| נשלח ב-18/4/2014 12:53 |
 |
| |
והימים האלה נזכרים ונעשים: קונצרט "מיאמי 36" - חוה"מ פסח תשע"ג
א גוט'ן מועד לחברי הפורום הנכבד. "לא ניתנו שבתות וימים טובים ומועדים לישראל אלא כדי שיעסקו בהם בתורה", גילו באזנינו גדולי רבותינו [תלמוד ירושלמי, מסכת שבת פרק טו הלכה ג], וכפי שניסח זאת "איש יהודי מבית לוי ברצלוני" [החינוך, מצוה שכ"ז]: כי לא לעסוק במלאכה נקבעו ימי חולו של מועד, כי אם לשמוח לפני השם, רוצה לומר להתקבץ במדרשות ולשמוע נועם אמרי ספר. ממעשה המובא בתלמוד [תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה פרק א הלכה ד] נראה כי אף הנשים היה מנהגן להשתתף בדרשות החכמים בלילי שבת (דבר שבהחלט מחייב את חברות הפורום...). אמנם, כבר הקשו רבי אליעזר ורבי יהושע [המוכרים לכולנו מן ההגדה שקראנו זה עתה: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע .. שהיו מסובים בבני ברק] סתירה בין המקראות [תלמוד בבלי, מסכת פסחים סח,ב. וכ"ה בתלמוד ירושלמי מסכת שבת שם], בענין ייעודם של המועדים: בפסוק אחד נאמר שהוא לקב"ה – "עצרת לה' אלקיך", ואילו רעהו מלמדנו כי את המועד נתן הקב"ה דוקא בשבילנו – "עצרת תהיה לכם". בכדי לתווך בין המקראות אמר רבי יהושע: חלקהו – חציו לאכילה ושתיה, וחציו לבית המדרש. וכך אמנם נפסקה ההלכה בידי עמוד ההוראה [שולחן ערוך, סימן תקכ"ט סעיף א]. נראה, כי למרות שבאופן כללי ניגונים וזמירות, שירות ותשבחות, נכללים - לכאורה - בחצי המועד המוקדש "לכם", לאכילה ושתיה ושאר צרכיכם, מכל מקום כשמדובר בניגונים וזמירות המעוררים ללימוד התורה וקיום עשרת הדיברות – ובפרט אם מדובר אודות קול ניגון של ירחמיאל ביגון שבהחלט מוגדר כ"שירה של תורה" – הרי שאינו נכלל רק בחצי המיועד לאכילה ושתיה, אלא מהוה הוא גם "הכשר מצוה" לחצי המיועד לבית המדרש. שכן, בידינו היא קבלה מרבותינו מאורי הגולה [תלמוד בבלי, מסכת שבת ל,ב] כי "אין שכינה שורה לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'". מדברי התוספות [בתלמוד בבלי, מסכת ברכות לא,א, דיבור-המתחיל 'רבנן'] למדנו כי "שמחה של מצוה" הינה העיסוק בדברי תורה, ואם-כן בידינו תנא כי היא המביאה להשראת השכינה. אולם אם נשים את ליבנו נבחין כי אין המדובר אודות לימוד תורה גרידא, כי-אם אודות שמחה של מצוה, הוי אומר: לימוד תורה מתוך שמחה. לאחר שהגענו מהרה לכלל ידיעה והכרה כי לימוד התורה ראוי לו שייעשה מתוך שמחה, והוא הוא המביא להשראת השכינה במעונך, נבא לידי הבנה כי השירות והתשבחות במועד אכן מהווים הכנה לחציו המוקדש לבית המדרש המכונה גינה [ראה פירוש רש"י בתלמוד בבלי, מסכת שבת סג,א], שכן נדבך חשוב מאד בבנין ה"שמחה של מצוה" מהווה עבודת השירה – "קחו לי מנגן" [אשר בדורנו אנו ניתן לקיימו בהשתתפות בקונצרט משובב נפש]. ובכן, דומני כי שעת לילה מאוחרת זו [או שמא: שעת בוקר מוקדמת...] הינה הזמן המתאים לכתיבת מספר מילים והעלאת תיעוד וידאו מקונצרט "מיאמי 36", שכן על דוד המלך, נעים זמירות ישראל, אמרו [תלמוד בבלי, מסכת ברכות ג,ב] כי עד חצות הלילה היה עוסק בדברי תורה, אולם "מכאן ואילך" עסק "בשירות ותשבחות". גדולה מזו מצינו