הא-ל שנשבה בקסמי עצמו

במחילה, הכל קשקושים פנומנולוגיים (ואין עם זה בעיה, יש כאלה שזה עושה להם טוב). אם יש דבר כזה "אל", אין לנו ולא לאף אחד שום שמץ של אפשרות לתת לו שום צורה, תכונה, מסגרת או מחויבות.

בא אסביר לך בפוטרוט
ראיתי ציטוט יפה שמיימוני הביא בשם ג'ון סטיוראט, והערה יפה של פרופ' עלום. 

והערתי הערה מזערית, שהבוז הזעם או הגועל, שהוא מפנה כלפי א-ל טיפש, אלים, רשע, או אדיוט.

הוא רגש עוצמתי וכן, שאותו הא-ל עצמו יצר והשתיל באדם. כך שבהכרח הוא אינו שותף לתכונות שליליות אלה, עכ"פ הוא כותב את זה כנראה כסיבה לדחיית כתבי קודש גזעניים אלימים וכד'.

מה שאתה כתבת לעיל, יתכן שנכון הוא. וכבר היו אפיקורסים שכתבו, בראשית ברא האדם.

כוונתך שכל רגש המופנה כלפי האל הוא אש ידידותית ? אם כן,אז מאי נפקא מינה?

אפרים
כוונתי היא, שהזעפת פנים כלפי הא-ל בקובלנות מוסריות, היא קוד מקור שהושתל באדם ע"י הא-ל, כמו כל רגש כעס, אכזבה, אהבה וכן הלאה.
כך, שזה "אש ידידותית".

אפרים, לשם שינוי אני מסכים אתך.

קרדיולוג, הרצון האנושי לאזוק את האל בכבלי המוסר נובע מכך שמלכתחילה האדם יצר את אלוהים כדי להמלט מפחדיו ולתת משמעות לחייו ולכן אך טבעי לחלום על אל מוסרי שמנהיג את העולם לטובתם הרוחנית והגשמית הנראית והנגלית בפועל.

ואת הטענה השניה שלך אתה מתבקש להסביר ביתר הרחבה. מהי אותה  תכונה אלוקית שאתה מדבר עליה ואיפה אתה מוצא את ההוכחה לדבריך.

איני דן רק האם הא-ל מעניש, אלא מתמקד ברצון האנושי לאזוק את הא-ל לכבלי המוסר, רצון זו נובע מתכונה אלוקית. 

קרדיול
מי אמר שיש על זה עונש? הרמב"ם של אפיקורוס בשוגג? הוא נשליטתו שבשמים אין עונש אקטיבי אלא (לכל היותר) מניעת הזדמנות

ראיתי ציטוט ש"מיימוני" הביא בשם ג'ון סטיוארט משמעו בלשון פשוטה היא כך: "א-ל שיכניס אותי לגיהנום, רק מכיוון שאני חושב שהוא רע. א-ל כזה אינו טוב כלל בסטנדרטים בהם מקובל לשפוט אנשים, ובוודאי לא נאצל, ובשמחה אלך לגיהנום.."
והעיר פרופ' אחד שזה נכון, אך מי שש להכנס לגיהנום ? גם אם הא-ל רע עדיף להכנס לגן עדן ולפעול לפי הקפריזות שלו. [וכבר היה אשכול כאן מה היה קורה אם למצוות היו נותנים גהינום דווקא.]

אך הבעיה בציטוט זה, שתחושת המוסר העמוקה הזו, ש"עדיף להיות בגיהנום של א-ל רע", מאשר בגן עדן שלו. תחושה עמוקה זו, היא תולדה של קוד מקור שהושתל בידי הא-ל ! ואם כך בהכרח שהוא טוב...... או עכ"פ אנו לא יכולים לשפוט אותו מוסרית כי אנו כפופים לקוד שהוא השתיל בנו.

אכן, שפלות שאין כמותה מצדי. לדרוש מאנשים לחשוב! הנשמע כדבר הזה? או להכיר טובה למי שמחזיק אותם? לא ייאמן. לא לשקר ולא להיות טפיל? בלתי נסבל. אוסף של דרישות שפלות. אני חוזר בי ומתחרט מעומקא דליבא. שכחתי בעוונותיי את מאמר "גדולי הדור" שאפילו קטני הבטלנים של החרדים מחזיקים את העולם כולו (ככתוב: ילבש שחורים ילך למקום רחוק ויעשה מה שליבו חפץ). וכן הוא אומר: לולא לבשתם מעילי וכובעיי, קראתם את צהובוניי, חוקות שמים וארץ לא שמתי. אישתמיטתי חז"ל מפורש. כנראה זה בגלל ששירתתי בצבא והלכתי לדברים בטלים (ראה באשכול הכתבות בסמוך).