התורה קצרנית או ארכנית?

מדוע ומה יש ללמוד מכך?


כידוע לכולנו התורה נחשבת למקמצת בעוד במילים.

אך מעיוני האישי לא ברור לי בכלל האם אכן הדבר כך. ואפרט:

התורה מכילה כ:
20% סיפורי בראשית.
20% סיפורי יציאת מצרים ובנ"י במדבר
20% עניני המשכן וקרבנות
20% דברי מוסר (בעיקר בספר דברים)
20% שאר מצוות ופקודים

נתחיל מענייני המשכן וקרבנות: מצויות כפילויות רבות - החל מכך שמעשה המשכן חוזר חמש פעמים, מתוכם פעמיים בפירוט רב. וגם הפירוט איננו מקצר במילים. למשל במקום "אורך היריעה האחת שמונה ועשרים באמה ורחוב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות" אפשר לכתוב: "אורך היריעה האחת שמונה ועשרים באמה וארבע רחבה" וזו כמובן רק דוגמא אבל יש עוד הרבה דוגמאות. גם בענייני קרבנות התורה בפירוש לא חוסכת במילים ובקרבנות בנשיאים התורה אפילו כופלת קטעים זהים ב95% - 12 פעמים.

דברי מוסר - גם כן התורה לא מקצרת בכלל, כמובן ניתן לומר שזה דרך המוסר שכדי שייכנס ללב צריך לכפול את הדברים, אבל אז נשאלת השאלה מדוע זה כך והאם המצוות לא צריכות להכנס ללב?

סיפורי בראשית, וסיפורי יציאת מצרים ובנ"י במדבר  - ידוע לכל אריכות הסיפור במכות מצרים והכפילויות הרבות שם, וגם לגבי בנ"י במדבר וסיפורי בראשית דומה שיש לא מעט פרטים מיותרים לכאורה, וכמובן ניתן לטעון שיש כל מיני רמזים ודקויות שהתורה רצתה לתת. אבל אז צריך להסביר ולהוכיח את זה. 

מה שנשאר זה שאר הדברים. בפקודים ודאי שיש כפילויות ("תולדותם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות וכו'" - הכל מיותר לחזור על זה) ומה שנשאר זה רק שאר המצוות שאכן כתובים בקיצור (פרשת משפטים, כי תצא, וחציו השני של ספר ויקרא.) אבל ע"פ ההשקפה שהתורה היא קוד שמצפין בצפיפות הרבה - לכאורה היה ניתן לקצר יותר למשל בהשבת אבדה היה ניתן לכתוב: "השב תשיב אבדת אחיך ואם לא ידעתו ואספתה עד דרוש אחיך אותה" כמובן ניתן לשאול מהיכן יידרשו הדרשות שהגמ' דורשת, אבל בשביל זה היה אפשר להוסיף עוד איזה מילה או שתיים בפירוש, ולא שהגמ' תתפלפל כ"כ הרבה כדי להוציא כמה אפשרויות., אבל, כאמור - הקטע של המצוות הוא אכן הקצרני ביותר.