מסופר אודות הקב"ה בכבודו ובעצמו: על השאלה 'מה עושה הקב"ה בלילה?' השיבו [תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה ג,ב] כי "יושב ושומע שירה מפי חיות, שנאמר יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירו עמי". על אף שעיקר כוונתי היא להביא בפניכם תיעוד וידאו מהקונצרט המופלא שהתקיים בחוה"מ פסח אשתקד, קונצרט שהוקדש לחגיגות 36 שנה לפרחי מיאמי, לא אוכל להתעלם מהקונצרט שהתקיים השתא, והסתיים בקול תרועה לפני שעות אחדות. אני לכשעצמי לא זכיתי להשתתף בקונצרט זה מסיבות שונות, אולם יש בידי תיעוד וידאו מחלקים נבחרים [וכפי שכבר חשף כאן elmonsey אמש, אכן ביצעה המקהלה מחרוזת שירים ווקאלית, לא לפני שירחמיאל הקדים כי זו פעם ראשונה בה מבצעת המקהלה שירים ווקאליים בהופעה חיה, ועל קהל ההמונים לקבל בהבנה אם לא יהיה הביצוע מושלם...] ואעלהו אי"ה בזמן הקרוב. ולענין הקונצרט "מיאמי 36 – חי חי": אחר שאמרו בהגדה "ברוך שומר הבטחתו לישראל" [אגב, אעלה על הכתב פרפרת נאה אודות פיסקה זו של ההגדה: שומא עלינו להבין, לכאורה, מהי הברכה בכך ש"שומר הבטחתו לישראל"? והלא כל אדם מהוגן מקיים את הבטחתו, וכיון שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו "כי גר יהיה זרעך .. ועבדום ועינו אותם .. ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול" מובן כי יקיים את הבטחתו. מהו אם-כן החידוש בכך ש"שומר הבטחתו"? והביאור בזה: אכן, הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו כבר בברית בין הבתרים "כי גר יהיה זרעך" אולם לא פירש לו איזה "זרעך". הקב"ה היה יכול לקיים הבטחתו זו לאברהם בישמעאל וזרעו אחריו; להורידם למצרים, להעבידם ולהעלותם ברכוש גדול. זוהי א"כ הברכה לקב"ה, על שקיים הבטחה זו בזרע ישראל של אברהם אבינו ולא בזרעו של ישמעאל. "ברוך" – על "ששומר הבטחתו" ומקיימה "לישראל"] שמח אני לבא בזאת ולקיים הבטחה נושנה לחברי הפורום. בכתיבתי האחרונה בפורום, לפני זמן רב, ציינתי כי יש עמי באמתחתי תיעוד וידאו מלא מהקונצרט, אולם מכיון שבחג הסוכות השתא פורסם כי לקראת חג החנוכה אור חדש על ציון יאיר כשהקונצרט יראה אור על-גבי DVD, מנעתי עצמי מלפרסם את הוידאו שברשותי. אולם, אחר שכלה חורף, עבר קציר, ואנחנו לא נושענו [ירחמיאל, ולא כך שנינו "ברוך שומר הבטחתו לישראל"??], גמרתי אומר להטעים את הרבים בחלק מהקונצרט המפעים. היה זה קונצרט מאד מיוחד, כש-36 ילדי המקהלה חברו - לראשונה - ל-18 בוגרי המקהלה, ויחד עם תזמורת נפלאה בת 18 כלים בניצוחו של מאסטרו ישראל לאם, ביצעו שלל להיטים, מן הגורן ומן היקב, מן העבר ומן ההווה [כשדגש מיוחד הושם על שירים ולהיטים מהעבר, מה שהעניק לקונצרט ניחוח נוסטלגי מדהים ומרגש]. המיוחד בקונצרט זה היה בכך, שבשונה משאר קונצרטים שבכל הלילות בהם אנו אוכלים חמץ ומצה, כשפרחי מיאמי מופיעים יחד עם אמנים אורחים אחרים ושאר ירקות, דבר שמביא לצמצום משמעותי בפרק הזמן בו זוכים אנו לשמוע מלחניו של ירחמיאל ביגון, הלילה הזה היה כולו מצה, וכל הקונצרט כולו - ללא יוצא מן הכלל - היה מוקדש אך ורק ללחניו של ירחמיאל ושירתם של מיאמי – הפרחים