| נשלח ב-18/4/2014 01:29 |
 |
| |
החיים שאחרי ר' נח..
כבר באותו יום שנפל אותו שידוך חמקמק שזכה לתהילת הפורום, עלתה הצעה חדשה, משתי שדכניות מוכשרות באותו הזמן. אז כמובן שאומרים כן, והולכים לפגוש, והוא כל כך מוצלח, ודמות מוכרת בארגון, חכם, עמוק וחביבו של הרב בישיבה שלו.
10 פגישות. חלקן ארכו שליש יממה, ובין הכמה אחרונות, לאחר השישית התווספו שיחות טלפון אינסופיות. כנות, צחוק, הבנה, חיבה. כזה צדיק, איך בכלל שידכו לי כזה דוס? זה הכל חלק מהמזימה - לשבור אותי, להדביק לי סופית את ההגדרה - "חרדית". כל כך הרבה דברי תורה, ומאדם מפולפל אך לא מנופח - לא ידעתי ששידוכים יכולים להיות כזו חוויה מרוממת.
10 פגישות, אחת מהן כללה פגישה עם הרב. אינספור שעות של שיחות, חוויות שנצברו: ביקור חברים, טיול בפארק, כפור ירושלמי, לובי של מלון, שבע ברכות, ארוחות דלוחות בקפה קפה-ים מהדרינים, הרב שלו מאשר, הרבנית שלי עם יד על הדופק, ראשי הארגון עוקבים בציפיה ומתח ו.....
נגמר.
כי עד שהם חכמים, צדיקים, עמוקים, מורכבים וחמודים הם פשוט חייבים להיות גם - מתוסבכים.
מבולבלים כאלה - מי הם? מה הם? איפה הם בתוך עבודת השם? איפה הם בישיבה ? ואיפה בעבודה? ולמה פתאום כל כך כנועים וחסרי כח? ואיפה איבדו את עצמם באותה דרך החתחתים אל האור?
ואיך ספק בחור ספק גבר יכול בכלל להיסגר על כל הדברים האלה ותוך כדי להיכנס תחת החופה עם בחורה, ועוד כזאת עם דעה משלה שנלחמה לאורך כל הדרך להתקרב אל השם ולא לאבד את עצמה?
אחרי מיודענו ה"אומניסטי", חברה טובה (כלה טרייה!) אמרה לי "השיבני, מפח הנפש זו הישורת האחרונה, הנה הוא ממש מאחורי הפינה.." היא ידעה על מה היא מדברת, אני פשוט הייתי בטוחה שמפח נפש זה אולי רק בחור מיוחד אחד.
ולקינוח, שוב לבד, בדירה בתל אביב, אוזרת כוחות, מאמצת תפילות ומסדירה נשימה, למה שלא יהיה מפח הנפש הבא.
שוב אני בתל אביב
דירה ריקה
יש כאן מישהו?
הכל איננו
איפה את?
כמה לא מפתיע
הרי אם יש משהו שראיתי בחיי
זה שאין כלום
עפים כמו פרחים לבנים ברוח
כנראה שאני עדיין לא לגמרי
מאמין שהשתניתי
השינוי היה מהיר מדי וחיצוני
כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין
שאתה סולח
ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת
באמונה באמת
אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין
עמך עמי ואלוהייך אלוהיי
המוות יפריד ביני ובינך
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2014 15:07 |
|
| |
ואווו השיבני זה מרגש ומחזק כאחד תודה לך!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2014 20:12 |
|
| |
ההצעה הקודמת לא הייתה צריכה לחזור בסוף החודש ההוא?!
נהנית לקרוא כל מילה מהגיגייך ופשוט אין לי מה לומר, רק לאחל שלך שהזמן שיש הכי פחות אור הזמן שהכי חשוך בלילה, זה אותם דק' בדיוק שלפני הזריחה !!!! שאלו יהיו הדק' שלך עכשיו :)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 21:22 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 20:35 |
|
| |
| השיבני כתבה: |  |
חייכנית, תודה רבה על ההזדהות והפרגון. רציף, תודה על הברכה. אגב עידכון, כדי שלא יהיה משעמם לרגע: יצאתי עם בחור ביום שלישי, היה מעניין אבל לא התלהבות היסטרית. מאז עקבותיו נעלמו! הרבנית שלי ניסתה אותו והנייד לא זמין כבר יומיים. אף אחד לא שמע ממנו כלום. לא יודעת מה לחשוב אבל את זה עוד לא היה. בסוף יחייבו אותם לעבור אבחון פסיכיאטרי! אני באמת לא כזאת נוראית, אפילו חמודה!  |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 19:08 |
|
| |
אוההו זה הופך להיות סיפור מרתק בהמשכים. יפה יפה, אין כמו סיפורים מהחיים. השיבני, אולי תנוחי קצת אחרי הטלטלה שעברת ?
