בית פורומים עצור כאן חושבים

דיון חדש בחידושו של ר' מיכי אברהם "האם יש עבודה זרה נאורה" שינויים בהלכה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/3/2014 22:40 לינק ישיר 
דיון חדש בחידושו של ר' מיכי אברהם "האם יש עבודה זרה נאורה" שינויים בהלכה

נדמה שיש כבר אשכול בנושא הזה אלא שלכאורה יש כאן הערות חדשות שמשום אריכותם ראויים אולי לאשכול חדש. 

לר' מיכי, שלום וברכה.

עיינתי השבת במאמרך "עבודה זרה נאורה", מאמר אכן מרשים מבריק ואמיץ מאוד, יש בו שילוב די נדיר של משא ומתן בהלכה כדרכם של הפוסקים בכל הדורות יחד עם נתינת משקל לערכינו היום ערכי התרבות המערבית, התייחסות ל"התחושה היסודית נותרת קשה, כיצד נוכל להבין שיש בהלכה  מצב של זילות בחיי אדם".

ממאמרך אכן יוצא, שבניגוד לדעת אמשלום ומיימוני כאן שניתן לראות בהלכות מסויימות של התורה ערכים תלויי תרבות של אותה תקופה שאינם מתאימים לערכנו היום, אתה סבור שערכי התורה הם נצחיים אלא שעל יסוד דברי המאירי נמצא הפתרון הגאוני לשינויים בהלכה ע"י הגדרה מחדש של ההלכה באופן שאינה מתייחסת עוד למציאות בימינו שהיא שונה לגמרי, אי"ז שינוי בהלכה אלא שינוי מציאות שלא עליה דברה תורה, וזה אכן יכול להיכנס לגמרי לגדרי ההלכה, והש"ס מלא מזה  הגדרת ההלכה והנפ"מ היוצאות מזה.

אלא שברשותך יש להעיר בזה כמה הערות,

א. הגדרת ההלכה מחדש על מה היא מתבססת (הנחה ב'), מה הם הכללים והכלים שעל ידם ניתן להגדיר את ההלכה, הרי בדרך כלל ההלכה מוגדרת בש"ס ע"י כללי י"ג מידות או דרשות ואז יתכן להגדיר עפי"ז זה את ההלכה מתוך דיני התורה עצמה מו שנהוג בישיבות, או אם התורה עצמה פירשה את הגדר, אבל להגדיר את ההלכה מסברא זה לכאורה קשור לסוגיא של דרשינן טעמא דקרא כי אז בהכרח ה"מה" מוגדר מכח ה"למה", האם פסקך תלוי בנידון להלכה האם קי"ל דרשינן טעמא דקרא או לא ?  האם אתה סבור שיש חילוק בין גדר לטעם ומה הוא החילוק ? ואם כר"ש מדוע אתה זקוק להמאירי ? ואולי המאירי פסק כר"ש ? (לא הספקתי לעיין במאירי).

(לגבי שימוש בסברא בפרשנות ההלכה, כבר הוכיח הלברטל שחז"ל משתמשים בזה, והראיה המכרעת מר"ע וזקינים הראשונים, אלא שברוב הש"ס הם זקוקים למקורות ודרכי לימוד, מנלן ומנין, וצריך בירור רב מה הם הגבולות של הסברא וגזירת הכתוב ודרכי הדרש בש"ס, וכבר עמדתי ע"ז באשכול המברגה, ויש עוד דוגמא ידועה לזה מהרמב"ם הגדרת איסור הקפת הראש משום ע"ז, ובטור וב"י שם, ובט"ז העמיד מזה נפ"מ, והמנ"ח  עמד עליו דחוקות עכו"ם תלוי במנהג הדור והמדינה משאי"כ כאן עי"ש, ועוד דוגמא מדברי הרא"ש במצות כתיבת ס"ת שהרחיבה לספרי לימוד, וטענו עליו, אלא ששם אולי משום שכתוב מפורש ולמדה).

