האם יהודי צריך גוף?

מישהו צריך פעם לעשות מחקר על תגובות של יהודים לסרטים (או לרופאים או לעו"ד או לבני הזוג של הילדים). בעוד שלאנשים יש מגוון של תגובות למגוון של סרטים שאינן מיוחדות ליהודים, ישנן תגובות שהן יהודיות להפליא. לא מזמן יצא לי לצפות בסרט HER המספר על אדם המתאהב במערכת ההפעלה של המחשב שלו. נשמע טפשי במיוחד אבל זה לא. למעשה הסרט עורך ניסוי מחשבה מתוחכם ברעיון העתיק של מה שנקרא לרוב 'בינה מלאכותית' אבל נכון יותר לכנותו 'בינה לא ביולוגית'. הרומן בין מערכת ההפעלה לבין הגיבור מתפתח לאורך הסרט באופן שמכריח את הצופה להתווכח עם עצמו לגבי איך הוא או היא היו מרגישים באותן הנסיבות. הסרט לוקח את הצופה הרבה מעבר למבחן טיורינג למחוזות של בינה ממש. אני לא מכיר טיעון לוגי המראה שדבר זה לא ייתכן. הסרט מתאר מציאות שדבר זה עומד מולך.  

אמנם, השאלה האם בינה מלאכותית יכולה לפסוק הלכות היא לכאורה שונה לחלוטין. לכאורה דין קבלת הפסיקה אינו נובע מדין לא תסור (שכן דין זה נתבטל) אלא מהנחה הגיונית שהפוסק המומחה בקי יותר ממני בנושא ולפיכך עלי לשמוע לדעתו. א״כ, לא שנא אדם, מכונה או חיה, כיון ששולט בתורה כולה יותר מכל בני האדם, אם יכולת ההיסק שלו תעלה על זו של אדם יהיה על כולם לשמוע לו. הכונו למרן פוסק הדור, ר׳ סירי.

לכאורה מהגמרא שהבאתי אנו רואים שהתורה ניתנה רק לבעלי פסיכולוגיה אנושית (כלום קנאה ושנאה יש ביניכם) , לא נראה לי שלתבונה מלאכותית תהיה פסיכולוגיה אנושית דוקא. לפיכך נראה לי שלא ניתנה לה תורה. (ולפ״ז אין מקבלין גרים מן החיזרים ודו״ק) השאלה הבאה שעלינו לשאול היא מה יקרה לאדם שהעביר את תודעתו לתוך מחשב. ולבעל, בשמונה פרקים אכן נאמר שהגוף הינו חציצה אבל איפה נאמר שהוא רק חציצה?

ירובעל, לא טענתי כי תבונה לא ביולוגית אינה אפשרית, אלא שכעת אנחנו בשלב כה ראשוני עד שאין טעם בכלל לשאול על פסיקת הלכות. לפני שאתה שולח תינוק לרוץ מרתון באולימפיאדה מוטב שילמד להתהפך מהגב לבטן וחזרה. לכאורה תוי נגינה הם 'מכונת טיורינג' תאורטית האומרת מתי, כמה זמן, ובאיזו עוצמה להקיש על קליד מסוים בפסנתר. דבר פשוט לישום, רק שמנגינה לא תצא מזה, כיוון שמנגינה אינה אוסף של צלילים מדויקים אלא הבעה בצלילים. הלכה אינה עיון ספקולטיבי אלא משפט מעשי. כאשר קהילה של חרדים תתגורר על המאדים תעלנה בעיות הלכתיות לפני פוסקים בני אדם. מכונה פוסקת עוד לא תהיה. אין כל רע בעיסוק בנושאים יהודיים. זה ראוי ונחוץ. אבל צריך להכיר כי מעבר להם יש עולם גדול, עשיר ומלא בכל טוב. ראוי ונחוץ לדעת אותם כיוון שאיננו לבד בעולם. בכל דבר נדרשת גם מידה נכונה, בלעדיה נוצרים עיוותים חריפים, אחדים מקוממים אחרים נלעגים, כדרך שהתבטא אחד החברים 'על שני סוגי היהודים האלה קיימת האנושות'. עודד

יעויין בשמונה פרקים  לרמב"ם שמשמע לכאורה שהגוף הוא רק חציצה.

עודד מעלה את הטענה "המדעית" שתבונה לא ביולוגית לא אפשרית כי עד כה לא הומצאה. זה נימוק כבד משקל אם כי חוששני שאינו חזק במיוחד. הרבה מהדיון והטיעון הפילוסופי מבוסס על הרעיון של ניסוי מחשבה. אילו היית עומד בפני מכונת טיורינג בסיטואציה של מבחן טיורינג שלא היית מצליח לגלות שמדובר במכונה לא ביולוגית. זה הבסיס לניסוי. אם יש לך טיעון מוחץ מדוע לא ניתן להניח שתתכן תבונה לא ביולוגית, אנא הציגהו. "לא ייתכן" איננו טיעון אלא אמונה קדומה.

יהודי פשוט רואה סרט מדע בדיוני והדבר מעורר בו מחשבות משדה החוויה והמושגים הקרוב לו. קרתנות חריפה? ניחה. רוב הנושאים שהועלו בעצכ"ח הם נושאים יהודיים. מה לעשות שזה פורום של אנשים שזה מה שמעניין אותם. לגופו של עניין הנושא של אינטליגנציה לא ביולוגית הוא אכן וותיק אם כי לא ראיתי התייחסות הלכתית או דתית לזה. בדיונים פילוסופיים יש התייחסות מוסרית לנושא. את הביקורת על קרתנותי המופלגת אני מקבל באהבה, אבל מה לגבי הנושא עצמו? היש להלכה או להשקפה יהודית עמדה כלשהי לשאלה של דתיות בתבונה לא ביולוגית? אריאל, אני מסכים לגמרי שלנפש ללא גוף אין תורה ומצוות אבל מה לגבי נפש בגוף לא ביולוגי?

תוקן על ידי yerubaal ב- 18/03/2014 14:50:20

אריאל, גם על רופא חלים דינים ונתונים רוחניים מסוימים, גם על חוקר באקספורד, ומלחין סימפוניה באיטליה. כל אדם שמדבר באיזו שפה מדבר על פי כללים מסוימים אם הוא רוצה שתהיה משמעות לדבריו. השאלה המעניינת והקשה באמת אינה מתחברת ליהודי, אלא אם אתה חי בשלולית והיא כל עולמך. לפני שאתה שואל שאלה כל כך כבדה על היכולת לפסוק הלכה [כמה בני אדם מאד אינטליגנטיים מסוגלים לכך?] תשאל את עצמך אם יש איזו תוכנה המסוגלת לתרגם משפטים פשוטים משפה לשפה. תוכל לבדוק באינטרנט וללמוד עד כמה הדבר בעיתי. רב שיח בין בני דתות שונות עשוי להיות מרתק מאד. הרעיון שלך בדבר צרוף מוסלמים נהדר. אלא שאני חושש מאד מבעלי דעות גזעניות. אלו מצויים גם בין הכותבים כאן. נחוצה תרבות דיון, יכולת קבלת האחר וכיבודו. עודד