והבוגרים. נוסף על מקהלת הבוגרים (Miami alumni choir) שהופיעו יחד באופן מושלם ומיוחד [היה עליכם לראות את החיוכים ההדדיים שהחליפו עם ירחמיאל לאורך הקונצרט, מה שהביא אותי לתובנה כי הם עצמם נהנו מכך לא פחות מהקהל שצפה בהם...], החזיר ירחמיאל אל הבמה מספר פרחים מיתולוגיים מן העבר הרחוק, כשרובם פיתחו קריירה מוסיקלית משל עצמם וכבר הפיקו מספר אלבומים. הקונצרט החל במחרוזת שירים בביצוע הזמר מנדי וולד, המשיך בביצוע מרגש (ווקאלי בחלקו) של "אני מאמין" על-ידי האחים אברמוביץ': חנינא, עקיבא, בנימין רבינא וחייא, כשאחריהם ביצעו מחרוזת שירים בטריו: יעקב רוזנבלט, ייצי ספינר ושלומי דקס. מימד מיוחד העניק לקונצרט המחזה "On the road to yerushalayim" שהועלה שוב - אם כי לא בשלימות - בהחזרתם לבמה של Sherwood Goffin [המגלם את "אביו של אבנר"], אנשי צוות התחזוקה ב"כיתתו של אבנר", כשאת דמותו של "אבנר" מגלם דיויד פרלמן, והעלה בכולנו זכרונות נוסטלגיים וטעמים מיוחדים מ- Miami Experience 2. הנוסטלגיה היתה פזורה לכל אורך הקונצרט, כשבתחילת ההופעה של הפרחים ניתן היה למצא מנגן על קלרינט את יהודה ספינר (אביו של...), הזכור לכולנו מ- Miami Experience 4 ועוד, ובסולו מיוחד ניתן היה למצא את Yochonon Burnstein. היה זה מארג מיוחד, מלאכת מחשבת של ממש, השזור משירים מדהימים ורגעים נוסטלגיים שיצרו יחד קונצרט מופלא. לא אאריך כעת בסיקור פרטני, רק אוסיף מספר מילים על קטעי הקונצרט אשר בוידאו שלפניכם: הקטע הפותח את הוידאו הוא קטע הפתיחה (Overture) של הקונצרט. הקטע השני הוא השיר "Live a life of Torah" בביצועו של "אבנר" - דיויד פרלמן, כשאליו מצטרף "אבנר" המקורי - נחום סטארק. ואילו הקטע השלישי של הוידאו הוא חלק מהופעתם של הבוגרים – Miami alumni choir. לפני סיום הקטע מצטרף יוחנן בורנשטיין לסולו זכור במיוחד – "וכל המרבה לספר", מתוך יצירת המופת של ירחמיאל – "עבדים היינו" [המוכרת לכולנו אף היא מ- Miami Experience 4, ההגדה – מקהלה מרהיבה בת 100 קולות בקטעים מן ההגדה]. הקישור לוידאו: https://vimeo.com/92308044 קוד הגישה הוא: 1818 (חי חי). [מצטער על האיכות הירודה, יחסית, זאת מפאת מגבלות נפח האחסון שניתן על-ידי השרת]. האמת שיש מילים בפי גם אודות מה שהוזכר בפורום לאחרונה אודות דעיכת המקהלה, אולם מפאת קוצר הזמן [שעת לילה מאוחרת, כבר אמרנו?], והצורך לטרוח בהכנות לשבת המלכה הממשמשת ובאה [עד כדי כך שאמרו [תלמוד בבלי, מסכת עירובין מג,ב] כי "מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים" מפאת שעסוקים המה בצרכי שבת...], איאלץ בזאת את דבריי לקצור. בתפילה כי "יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים .. ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו" ובתקווה כי בצל זאת הקורה, יתרונן קול התורה, בזה המעון, בזו הפינה, תהא שרויה השכינה.
תוקן על ידי משוררששיער ב- 18/04/2014 13:32:18
תוקן על ידי משוררששיער ב- 18/04/2014 13:46:04
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2015 08:45 |
|
| |
כמה רציתי לראות את ההופעה הזאת! ובמיוחד את ההצגה ההסטורית!!