ב. בדבריך מבואר שאכן היה מקור להמאירי להגדרה זו מכח החילוק בין גר תושב לבן נוח או שאר טיעונים בכל דין ודין, אלא שמלבד שקשה מאוד מדוע המאירי לא נשאר בגדרי ההלכה המקובלים שמגדירים בבירור את החילוק בין ב"נ לגר תושב, ומנין לו להמציא המצאה חדשה כזאת, הרי על המצאה כזו היו שואלים בש"ס מנא ליה בעיקר כששהגדרה כבר מבוססת עפ"י הלימודים מפסוקים שבן נוח נהרג על ז' מצוות, והאם המאירי דוחה גם את ההלכה שבן נוח נהרג על ע"ז, עוד קשה שלפי זה בכל הגדרה מחודשת כזו צריך מקור ומה המקור שלך להגדרת פסול אשה לעדות ?

עוד יש לדון, שיתכן שאילו היה לימוד בתורה ישראל דווקא לאפוקי גוי אולי המאירי לא היה מרשה לעצמו להגדיר את המצוה מסברא, ושם המקור הוא רק מעמד ויתר גויים או מעבד הנמכר לגוי לגבי הפקעת הלוואתו, אבל באיש לאפוקי אשה מנלן שניתן להגדיר איזה אשה, אולי צריך דווקא איש ? (צריך לבדוק בכל הלימודים, וכן לדון בכל מקום בש"ס שיש הגדרה מפקיעה האם מפקיעים הכל או שזה רק מיעוט בלבד, זכור לי שיש ראיות לזה מכמה מקומות, בפסחים למשל לגבי חמץ נכרי ובתוס' ובמפרשים שם ועוד).

ג. עוד הערה כללית על השילוב בדבריך בין משא ומתן הלכתי מקובל לבין טיעונים מערכי זמנינו, אמנם אין כמעט ספק שחז"ל וכל פרשני התורה הושפעו במידת מה מערכי התרבות של זמנם אלא שלכאורה זה לא היה באופן מודע, אבל אתה משתמש בטיעונים כאלה גם אם רק כמוטיבציה לבקשת פתרון באופן מודע לגמרי, האם אינך סבור שהמחקר עלול להיות מוטה מראש כשאתה מתחיל מנקודת הנחה מוקדמת ? הרי כל חוקר תרבות עתיקה ישתדל בכל כחו להתנתק מערכי התרבות של זמנו ע"מ שיוכל לבחון בצורה הכי אובייקטיבית  את ערכיה של תרבות שונה לגמרי, האם אין צריך לנהוג כך במחקר תרבות ערכיה של תורה שהיא צריכה להילמד מתוך יסודותיה עצמה בלי לערב ערכי תרבות שאנחנו יודעים שהם קיימים רק כמה מאוד שנים, האם אין אנו מסתכנים בכך בפרשנות אנכרונסטית ? הרי עצם זה שאתה רואה בדיני הגוי או האשה הללו בעיה שראוי לפתור אותה היא עלולה לכוין את כל הבירור לכיוון מסויים, אין ספק שאם תשובתך תיחשב לצורמת עבור פוסקים שמרניים כמו ר'"מ פיינשטיין או רש"ז אויערבך זה משום נתינת המשקל הזה לסברא חוץ תורנית כמו זו (אולי תטען שדווקא משום שאתה מודע לסכנה זו תהיה מסוגל לעמוד בה, זה יתכן אולי, אבל אז הנידון צריך להיות פתוח לגמרי מראש ולא להניח הנחה בתחילת מאמרך שהבעיה בעוע"ז היא מדות אנושיות, ואדרבה להעמיד את הדיון על זה עצמו האם דעת התורה היא להפקיע זכויות ממי שאינו מתאים להשקפת עולמה או רק למי שאין לו ערכי חברה בסיסיים).

