תשובת ציון

חוברת שיצאה לאור ובה כביכול ישובים על ספר אור לציון מקושיותיו של היביע אומר. אמנם לא מיניה ולא מקצתיה. חוברת רדודה, ללא מהלכים רציניים, רובה ככולה סיכומים מהאור לציון והיביע אומר, הרבה יהירות, הערות שלופות מהמותן ללא עיון מספיק. בטוחני שזקנו האור לציון מתבייש בחוברת זו. ככלל, איך אפשר שמי שלמד בישיבות אשכנזיות ולא טעם טעמה של שיטת לימוד ספרדית יכול להביע דעתו בפסקיו של הרב בן ציון שיסודם בדרך לימוד זו. נכון שמשפחתו רוצה "לשכנז" אותו, אבל מי שהכיר את הרב בן ציון ולמד אצלו ידע שהוא היה "ספרדי" אמיתי, ולולי היה הוא זקנם, הם היו מזלזלים בו וחושבים אותו כ"בעל בית", כמו שהם מחשיבים את כל חכמי הספרדים. וזה תמוה שאת הספר אור לציון נתנו לערוך לאותם שלמדו בישיבות אשכנזיות שאין באפשרותם להבין את הרב בן ציון, ועל כן דבר משובש יצא מתחת ידם, במקום לתת את העריכה לאותם שלמדו בישיבת פורת יוסף, ושמעו ממנו שיעורים תמידין כסדרן, והם אלו שידעו להבין את מהלכיו ודעתו, ואולי בכך היינו זוכים לקבל תורת אמת מחכם בן ציון.

תוקן על ידי פורתניק ב- 07/04/2014 00:05:04

ועוד משהו קטן לקינוח, 
הרב מוסבי שגם הוא נימנה על כותבי הספר, ראו אצלו שהשתמש הרבה בילקוט יוסף לצורך כתיבת הספר אור לציון, ושאלו אותו למה הוא לא מזכיר את זה באור לציון, והוא ענה, זה ההוראות שקיבלתי.

הניק פוניביז משווה בין בריאותו של הגרב"צ בזמן כתיבת הספר לבריאותו של מרן זצוק"ל בסוף ימיו.
דברי הבל וריק, אני הכרתי את הרב בן ציון בתקופה הזה וגם את הרב עובדיה בתקופה המדוברת וזה שני עולמות רחוקים מאוד, הרב בן ציון לא הבין מה שאומרים לו ופעמים רבות היה כועס ומתוסכל על זה שאחרי כמה פעמים הוא עוד לא הבין.
הוא לא היה מתפלל לבד, הנכד שלו מחבר ה'תפארת ציון' היה מתפלל בקול לידו. ופעמים רבות שניסיתי לשאול אותו שאלות לא קיבלתי מענה ברור.
לעומת זה הרב עובדיה היה בשיא כוחו עד ימיו האחרונים, לא ויתר על קוצו של יוד ואפשר לראות את זה בחזון עובדיה שבת חלק ו', וביביע אומר חלק י"א שיצא לאור, מקווה בקרוב. 

עוד הוא טוען שהם לא צריכים להציג הוכחות, נכון הם לא חייבים, אבל אנחנו לא חייבים להאמין להם יותר מאשר לאחרים, וכבר הוצגה כאן דעתם של הרב גדעון בן משה והרב פנירי שלא בדיוק כמו שחושבים כמה תלמידים, שלמיטב ידיעתי בכלל לא למדו בפורת יוסף (הרב זעפרני, טל דואר ודומים לזה).

ולעניין המבוא, זה לא דבר של מה בכך לכתוב מאמר שלם כנגד ידיד ותיק במשך עשרות שנים, ולדעתי פרסום המאמר על ידי בני המשפחה, היה נסיון אחרון להמשיך את הנהגתו של הרב בן ציון בקרב הבני תורה, שלא ימשכו אחרי הרב עובדיה בעקבות המצב הבריאותי של הרב בן ציון.

שפתיים נישק משיב דברים נכוחים.

אוח אוח כמה סלד הגרב"צ מהספרדים הבני תיירע, וכמה לא אהב שניסו אותם אלו להציגו כאלטרנטיבה הלכתית.