האמת,חבל שירמיאל הפסיק עם זה.זה כ"כ חמוד כשהילדים מציגים!:-)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2015 08:06 |
|
| |
צפיתי עכשיו דווקא בקטע הוידאו הזה. ממש ממש ממש ועוד פעם ממש חבל אם ההופעה הזאת לא יוצאת בוידאו! אומנם ההופעה השנה (מיאמי פנומינון) אכן הייתה מיוחדת במינה, אבל חי חי הייתה הסטורית, עם המרכיבים שמחיים הסטוריה וגם יוצרים הסטוריה: חידוש של ההצגה "בדרך לירושלים", ח"י בוגרים. זה משהו שאי אפשר לדלג עליו כאילו מדובר בס"כ בעוד הופעה!! יש שם גם ילדים שלא מקבלים את הבמה שלהם כי הם בקושי נמצאים במיאמי בקונצרט, והם גם לא חלק מהילדים הנוכחיים. ירחמירל, אם אתה מתלבט- בבקשה תחליט להוציא את חי חי בסרט!! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2014 11:11 |
|
| |
| משוררששיער כתב: |  | | משוררששיער כתב: |  | | אידי כתב: |  | נראה בנאדם ממש נחמד. בכל אופן, נראה שגם הוא די אהב את הסיטואציה השיחזורית... וגם הוא, כמו ירחמיאל, לא הקפיד על כל הקנייטשים המדוייקים של 94' . ;] מה לעשות? לא כולם דוד פרלמן. אם-כי ייאמר לשבחו של יוחנן, כי הביצוע הנוכחי עולה עשרת מונים על אותו ביצוע נוסטלגי בשנות התשעים. אתה סבור כך? מאיזו בחינה? |
|
|
|
מבחינה מוסיקלית. פשוט תקשיבי שוב לביצוע הראשוני, ותבחיני מיד כי קולו לא היה בשל דיו לגבהים ולמעברים הקיימים במקטע זה, מה שהביא לכך שברגעים מסוימים אכן ישב קולו על הטוֹן [כמו על הטוּן (Tune, מנגינה)] הנכון, אולם ברגעים אחרים קולו נשבר פתאום או נשמע צווחני מדי. אני זוכר את עצמי כילד מאזין לקטע זה, כשכל פעם מחדש הביצוע צורם באזני ואינו נעים לשמיעה כלל. משום כך, חיכיתי בציפיה דרוכה לבאות, והפתעה נעימה חיכתה לי כשגיליתי שקולו השתפר לבלי הכר, וטיפוסו לתווים הגבוהים נעשה כעת בצורה חלקה ונעימה לאוזן. |
|
אתה צודק.
הקצוות באמת יצאו חלקים בהרבה.
(מרוב הרגל כבר לא שמתי לב לשבירת הקצוות ב94' :))
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2014 01:27 |
|
| |
הועבר ל"אשכול השאלות הקטנות".
תוקן על ידי אידי ב- 06/07/2014 11:08:20
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2014 19:26 |
|
| |
| אידי כתב: | | | משוררששיער כתב: | | | אידי כתב: | | נראה בנאדם ממש נחמד. בכל אופן, נראה שגם הוא די אהב את הסיטואציה השיחזורית... וגם הוא, כמו ירחמיאל, לא הקפיד על כל הקנייטשים המדוייקים של 94' . ;] מה לעשות? לא כולם דוד פרלמן. אם-כי ייאמר לשבחו של יוחנן, כי הביצוע הנוכחי עולה עשרת מונים על אותו ביצוע נוסטלגי בשנות התשעים. אתה סבור כך? מאיזו בחינה? |
|
|
|
|
|
מבחינה מוסיקלית. פשוט תקשיבי שוב לביצוע הראשוני, ותבחיני מיד כי קולו לא היה בשל דיו לגבהים ולמעברים הקיימים במקטע זה, מה שהביא לכך שברגעים מסוימים אכן ישב קולו על הטוֹן [כמו על הטוּן (Tune, מנגינה)] הנכון, אולם ברגעים אחרים קולו נשבר פתאום או נשמע צווחני מדי. אני זוכר את עצמי כילד מאזין לקטע זה, כשכל פעם מחדש הביצוע צורם באזני ואינו נעים לשמיעה כלל. משום כך, חיכיתי בציפיה דרוכה לבאות, והפתעה נעימה חיכתה לי כשגיליתי שקולו השתפר לבלי הכר, וטיפוסו לתווים הגבוהים נעשה כעת בצורה חלקה ונעימה לאוזן.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2014 19:23 |