יש סיפור ידוע על ר"מ פיינשטיין, שביאר מדוע יש לו "דעת תורה", משום שמעולם לא קרא אפי' עיתונות חרדים כך שלא היה על דעתו שום השפעה חיצונית מהתורה עצמה, נדמה לי שהוא הוכחש ע"י חתנו שסיפרשהיה רגיל לקרוא עיתון כל בוקר, אבל הרעיון מובן לגמרי.

 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 23:02 לינק ישיר 

 זה באמת שאלה פילוסופית קשה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 19:34 לינק ישיר 

גם היטלר צדק לפי הנחות היסוד שלו. אז מה. האם הוא לא אחראי למעשיו הנלוזים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 19:20 לינק ישיר 

תקרא למעלה, שם הסברתי שזה מוצדק לפי הנחות היסוד שלו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 18:32 לינק ישיר 

ספקן,קראתי את דבריך ולדעתי כן הבעת את דעתך האישית במשפט הבא:
" מה שנורא בסיפור הזה, היא התפיסה שאדם ראוי לשנאה למרות שמעולם הוא לא בחר באופן מודע ברע, האם גם הוא חשב שכולם יודעים את האמת בעומק לבם איני יודע."
במשפט זה הבעת את הסתייגותך באופן ברור מאד מרעיון השנאה אבל לא הסתייגת בכלל מעצם הרעיון שאדם שאינו שומר את המצוות הנחשבות לחשובות (שבת,מילה, תפילה,ועוד) הוא אדם רע.
ולזה התייחסתי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 18:04 לינק ישיר 

אפרים
חבל שלא קראת, אני לא הבעתי את דעתי האישית כלל בנושא הזה, פשוט טענתי שהאדם הדתי לפי הנחות היסוד שלו אין לו ברירה אלא לראות באי הכרה באל - רע, ומכאן כל הקריאה לגנוסייד של עמלק ודיני מורידין ולא מעלין, כבר אמרו החרדים אינם אנשים רעים הם דוקא נחמדים מאוד אלא שהחרדיות הופכת אותם לכך לפעמים, אני מסכים שבדתות באופן כללי יש הרבה שנאה לאחר ולשונה, רוב הדתות טוענות לאמת אבסולוטית וממילא היא אמורה להיות כפויה על כל האנושות, ואידך זיל גמור.
בסופו של דבר, זה מה שיוצא מהתורה ומההלכה, אי אפשר להתכחש לזה כמעט, ולכן אני סבור שערכי התורה וערכי המערב הם כשתי צרות זו לזו, וכל הפרשנויות שבאות ליפות את המציאות הזו אינם עומדות במבחן הבקורת לדעתי, מי שנאמן לתורה לא יכול לקבל את התפיסה שהאדם הוא בן חורין בחובותיו מול האל.
בנוגע לדוד המלך, מצד אחד הוא יוצא די טוב מס' מלכים, מוחל ומוותר לשונאיו וכו', אבל מאידך ברור שתיכנון הרצח של אוריה על ידו הוא כתם כבד ומזעזע, הוא רצח וגם ירש, אבל שוב על ידי נפלאות דרכי ההברגה הוא נשאר כדמות מופת בעמינו, וכל האומר דוד חוטא אינו אלא טועה... 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 16:23 לינק ישיר 

"אין ספק שהרבנים שבוחרים בדרכו של הלל ומפיצים אהבה מוצאים בעינינו חן יותר מהקפדנים, אך האם זה הקריטריון לאמת ? הרי גם תורתו של ישו נמכרה במשך הדורות בדרכי אהבה ורחמים. השאלה, מה עושים עם ״משנאיך ה׳ אשנא׳ של נעים זמירות ישראל ? ובשערי תשובה לר״י הרחיב בזה כמדומה. מה שנורא בסיפור הזה, היא התפיסה שאדם ראוי לשנאה למרות שמעולם הוא לא בחר באופן מודע ברע, האם גם הוא חשב שכולם יודעים את האמת בעומק לבם איני יודע."