תוקן על ידי רציף ב- 24/04/2014 19:09:43
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 18:56 |
|
| |
חייכנית, תודה רבה על ההזדהות והפרגון. רציף, תודה על הברכה. אגב עידכון, כדי שלא יהיה משעמם לרגע: יצאתי עם בחור ביום שלישי, היה מעניין אבל לא התלהבות היסטרית. מאז עקבותיו נעלמו! הרבנית שלי ניסתה אותו והנייד לא זמין כבר יומיים. אף אחד לא שמע ממנו כלום. לא יודעת מה לחשוב אבל את זה עוד לא היה. בסוף יחייבו אותם לעבור אבחון פסיכיאטרי! אני באמת לא כזאת נוראית, אפילו חמודה! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 15:14 |
|
| |
ואיך שאת גלוית לב..ה' יברך אותך בכל העניינים, אמן
| השיבני כתב: | | רציף, אולי הקריאה מעט סלקטיבית. אני כתבתי עליו בעיקר דברים טובים. ואני מבקרת אותו בגלל שנתח לא מבוטל מהקשר שלנו הוקדש לשיחות בהן הוא משתף כמה הוא מבולבל, וקשה לו ומפחד ופתאום לא מכיר את עצמו. אני פשוט הצגתי את הדברים כמו שהיו. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2014 15:01 |
|
| |
בס"ד
שיוא את גיבורה!לא יודעת אם הייתי שורדת דבר כזה....אויש איזה צער ועגמת נפש...
את כותבת יפה...יש לך עתיד בכתיבה(=....
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 17:35 |
|
| |
כנראה...
ורק שתדעי שאותי חיזקת מאוד
זה תהליך כ"כ קשה שאני נורא התחברתי למה שכתבת...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 17:08 |
|
| |
די את צודקת כל אחד נתפס למה שהוא רגיש אליו אגב, השיר שצירפתי מהאלבום האחרון של אביתר בנאי נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 16:46 |
|
| |
השיבני את לא חייבת דין וחשבון...
את זאת שישבת מולו בפגישה וקיבלת רושם מסויים ואותו העברת לנו...
למה הצגת את זה כך או אחרת זה כבר בינך לבין עצמך
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 16:31 |
|
| |
רציף, אולי הקריאה מעט סלקטיבית. אני כתבתי עליו בעיקר דברים טובים. ואני מבקרת אותו בגלל שנתח לא מבוטל מהקשר שלנו הוקדש לשיחות בהן הוא משתף כמה הוא מבולבל, וקשה לו ומפחד ופתאום לא מכיר את עצמו. אני פשוט הצגתי את הדברים כמו שהיו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 15:36 |
|
| |
שטויעס צחקתי לגבי זה שכתבת די(זה דומה לי)
למה אני עצובה? זה קצת מין סטטוס קוו בזמן האחרון
אבל כנראה שפסח עשה לי טוב בשמיים כי היום הרבה פתאום התהפך
גם התקבלתי לעבודה חדשה וגם קנו לי אוטו חדש(עכשיו אדם יקפוץ)
אבל בשורה התחתונה מה שאני באמת רוצה עוד לא קיבלתי אבל אם ככה התחלנו את "השנה החדשה" אני מאוד מצפה לראות את ההמשך...
רציף הדוסים קוראים לעצמם דוסים וזה ממש לא שימוש גנאי במילה...
זה כמו שלכושי מותר לקרוא לעצמו ככה ולאחרים לא...
תוקן על ידי די88 ב- 22/04/2014 15:36:36
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 15:25 |
|
| |
לכן כתבתי "אולי"
| השיבני כתב: | | רציף, אתה יכול להסביר למה המילה דוס צרמה לך? אתה מבין את המציאות של מישהי שרקדה במועדונים בליל שבת לפני 4 שנים ופתאום מוצאת את עצמה מול בחור שלומד בישיבה לבוש שחור לבן? אם הייתי חושבת שדוס זה כינוי מזלזל לא הייתי הופכת את חיי בשביל להפוך לדוסית בעצמי, נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
זה לא רק המילה דוס, את מבקרת אותו לא מעט, זכותך, אלא שמעניין מאיפה זה מגיע.. זה האיש הזה, או זה האדיקות שלו שאת לא מתחברת או אפילו מתעבת?....
ודאי שאני מזדהה, ומחזק את ידך
תוקן על ידי רציף ב- 22/04/2014 15:33:44
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 15:05 |
|
| |
שטויעס, תודה רבה על ההזדהות ציקערביתש. בהשגחתו הטובה, למחרת הסיום נסעתי לעשות שבת אצל הרבנית שלי, שהיא כולה אור ועוצמות אמונה. ואין ספק שזה הקל את ההתמודדות. אבל זו צלילה כל פעם מחדש. מפתיע, דווקא האמונה מתחזקת מפעם לפעם. אני והם מתלטשים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