|
| |
| אידי כתב: | | | משוררששיער כתב: | | | אידי כתב: | | הסיומת של "לפני ה'" מקסימה! (אלי ס., זה אתה?) ניתן לפרט יותר על אותו "אלי ס." עלום(ני) לקטני אמנה כמוני? עוד קטני אמנה כמוך, ואבדה קטנות האמנה מן הארץ... התכוונתי לאלי סינרייך-או-איך-שלא-הוגים-את-שם-המשפחה-המתוסבך-שלו שהופיע פה עם הבוגרים. עדיין אין עליו ערך וויקי (מי מתנדב?), אבל אפשר לראות אותו שר דואט עם דובי שפירו ב"סטנד אפ" מתוך מיאמי בירושלים. אם רוצים דווקא לשמוע, כמדומני שב"מצווה גדולה" (מאותו DVD), כשהוא שר מול ירחמיאל בסולו שבסיומו הוא מניח את היד על החומה, זה אכן קולו שלו. אמנם הרבה זמן לא צפיתי בזה, אבל כך זכור לי. מוזמנים לתקן וכו'. |
|
|
|
|
|
כל כך פשוט... אני משום מה [?] הבנתי כי דברייך מכוונים למעבד שהיה אחראי לעיבוד המוסיקלי במקטע זה, לטריו מיוחד זה ולגוונים התלת קוליים שבו, ומשם נבעה אי היכרותי של מעבד מוסיקלי בשם זה. מתברר כי דברייך כוונו למבצע של מקטע זה, אותה צלע שלישית שקולה העניק למקטע זה את הסיומת המיוחדת. אכן, הסיומת מקסימה ובוצעה על-ידי Eli Sinreich.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2014 19:19 |
|
| |
חושבני כי קריאה שנייה של דבריי תוביל למסקנא כי אין בהם כל פרדוקס. בדבריי הבעתי את דעתי לפיו אכן ניתן לסמוך על המפורט בוידאו לגבי השנים בהם הופיע כל אחד מהילדונים [כבר לא...], בכך נחסוך מאיתנו עבודת חישוב מיותרת. אמנם, במידה וכבר נעשתה עבודת מלאכים בחישוב השנים של אחד מהפרחים, ומהשוואתה למקטע הוידאו האמור עולה סתירה כהקרבת עולה בלא מנחה ונסכים, שומא עלינו לנסות ולהוכיח מי מבין התיעודים הוא הנכון ואינו בנוי על מגדלים פורחים, ולשמרו לדורות למען ידעו דורות אחרונים.
תוקן על ידי משוררששיער ב- 04/07/2014 19:20:37
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2014 09:20 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2014 20:08 |
|
| |
אוקי תודה רבה אידי. או איידי לא הבנתי מה המסקנא שם..
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2014 22:30 |
|
| |
לצערנו לא יצא... האשכול דן בשני הקליפים של משוררששיער - תמצא אותם בהודעות שלו, אחד בעמוד 1 והשני בעמוד 7 באשכול הזה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2014 20:28 |
|
| |
שמישהו יעשה לי סדר יצא ווידיאו רישמי על מיאמי 36? או שכל האשכול הזה זה על קליפים וא''כ איפה אפשר להשיג אותם?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2014 13:07 |
|
| |
ובאשר לתחילת דברייך אודות בחירת מקטעי הוידאו: אכן, לא הייתי כמעט מעורב בבחירת המקטעים שישולבו בקליפ הוידאו. אולם אם רצונך לראות ולשמוע את ילדי המקהלה, יכולה את לצפות בקליפ הוידאו שהעליתי כאן מתוך תיעוד הקונצרט שנערך בחוה"מ סוכות השתא בביה"ס למוסיקה שבברוקלין בקישור הבא: https://vimeo.com/76252834 כשקוד הגישה הוא: 1818 (חי חי...). מקטע הוידאו הוא בן שעה תמימה, כשבמחצית השעה הראשונה ניתן לצפות בארי גולדוואג, בני פרידמן ויאלי גרינפלד שהופיעו בתחילת הקונצרט, ובמחצית השעה השניה ניתן לצפות בקטעים מפעימים המבוצעים על-ידי ילדי המקהלה.
למה אי אפשר להוריד את הקטע הזה? יש מישהו שיכול לשלוח לי את זה במייל?
במחשב שלי האיכות זוועה...
תוקן על ידי אסתרק ב- 25/06/2014 13:07:36
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 00:40 |
|
| |
| משוררששיער כתב: | |
הסיקור שלי
בעמוד אחרי זה, מצאתי סיקור נוסף שלך, אידי:
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3003861&whichpage=8&forum_id=21217#R_6 [quote] [quote] האמת שכבר קראתי בעבר את סיקורך לקונצרט, אולם אז עוד לא הייתי חבר (פעיל...) בפורום, כך שאנצל הזדמנות זו בכדי לשתף את אותם מחשבות הדממה, שחלפו עברו להם במוחי בעת קריאת הסיקור בהתאמה, אי שם לפני כשנה תמימה (ועל משקל תחילת דברייך שם אוסיף: "איך למדו אותי בגן ובביה"ס ובכל מקום אפשרי?" טוב מאוחר מלעולם לא...): הסיקור פשוט מדהים. האמת שאיני יודע מהיכן להתחיל. ממשפטי המטאפורה הציוריים ("מימד הזמן שמקבל משמעות אחרת שנשכח ונעלם. מין תחושה של קיבוץ גלויות. של גאולה. של אור"); מזוית הראיה המשלבת רגשות ובנו מעוררת דילמות קשות ("שאלתי את עצמי האם ההדים שעורר, הם בגלל הכישורים שהתגלו פתאום, או שללא המראה השונה והבולט, היה הולך עוד כשרון לאבדון..."), או אולי בכלל עלי להתחיל דוקא מהשימת לב המיוחדת לפרט הקטן וראייתו בפרספקטיבה המעוררת אסוציאציה בבוסתן ("באחת המחרוזות יש קטע שמבצבצת לירחמיאל הציצית (כרגיל:). לרגע, זה היה נראה לי כמו זנב של סוס לבן צוהל")? טוב... אקווה שעד לביקורך הבא בפורום, אגבש איזו דעה על הסיקו-רום. ובינתיים: מקומו של הסיקור אכן ברום, כשהוא כתוב בצורה מעניינת ומרתקת, וכמעט כולו מוקדש לתחושות האישיות שצפו ועלו בך תוך כדי הצפיה. כך הסיקור אינו תעתיק נתונים יבש מהאירועים שבוידאו, אלא מעניק להם נשמת חיים וזוית ראיה אישית מעניינת. כשמנגד, הוא אינו סותם את הגולל על הפרשנות, לומר "קבלו דעתי", אלא פותח פתח לחשיבה וראיית הדברים בצורה שונה, כך שהדברים בהחלט מעוררי מחשבה, ורק גורמים לכך שבפעם הבאה בה יצפה הקורא באותם קטעי הוידאו, "רוח אחרת תהיה עמו", והוא יראה את הדברים לאור הזרקורים אותם הפנית אל הילדים כמו אל הבוגרים. פשוט מדהים. |
|
חן חן .לא יודעת אם שמתי לב שאני מכניסה כזה עומק במשפטים שכתבתי...
כמה חופש ודמיון יש בניתוח יצירה ספרותית של משהו אחר! :)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2014 22:28 |
|
| |
| משוררששיער כתב: | |
| אידי כתב: | | תראו מה אני עושה באחת בלילה.
אכן. מסירות, השקעה, ועוד פעם מסירות... אולם דעי לך, כי אינך הראשונה בדברי ימי ישראל שנוהגת כך. זוכה את לצעוד בדרכי הקודם שהיה נוהג כך, דרך סלולה אשר בית ה' עולה, הלא הוא דוד מלך ישראל, וכפי שגילונו רבותינו [תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ג עמוד ב] כי "עד חצות לילה – היה עוסק בדברי תורה. מכאן ואילך – בשירות ותשבחות", או בלשונו של דוד המלך עצמו (בלחנו של ירחמיאל ביגון, אלא מה?): "חצות לילה אקום להודות לך"...
אוהו!
איזו השוואה! 
הצגת הבוגרים
איי, איזו התרגשות. המנגינה הדרמטית ברקע מגבירה את דפיקות הלב, כשהבוגרים - אז והיום - זורחים מן המסכים. כמו שהזהרתי פעם - הקטע הזה לא לבעלי לב מיאמי חלש... אכן, הגדרה (או שמא: אזהרה) כה מדויקת. מקטע וידאו זה שהוקרן על-גבי המסך באודיטוריום אכן הגביר את פעימות הלב של כל היושבים בקהל, כשהמנגינה המלווה אותו [אם יורשה לי לנחש: בעריכתו של חנניה ביגון] רק תרמה לכך רבות והגבירה עוד יותר את פעימות הלב, כשלפתע נכנסו באחת בוגרי המקהלה אל הבמה, או אז החסיר פתאום הלב פעימה (ויותר)... כקרדיולוג, לא בדיוק הייתי מתיר לכל יושבי האודיטוריום להשתתף במרתון מסוג כזה, כשהלב עובר באחת מפעימות לב מואצות לפעימות לא סדורות הלוקות בחסר... משורר, כבודך קרדיולוג ולא ידענו?  מה אתם אומרים, להאמין לשנים שהם כותבים לכל אחד או לסמוך על החישובים שלנו? שאלה עקרונית לגבי התיעוד לדורות בוויקי. ככלל, דומני שאין לנו סיבה שלא להאמין למספר השנים המופיע בוידאו, דבר שיחסוך מאיתנו (כלומר: ממך) עבודת חישוב מיותרת. כמובן, כל עוד החישובים שלנו (שוב: שלך) לא מראים על מספר שנים שונה, או אז יהיה עלינו לנסות ולהוכיח מי מהם יצדק.
לא זוכרת כרגע אם עמדה לי קושיה ספציפית בראש כשכתבתי את זה, אם כי סוגיית החישובים שלך מובילה לפרדוקס מסויים, יש לציין  את זאבי קאופמן הם יכלו לקחת מהסולו שלו ב"יעלה ויבוא" - קצרצר אמנם, אבל יותר טוב מכמו שזה נראה עכשיו - כאילו לא היה לו שום סולו בכלל... מסתבר שאנחנו זוכרים את מה שהם לא? :) "אנחנו", כלומר: "אני"... איך שיהיה, ברור לי בוודאות כי הקהל, הבקי בניואנסים והבעות הפנים של ילדי המקהלה, זוכר טוב יותר נתונים כמו "היכן קיבל סולו" ועוד מהסוג הזה, הרבה יותר טוב מירחמיאל עצמו. חחח... הסתברות הגיונית! אגב, מתקשר לסעיף הקודם.
והנה הם נכנסים... (משהו צעק שם "חייא" (15:08) או שלא קלטתי נכון?!)
הבוגרים המבוגרים יותר מאופקים במקצת. רוב הצעירים, לעומתם, מפגינים את החוויה הפלאשבקית שהם נתונים בעיצומה... דניאל מצ'ניק מתרגש יותר מכולם: "הנה מה טוב", זה השיר שלו! בכל אופן, כשהם באים לסולו (או לטריו, במקרה שלנו) - גם המאופקים ביותר כבר לא באמת יכולים יותר להישאר כאלה :)) ככלל, האוירה באודיטוריום היתה פשוט מחשמלת. החוויה הפלאשבקית בה היו נתונים כל הבוגרים שהופיעו על הבמה [כולל ירחמיאל עצמו, הבוגר שבחבורה, שימים רבים לאחר ההופעה לא הפסיק לספר על התחושה המיוחדת שעברה בו באותו רגע בו עלה אל הבמה וחש פתאום כי מתרחש כאן אירוע של פעם ב...] לא נעצרה במוניטורים שבקדמת הבמה, אלא עברה היישר אל הקהל המחושמל, שחזר באחת לראות בעיני רוחו את אותם הסולנים בהיותם ילדונים. כשמדובר בקהל בגילי שלי, הרי שהתחושה התעצמה שבעתיים. שכן, את חלקם הגדול של אותם הילדים בעלי קולות הפעמונים הכרנו רק דרך מרקע המחשב, מה שגרם להם להיצרב בתודעתנו כדמויות וירטואליות משהו, דמויות מהאגדות. הוסיפו לכך את העובדה שכבר כילדים צפינו באותם מופעי הוידאו ה'נושנים', כך שבעיני רוחנו היו אלה דמויות מושלמות מהאגדות [מה שאינו נכון כל-כך ביחס לדור הצעיר, בהם צפינו מראש 'מלמעלה למטה', כשאנו הבוגרים והם הילדים. זו הסיבה שכשפגשתי רבים רבים מהילדים מתקופת 'רווח' או 'יבא' (כיוסי שיק, יושי בנדר, בנימין רבינא ועוד ועוד) לא גרם לי הדבר לתחושה מיוחדת. אולם שונה הדבר ביחס ל(חלק גדול מ)דור הבוגרים, בהם צפינו כילדים 'מלמטה למעלה' (תוך ידיעה שאותם הילדים כבר מזמן גדלו), בארי גולדוואג המלהטט בקולו המדהים, או בנחום סטארק הפוסע במח(ו)זות מושקעים, מה שבהחלט גרם לנו לציירם במוחנו כדמויות אגדיות]. ולפתע, אותה דמות וירטואלית קורמת עור וגידים והופכת לנגד עינינו המשתאות לבשר גידים ועצמות, גוף גשמי וממשי... תחושה מיוחדת במינה...