ספקן,מאחר שאתה בבחינת תינוק שנשבה ולהוותך גדלת בסביבה מושחתת של שקרים קדושים הקוראים לטוב רע ולרע טוב -נשטפת בשטיפת המוח התורנית שמי שמקיים מצוות הוא טוב ומי שלא הוא רע ,קביעה זו מסתמכת  על רוצח שרצח וגם ירש את אשת חברו ולאחר מכן חיבר ספר שלם הקורא לשנאת הזולת בגלל שאינו כמוך.

" משנאיך ה' אשנא" התיר למיליונים שטופי מוח לשנוא .דוד מלך ישראל שמצאצאיו יבוא המשיח  חתם לנצח את התודעה היהודית שהוא ,עם מעשיו הנלוזים והנבזים שייך לאוהבי ה' כי ביקש יפה סליחה והוא שומר שבת כהלכתה ומקיים מצוות תפילה שלוש פעמים ביום. ואילו כל אלה ששפר מזלם לגדול ולחיות בסביבה נטולת שקרים קדושים המחנכת לחיים נורמליים של לימודים ,הרחבת הדעת ,עבודה שמירת חובות של חיים הגונים . הם הם שונאי השם.

בתקופתינו העוולה זועקת שבעתיים .שהרי בזמנם של חז"ל  גם שומרי השבת ידעו את הכלל שמי שלא עובד לפרנסתו סופו שילסטם את הבריות . היום החרדים מתקיימים בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן כשמשלמי המיסים החילוניים מאפשרים את הבל הפה הזה. מחללי השבת  שומרים על הגבולות ונלחמים במלחמות שאין להם סוף ומאפשרים לעוד ועוד תינוקות של בית רבן להיוולד ולחיות על הבל פה.
אז מי הם הרעים ומי הם הטובים? 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 16:22 לינק ישיר 

ייתכן
אני במפורש לא מתגעגע, אדרבא אני רואה בהעלמות הדו קרב התקדמות, ומעניין מה אמרו הוגי הדעות היהודים המתקדמים של אותה תקופה.

רק לעתים אני חושב שאולי בכמה מחלוקות שמעורב בהם צבור גדול, היה עדיף ששני המנהיגים יצאו לדו קרב של מכות (לא אקדחים) במקום שכולם יריבו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 16:05 לינק ישיר 

בעל, תמיד נחמד להתרפק על עידן הדו קרב הכה זכור לטוב.
אני מנסה להיכנס לראש של המתגעגעים.
מה היה כ"כ יפה בזה.
הם באמת מעדיפים את תקופת העבדות, אפליית הנשים, העדר זכויות הפרט, או שסתם כיף מתוך כורסת העבדים המשוחררים להפריח געגועים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/3/2014 15:58 לינק ישיר 



תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 10/03/2014 16:00:50




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/3/2014 15:39 לינק ישיר 

כתב הגאון הרב יעקב משה חרל"פ:

והוי דן כל אדם לכף זכות. הנה כל רגש רע בזולתו או חשד בחברו אינו מצטייר באדם זולת באותן הרעות והפגמים שהוא עצמו לקוי בהם, או לגמרי או במקצת. השקפת אדם בזולתו הוא כמי שמשקיף דרך בתי עינים, שרואה בעולם הכל גוון הבתי עינים שלו. לזאת, אך שלמות האדם שיתקן עצמו לשלול מאתו כל המגרעות והרעות, שאז ממילא לא יראה בזולתו שום רע, חוב, וחשד. זוהי המצוה שלמדונו חז"ל לדון כל האדם לכך זכות שישתדל להגיע למדרגה כזו שיראה רק זכות ולא חובה, טובה ולא רעה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 15:12 לינק ישיר 

ספקן
השאלה היא גם מהי ברירת המחדל.

