הא-ל היודע

נתחיל את הדיון מהסוף...(מבחינתי)

לסוברים שהאל אינו מודע למעשי בני האדם, כלומר שהאל אינו יודע כי אתמול חטאתי והיום עשיתי תשובה. מדוע אין זה חסרון בשלמות האל (וכי יש משהו הנעלם ממנו בעולמו).

תוקן על ידי פיילין_שרה ב- 16/03/2014 04:10:46

גם עכשיו יש הולכים לחתוך גרונות לעופות לפני יום כיפור. ראיתי את זה, לילה לא ישנתי.

***קיימתם את מה שכתוב בתורה והעליתם עולות***
לדעתי, נכתבה התורה לאלה שיודעים לחשוב, לא רק לקרוא.

_________________

לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
[/quote]


לקחת את מנהג הכפרות, השנוי במחלוקת. ואשר עד האר"י ז"ל רוב העם לא היו נוהגים לערוך את הטקס. ואשר המקור של המנהג ממה שבדקתי הוא מקסימום מתקופת הראשונים, (המקור הראשון הוא בכלל כפרות על ידי עץ), ואתה משווה את זה לקרבנות,

התורה נכתבה להמון העם, והיא דברה כלשון בני האדם הכי פשוטים, עד כדי הגשמה. ואולי אולי טמון רובד עמוק יותר למתפלספים המועטים. אבל הסיפורים המצוות התיאורים, שייכים לנו המון האדם הפשוט הבור והמאמין.

עודד,
מה הבעיה בסיפור של הכמרים משני הצדדים? כל אחד חשב שאלוקים איתו כי הוא הצודק (והמלך שלו הוא המלך האמיתי). במה זה שונה מכל ויכוח אחר?
זה  בהנחה שהם הבטיחו שאלוקים יעזור להם. אבל תיאורך אבל לא אומר את זה. הם בירכו את החיילים וביקשו מהאלוקים שיסייע להם. בזה אין בכלל בעייה. הדבר דומה לאדם שמבקש מאלוקים שיסייע לו לקבל עבודה, כשמתחרהו גם רוצה את אותו דבר.

תוקן על ידי mdabraham ב- 16/04/2014 21:31:13

על אלו הוגים נוספים, פרט אולי לרמב"ם?
י"ל היה שקרן סדרתי, ויתירה מזו הוא לא היה ת"ח ולא איש הלכה, ומספיקה היתה פעם אחת להתפלל במחיצתו כדי לראות זאת, הוא ניצל  שניצל את הבורות של שומעיו וראה היטב ב 

בעלבעמיו, אין כל רע בצרכים אנושיים. השאלה היא אם אתה בונה את מושג האלהים שלך על פי הצרכים שלך. לי יש מאוואים אחרים. הדבר מזכיר לי את הכמרים המברכים את החיילים לפני הקרב שיגברו על היריב ממול. גם שם ממול עומד הכומר ומברך באותה ברכה. כסנופנס לעג על התפיסה האנתרופולוגית של האלהים. לו יכלו הסוסים לצייר תמונות היו מציירים את האלהים בדמות סוס.
חז'ל הם קבוצה של אנשים רבים שפעלו במשך כמה מאות שנים. מן הסתם היו להם מחשבות שונות. בדרך כלל הדיון שלהם באלוהות הוא בנוסח 'משל למלך' [מלך הוא נשגב גם אם הוא ענוותן]. על פי הידוע לי איש מהם לא חיבר ספר שיטתי על תאולוגיה, ולא כתב חיבורים כדרך שכתב פילון מאלכסנדריה למשל. זה חסרון גדול.
שומעיו של לייבוביץ היו רחוקים מבורות וידעו להקשות עליו היטב. הביטוי שלו ציורי וקולע היטב אבל הרעיון אינו שלו והוא עתיק ומקובל על הוגים יהודים רבים. הם מבדילים היטב בין תחום של אמונה ותחום של עיון, וכן בין המאמין הרגיל המקבל דברים והמאמין המסוגל לעיון.
עודד

עודד
החלוקה הדיכוטומית שלך בין אל נשגב לאל משגיח אינה הכרחית. וודאי שחז"ל לא חשבו כך, ובמקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו.

ומה רע בצרכים אנושיים? אמנם י"ל צווח את השטות הידועה שלו שהשכינה לא ירדה על הר סיני כדי להיות קופת חולים, אבל כרגיל הוא סמך על בורות השומעים, ובחוצפתו העז לקבוע לשכינה מה מותר לה ומה אסור לה.

מותר לנו להגמל מדיכוטומיות של ימי הביניים.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 15/04/2014 21:42:15

מן התשובות הקצרות כאן אפשר ללמוד ולסכם משהו בדבר השאלה שנשאלה.
האלהים אינו אובייקט מן הטבע שאותו אנחנו יכולים לבדוק בנסיון, לעמוד על טיבו ולקבוע דבר. גם אין ראיה לקיומו או לחיוב קיומו.
התפיסות שלנו את האלהים, וישנן תפיסות רבות ונבדלות, נובעות או מתוך אמונות ומסורות שונות ואלו כוללות גם צרכים אנושיים. או שהן נבנות על ידי שיטות מחשבתיות המשתדלות להיות בעלות עקביות פנימית, ובתוכן קיים מושג של אל אשר תכונותיו ותפקידיו נקבעים על ידי השיטה הכללית.
השאלה ששואלת פיילין שרה עולה כתוצאה מערבוב תחומים בדיון על האל. התחום האחד, האמוני, עוסק במושג של אל יודע ומשגיח ועם זאת הוא אל נשגב. התחום הזה מבליט צרכים אנושיים ואינו מיוסד על שיטה מחשבתית. התחום השני בא מתוך תפיסה תאולוגית [ = דין וחשבון הגיוני על האל], במסגרת של שיטה מחשבתית. כאן לא מצויינת איזו שיטה בשמה, אלא נזכר איזה רעיון ש'מרחף באויר' בדבר המושג 'שלמות' ויחוסו למושג 'אל'. מתוך ערבוב זה אי אפשר להשיב תשובה לשאלה שנשאלה.
עודד