציין במיוחד את ימי ההולדת העגולים:
80 , 50 , 30 .
אני דווקא מעדיף את ימי ההולדת המסתיימים ב-8, כי יש להם
משמעות מיוחדת.
הנער חוגג 18 , שהוא בגימטריה חי. הגיל שבו האדם חי , תוסס ועושה חיים .
האיש בן 28, שזה כח . הצעיר במיטב כוחו, במובן הפיזי הפשוט.
הגבר הגיע לגיל 38 , לח, כמו שנאמר, לא נס לחו.
מגיע לגיל 48 , מח, הכח והלחלוחית כבר אחרי השיא, אבל הידע והניסיון, המח - בשיאם.
הגעת לגיל 58, הספקת הרבה עד כה, אתה נח על זרי דפנה ועל הכורסה שרכשת לאחרונה.
יום הולדת 68 הגיע, כעת אתה סח, מספר איך היה פעם לכל מי שרק מוכן לשמוע.
הגעת לגיל 78 , עח, עח עח עח ..... קרחצן כאן וכאבים שם.
אם אתה בן 88, מי צריך אותך? יאללה ל- פח !
חוגגים לך 98, אתה צח כתינוק, מאכילים אותך, מטפלים בך ולא נזכיר את החיתולים.
ואם תגיע לגיל 108, חביבי, נותנים לך? - קח
יש משהו יהודי בלצחוק על גויים... אז ככה:
יום אחד פונה אמא לג'וני הקטן ואומרת לו: "ג'וני מאמי, צריך להגיע אלי איזה אורח לאיזה זמן, והיות ואני מעדיפה שלא תהיה בשטח כל זמן שהוא בבית אז תיכנס בבקשה לארון בחדר שלי ואל תצא עד שאגיד לך. טוב חמוד שלי?"
ג'וני מבין שכדאי לו ומשתלם לו לשמוע בקול אימו, אז הוא מציית לה ונכנס אל הארון.
דפיקה בדלת הבית, שלום, חכיתי לך! בוא נכנס לחדר שלי, קולות מהוסים לא כלכך ברורים, ג'וני מאבד ענין ושוקע במשחק אלקטרוני קטן שהוציא מכיס מכנסיו.
פתאום דפיקה נוספת בדלת הבית: "שלום אשתי, יצאתי מוקדם מהעבודה ורציתי לעשות לך הפתעה..." אבא הגיע הביתה! לא הספיק ג'וני לקפוץ החוצה מהארון ולרוץ לקדם את פני אביו -לא כל יום הוא מקדים לשוב- נפתחת בסערה דלת הארון והאורח נדחק פנימה בנשימה טרופה וגם בגדים באותו מצב... אמא הספיקה ללחוש בלחץ: "אל תצאו עד שאגיד לכם לצאת!" ו...טראח טריקה ושקט.
ג'וני מציית ולא יוצא מהארון. קצת חושש קצת לא מבין מה הולך. חולפים דקות מספר ומבטים חוששים שמוגנבים אל האורח וג'וני מרגיש מאוד לא בנוח. לא יודע מה לעשות, איכשהו יוצאות לו מהפה המילים: "חשוך פה..." האורח זורק מבט קצר, קולט את המצב ומנסה להרגיע את האוירה: "אל תדאג חמוד, תיכף אמא תגיע והכל יהיה בסדר".
ג'וני אוזר אומץ ועונה: "אבל אני מפחד..." ומושיט יד אל עבר דלת הארון. האורח חושק שפתיים מחזיק את האצבעות ופונה לג'וני: "חמודי, אל תשאיר אותי פה לבד, השאר איתי ואקנה לך איזו מתנה נחמדה". ג'וני מקשיב חושב רגע ואומר: "לא, אני לא חושב שתקנה לי!" אין ברירה, האורח שולף שטר של 20$ מהכיס ונותן לג'וני: "קח, תקנה באצמך מה שתרצה!" ג'וני לוקח ושם בכיס. משהו נרגע בליבו ואיזו מחשבה מתחילה להתבשל לו שם בפנוכו.
חולפות עוד דקות, ג'וני משתעמם קצת, מגניב מבט ערמומי לאורח ופותח שוב: "חשוך פה, אני מפחד, אני רוצה לצאת לאמא..." האורח נאנח חרישית ואומר "הישאר איתי ואקנה לך..." ג'וני קוטע אותו :"אני לא חוש..." הארנק נשלף, 20$ וג'וני נרגע. מספר דקות, "חשוך פה", אנחה חרישית, ארנק, 20$. מספר דקות, "חשוך פה", אנחה חרישית שמתחלפת בקללה מסתננת -הבחור קלט עם מי יש לו עסק- ארנק, 20$. דקות, "חשוך פה", קללה, ארנק, 20$. אחרי מאה דולר ג'וני קצת שבע. חולפות עוד כמה דקות ושוב מתחיל לדגדג לו ה"חשוך פה"... אבל לפני שג'וני מספיק לומר, נפתחת הדלת ואמא מציצה פנימה: "מהר, החוצה!" האורח יוצא החוצה ורץ מהר לפני שיקרה משהו... גם ג'וני יוצא.
אחרי כמה ימים אמא רואה שיש לג'וני כמה משחקים חדשים שהיא לא הכירה: "ג'וני, מאיפה זה? לא זכור לי שקנינו!?" ג'וני מחייך ומספר לאמא על הסחיטה הקטנה שלו. אמא מרצינה ואומרת: "לא יפה ג'וני, זהו חטא חמור לנצל כך אדם במצוקה! אני חושבת שביום ראשון הקרוב נלך לכנסיה ואתה תתוודה על זה אצל הכומר. לא כדאי שירבוץ עליך חטא חמור כזה!". ג'וני מסכים, גם הוא לא רוצה להיות חוטא.
יום ראשון הגיע, פוסעים אל הכנסיה ואמא מפנה את ג'וני אל תא הווידויים: "הנה ג'וני, כאן יושב הכומר, לך, התוודה בפניו והוא יכפר לך את החטא". ג'וני נכנס לתא. פעם ראשונה כאן, לא כל כך יודע מה עושים ומה אמורים לעשות. הוא מתיישב, מביט ימינה ושמאלה, מתחיל להרגיש קצת לא נעים, קצת מפחיד להיות פה לבד ככה באור העמום הזה. הכומר מהמהם משהו כמו :"כן ילד חמוד, מה יש?". ג'וני נושא את עיניו אל האשנב, ואומר: "חשוך פה, אני פוחד...".
זה כבר היה יותר מדי.
האשנב נפתח לפתע ופניו של הכומר נראים, סמוקים מזעם עצור:
"שוב פעם אתה מתחיל???"
רק בחתונה חרדית :
רק בהזמנה לחתונה חרדית אתה פתאום מגלה שליוסי , החבר הכי טוב שלך מהגן , קוראים בעצם יהושע מרדכי בן-ציון יוסף .
רק בחתונה חרדית כולם כבר התפללו מעריב , למרות שרק לפני חצי שניה היתה שקיעה .
רק בחתונה חרדית אפשר להושיב כל אחד בכל שולחן , כי ממילא כולם מכירים את כולם .
רק בחתונה חרדית יהיה מישהו שיצעק: "אבל זה מזבח"! כשירימו את החתן על פלטת שולחן .
רק בחתונה חרדית כולם לוקחים גם את הברכון של זה שלידם בשולחן , כי בטח הוא לא צריך .
רק בחתונה חרדית צריך משאית למתנות ומעטפה קטנה לצ'קים .
רק בחתונה חרדית האורחים נותנים צ'קים עם סכומים של גימטריות . (ח"י שקלים, ב"ן שקלים, מיכא'ל שקלים)
1. הלוואי ואני אגיע הביתה ואגלה שהכביסה גילתה נטיות אובדניות ותלתה את עצמה.
2. מטהר אוויר זה הדבר הכי מפחיד בבית: אתה מתיז למעלה ויש לך 3 שניות לברוח לפני שהכל נופל עליך.
3. לראות עכביש זה שטויות, הבעיה מתחילה כשהוא בא לכיוון שלך.
4. אין אחד שלא שיחק באולינג והתחיל לזוז כמו מטומטם בשביל לנסות לכוון את הכדור אחרי שהוא כבר על המסלול!
5. ישראלי אמיתי זה אחד שיקנה חולצה ב-300 שקל וג'ינס ב-600 שקל, אבל אם ייתקע שקל אחד במכונה של המסטיקים, כל הקניון על הרגליים.
6. אין אחד שלא קנה שלוק - עשה חצי חצי עם חבר ונתן לו את החצי בלי הצ'ופצ'יק.
7. עוד לא נולד הילד שלא עשה את עצמו מעשן, כשיש את האדים האלה בחורף.
8. כשמשהו נופל עליך כשאתה פותח את המקפיא, הכי כיף לדחוף אותו ולסגור מהר, ושייפול על הקורבן הבא.
9. כל החיים אנחנו בפייסבוק, זה הדבר הראשון שאנחנו עושים על המחשב. אבל בחיים לא נגדיר אותו כדף הבית.
10. כל הבשמים שבעולם יורדים אחרי כמה שעות. אבל קלמנטינה...
11. אנשים שצריך להרוג: אלה ששואלים אותך בסופר "היי, מה אתה עושה כאן?"
12. הדבר הכי מרגיז בעולם זה כשאתם באים לפתוח את המקפיא ולהוציא קופסת גלידה, ואז מגלים שאמא הקפיאה בתוכה אורז מלפני חודש.
13. מים בטעמים זה בסך הכל בקבוק שלא שטפו טוב.
14. אני לא מבין למה חברת חשמל מבזבזת כל כך הרבה כסף על פרסומות. נגיד שאני לא מרוצה, מה אני אעשה, אעבור לבטריות?
15. מה הקטע שהפיצה עגולה, מגישים אותה בקרטון מרובע וחותכים אותה למשולשים?
16. שלא תבינו אותי לא נכון... אני מת על חורף!!! עד שזה מגיע למים החמים במקלחת...
17. גם אם ניסית למצוא דאודורנט ולא הצלחת, הכי חשוב זה לא להרים ידיים!
18. מי שהולך בראש מורם... אין לו אייפון.
19. גשם הוא כמו סטנדאפיסט: כיף לצפות בו, אבל כשהוא מתחיל לרדת עלייך זה כבר לא נעים.
20. החיים הם כמו בננה - גם כשהם רקובים, אמא אומרת שזה דבש...
נשלח מהאנדרואיד שלי
).