איני יודע במי מדובר וזה לא הנושא, אך לפעמים זעם קדוש נותן תחושת סיפוק וגם אפשרות לניתוב הרוע בדרכים מותרות. וכפי שא"מ ע"ה היה אומר שעיסוק אובססיבי בצניעות, הוא פרונוגרפיה בהיתר.


תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 10/03/2014 15:17:30




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 14:56 לינק ישיר 

בעל אין ספק שהרבנים שבוחרים בדרכו של הלל ומפיצים אהבה מוצאים בעינינו חן יותר מהקפדנים, אך האם זה הקריטריון לאמת ? הרי גם תורתו של ישו נמכרה במשך הדורות בדרכי אהבה ורחמים. השאלה, מה עושים עם ״משנאיך ה׳ אשנא׳ של נעים זמירות ישראל ? ובשערי תשובה לר״י הרחיב בזה כמדומה. מה שנורא בסיפור הזה, היא התפיסה שאדם ראוי לשנאה למרות שמעולם הוא לא בחר באופן מודע ברע, האם גם הוא חשב שכולם יודעים את האמת בעומק לבם איני יודע.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 14:43 לינק ישיר 

ספקן
כתבת:
<

זכורני כשהשתתפתי לפי כמה שנים בשיחת ליל שבת פרשת זכור של אחד מגדולי ראשי הישיבות הליטאיות הוא ביאר שממצות זכירת ומחיית עמלק הוא גם שנאת הרשעים, וסיפר את הסיפור הבא, כאשר היה גר בירושלים היו לו שני שכנים חילונים והוא עבד על עצמו עבודה גדולה לקיים בהם את הפסוק משנאיך ה' אשנא, לגבי שכן אחד זה עלה בידו, לגבי השני שהיה כל כך נחמד לא עלה בידו והיה מצטער על כך, כמובן שיצאתי משיחה זו מזועזע איך אפשר לראות בבנין שנאה לאדם עבודת האל, אבל לכאורה לפי ההנחות שהוא חי בהם הוא צודק לגמרי.
>

והרב צבי יהודה היה אומר: הווי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבם לתורה. ומקרבם, לא אוהב כדי לקרבם.
ויש לדון עד כמה מצוות שנאה היא מצווה נעימה.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 10/03/2014 14:43:47




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 12:56 לינק ישיר 

מיכי
אם מדברים על קוד לבוש באיתערותא דלתתא, אז כנראה שיש לזה סיכוי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2014 12:53 לינק ישיר 

[ספקן,

ברוח לא פורימית - 
א. כי אני לא א-להים, איני מדברת ב-70 לשון, דבריי אינם אמיתיים ונכונים לנצח וכו'....
ב. לפרש תמיד מותר (לא רק את דבריי, כמובן, כי איני בטוחה שהם כ"כ מעניינים, אבל כל טקסט באשר הוא), וגם לקרוא "מבחוץ" - לנתח מבחינה ספרותית או אחרת, להראות כיצד משתמש/ת הכותב/ת בלשון ובתרבות, להסביר את האופנים בהם מתגלות האמיתות שלו/ה בתוך הטקסט (גם במקומות שאולי לא חשב/ה לגלות אותה) וכו'. להפוך את המשמעות הפשוטה? אפשר, אבל רק אם יש עדויות מוצקות שהכותב/ת (או הטקסט, במקרה שאין כותב/ת) אכן מכוון אותנו לכך שיש לקוראו ב"היפוך"; אם אין עדויות כאלה - קריאה כזו אינה פרשנות אלא סילוף, ואם הייתה מוגשת כעבודה סמינריונית באוניברסיטה הייתה צריכה להיפסל...]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דיון חדש בחידושו של ר' מיכי אברהם "האם יש עבודה זרה נאורה" שינויים בהלכה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext