אני מעז להציע חלום, או שאיפה. לבנות הגדה של פסח המתאימה לדור.
אני משער שאני זורק פצצה לא קטנה. אז ראוי להסביר. מה פשר הרעיון להתאים את ההגדה לזמן הזה, רפורמה חלילה או מעשה כמו בכל דור ודור.
לאחר שאסביר מה מפריע לי ולמה אני זקוק ולמה אני מקוה, אוכל לסרטט את קוי הדיון שאני מבקש ליצור.
אוסיף ראשי פרקים כדי שכל אחד ואחד יוכל למצוא מייד מה מעניין אותו, למה הוא רוצה להתייחס, ואם ירצה לתרום – אשמח. זה אמור להיות פרוייקט משותף, למרות שבסופו של דבר אני משתוקק להוציא אותו עלי ספר, "ההגדה של פסח, עצור כאן חושבים".
נשלח ב-11/3/2014 11:22
היות ואת רוב דיני האבל אנחנו לומדים מאיוב, נראה לי שיש לך על מה לסמוך בדבריך. אבל בסידורו של ר' עמרם גאון שהוא המחבר של הקדיש, הרעיון שהקדיש חובר בשביל האבל , לא מוזכר.
נשלח ב-11/3/2014 10:52
לגבי נחמתא נשאיר את השאלה פתוחה.
לגבי יהא שמיה רבא הזכרתי את ההקבלה לפסוק באיוב ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך
נשלח ב-11/3/2014 10:11
לעילא מכל ברכתא תושבחתא ונחמתא. בעברית -ממעל לכל הברכות התשבחות והעידוד.
האם ברכו את ה' המבורך ברוך שם המבורך לעולם ועד. לא מתאים יותר לצידוק הדין? אם תחפש בתפילנ אני בטוח שתמצא עוד,
נשלח ב-11/3/2014 01:56
ר' ירוחם
מה הקשר בין הנחמה למשפט שבו היא מופיעה בקדיש?
לגבי יהא שמיה רבא, טענתי בדיוק ההיפך. המשפט הנ"ל הוא חלק אינטגרלי מהקדיש. אלא שבגלל האספקט של צידוק הדין שקיים בו הוא הפך גם לתפילה מיוחדת לאבלים.
נשלח ב-10/3/2014 16:22
ר' אשר הגבהת האש היא התוצאה של הנחמה, כשהנביא אומר נחמו נחמו עמי- למה הוא בדיק מתכוון מבחינה מעשית שיקרה? נחמה בשפתו היא- עידוד. התעודדו התעדדו. הולכים לעודד את האבל. לעילא מכל הברכות התשבחות והעידוד.
אם אתה משוכנע כי יהא שמי רבא.. נכתב בגלל צידוק הדין על המת- מי אני שאחלוק עליך? אבל אני תמה איך משפט מחץ כזה לא מופיע בש"ס במדרשים וכו'
נשלח ב-10/3/2014 16:01
ר' ירוחם
גם הגבהת ראש איננה מתחברת למשפט הזה. יתברך וישתבח ויתפאר וכו' שמו של הקב"ה למעלה מכל הברכות השירות והתשבחות והגבהת הראש???? הנאמרות בעולם. המשפט הזה הגיוני בעיניך?
"יהא שמיה רבא מברך וכו'" הוא בהחלט חלק מתפילה זו, אלא שמכיון שיש בה גם אספקט של צידוק הדין (ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך, איוב א) הוא נתקן גם לאבלים.
נשלח ב-9/3/2014 22:08
ירוחםשמ כתב:
במנין המכות מספרת ההגדה- רבי יהודה נתן בהם סימן- דצ"ך עד"ש באח"ב.
למה היה צריך לתת סימן?
בתקופתם לא היו ספרים מצויים, והסתובבו נוסחים שונים בסדר המכות למשל.
ושאלה נוספת שיהיה לכם מה לשאול בסדר.
אמר רבי אחיעזר בן עזריה- הרי אני כבן.. ולא זכיתי שתאמר יציאת מצריים בלילות עד..
הרי המשנה הראשונה בברכות מספרת על בניו של רבנן בן גמליאל- בעניין החובה לקרא ק"ש בליליות, וכידוע בק"ש המוטיב הוא יציאת מצריים.
בקידוש היום בערב שבת, גם מזכירים וכנראה שגם עד אז הזכירו בערב, זכר ליציאת מצריים.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 09/03/2014 22:30:16
נשלח ב-9/3/2014 19:00
הערות על הודעות מיימוני בעמ' 1.
ההגדה לכשעצמה אינה המצווה, אלא כלי על מנת להעביר את הדברים, חסכו את העבודה והכינו לך מדרשים שונים וביאורים מהם מובא המסר של יציאת מצרים והניסים, אם יש לך מדרשים אחרים, שמתאימים מה הבעיה. ולמה הכוונה מדרשים שלא מדברים? הם נכתבו בשפה עתיקה יותר ותפקידך לבאר אותם להבנת המסובים.
לגבי הסבת נשים, היום מסיבות נשים.
והחבאת האפיקומן, אינה חובה ואף לא מנהג.
נכון שהיום סדרי הסעודה השתנו ואין מכירים בשינוי כאשר מטבלים כרפס או מסלקים את הקערה. (שפעם הקערה זה היה הצלחת ממנה לקחו כולם אוכל.) אפשר לחדש מיני תימהון אחרים.
נשלח ב-9/3/2014 13:38
אשר "יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא." אם זה צידוק -על המת-וחובר בשביל הנפטר, למה אומרים זאת הקהל והחזנים בתפילות אחרות?
נחמתא- זה שהפרשנות שהבאתי לא מוצאת חן בעייניך מקובל, אבל לא צריך בשביל זה להגיד שנחמתא שורבב, אולי עוד כמה שורבבו. חפש תשובה אחרת.- ותגיד פשט בתורה מה הכוונה ב ויתנחם עשו בליבו. אם לא עידוד עצמי והגבהת ראש.
נשלח ב-9/3/2014 12:20
לשאלת הביטוי "נחמתא" אין זה רחוק לומר שהוא נשתרבב לכאן בטעות אולי כענייה ליתום ואלוי מסיבה אחרת. וברור שאינו קשור לקדיש.
נשלח ב-9/3/2014 12:17
ירוחםשמ כתב:
את תפילת הקדיש תקנו לטובת הילדים והמבוגרים של שההו הרבה זמן בתפילה, ולא כל כך הבינו את המילים בסידור, תיקנו להם תפילה קצרה הכוללת את העיקר בתפילה. איך בדיוק זה הגיע למתים? לקוראי הדורות פתרונים.
אגב שאלה- בקדיש אומרים- לעילא מכל ברכתא תושבחתא- ונחמתא. מה הפשר לנחמתא -למילים שלפניהו?
עניין הקדיש ליתומים נ"ל שעיקרו המשפט "יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא." שיש בזה מעין צידוק הדין וקבלת עול מלכות שמים, וכפי שהעירוני שמשפט זה הוא תרגום של המשפט בעברית "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
נשלח ב-9/3/2014 12:14
אריאל73 כתב:
177, איפה ראית שם קשר לקדיש? מדובר שם על תפלה שיש לומר קודם הגבהת ס״ת. כיום אומרים אותה קודם קריאת התורה. אם אתה מעוניין לבחור שם לתפלה זו, לדעתי מתאים יותר לקרוא לה מודים דרבנן , או חכם הרזים.
שים לב להקבלה בין שני הטקסטים.
על הכל יתגדל וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתעלה ויתהדר ויתקלס הנכבד והנורא שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא, כרצונו וכרצון כל עמו בית ישראל. יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא די ברא, כרעותיה.
תגלה ותרא' מלכותו עלינו במהרה ובזמן קרוב והוא יבנה ביתו בימינו ויחון פלטתנו ופלטת עמו ישראל ברחמיו וברוב חסדיו וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה, בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלה ובזמן קריב ואמרו אמן
יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמיה דקודשא בריך הוא לעלא וכו' (זוהי הרחבה של המשפט הראשון ומקבילה כמעט במדויק.)
בשלו' ובחן ובחסד וברחמי' הוא יעשה עמנו בעבור שמו הגדול אמרו אמן, עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן
נשלח ב-8/3/2014 19:43
במנין המכות מספרת ההגדה- רבי יהודה נתן בהם סימן- דצ"ך עד"ש באח"ב. למה היה צריך לתת סימן?
נשלח ב-8/3/2014 19:11
ירוחם - זה רעיון טוב!
נשלח ב-7/3/2014 16:48
אליקים
למילה נחמה יש עוד פרוש בעברית נדמה לי שזה הפרוש האמיתי, בפר' תולדות כתוב -ויתנחם עשיו בליבו- כלומר הוא עודד את עצמו, נחמה- הגבהת ראש. את זאת עושים גשנכנסים לנחם את האבל הוא מגביה את ראש, גם פיסית וגם נפשית. לעילא מכל ברכתא תושבחתא ונחמתא=הגבהת הראש