וואלה 
הסיומת של "לפני ה'" מקסימה! (אלי ס., זה אתה?) ניתן לפרט יותר על אותו "אלי ס." עלום(ני) לקטני אמנה כמוני? עוד קטני אמנה כמוך, ואבדה קטנות האמנה מן הארץ... התכוונתי לאלי סינרייך-או-איך-שלא-הוגים-את-שם-המשפחה-המתוסבך-שלו שהופיע פה עם הבוגרים. עדיין אין עליו ערך וויקי (מי מתנדב?), אבל אפשר לראות אותו שר דואט עם דובי שפירו ב"סטנד אפ" מתוך מיאמי בירושלים. אם רוצים דווקא לשמוע, כמדומני שב"מצווה גדולה" (מאותו DVD), כשהוא שר מול ירחמיאל בסולו שבסיומו הוא מניח את היד על החומה, זה אכן קולו שלו. אמנם הרבה זמן לא צפיתי בזה, אבל כך זכור לי. מוזמנים לתקן וכו'.
עבדים היינו מה יוחנן אמר שם? לא הצלחתי לשמוע :] מחול לך. גם אני, כיושב באחת השורות הראשונות באודיטוריום לא הצלחתי לשמוע. והאמת: נראה שגם ירחמיאל עצמו לא בדיוק שמע... נראה בנאדם ממש נחמד. בכל אופן, נראה שגם הוא די אהב את הסיטואציה השיחזורית... וגם הוא, כמו ירחמיאל, לא הקפיד על כל הקנייטשים המדוייקים של 94' . ;] מה לעשות? לא כולם דוד פרלמן. אם-כי ייאמר לשבחו של יוחנן, כי הביצוע הנוכחי עולה עשרת מונים על אותו ביצוע נוסטלגי בשנות התשעים. אתה סבור כך? מאיזו בחינה?
גם לכם היה חסר משהו ב"עוד ישמע"?! ציפיתי לריקוד ;] עוד, יש-מע...
איזה סיום עוצמתי, איזה.
ומזל טוב לאריק סטרן! :] אחח... לסיקור מסוגה זו המתנתי כל העת. אמנם נאלצתי להמתין לו כחודשיים, אולם כשמדובר עליך, אידי, הייתי סמוך ובטוח כי ההמתנה לא תהיה לשווא, והסיקור יהיה בהחלט שווה המתנה כזו (או אולי: ההמתנה תהיה בהחלט שווה סיקור כזה). אוסיף בזהירות ואומר, כי הסיקור אכן שווה בהחלט גם את חוסר השינה שלך... הערכה מיוחדת יש לי לסיקור, לאור העובדה כי כבר כתבת בעבר סיקור לקונצרט זה, סיקור מעניין ומרתק (אלא מה?) שפשוט מצליח להעביר תחושות (למרות איכות הוידאו הירוד יחסית) – מה שנקרא בלשון הכתוב "וכל העם רואים את הקולות" ולמרות זאת, הצלחת לשוב ולסקר זאת מזוית נוספת, כשהפעם (כפי שכבר כתבת) התמקדת פחות ב"רואים את הקולות" ויותר ב"ואת הלפידים ואת ההר עשן"... תודה תודה! איזה כיף לשמוע :) גם אני סוברת כמוך, שקטע כתוב שווה חוסר שינה... את האחרון הרי אפשר להשלים  בכל מקרה, הוידאו שלך (2 פרמטרים) לא יכול לעבור בלי סיקור... אז תודה לך על ההשראה, וספסיבה זא ספסיבה (="תודה על התודה")!  |
|
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2014 20:13 |
|
| |
| משוררששיער כתב: | |
| אידי כתב: | | חנינא במיאמי 27
מי שלא מכיר את הקול המקורי של חנינא, שלא יצפה!! עד שיכיר את הביצועים היפהפיים של חנינא כילד וגם את הביצועים שלו כיום, כבוגר.
בחדרי כרגיל לא מטמיע לי, אז מי שיכול... יבורך :)
|
|
וידאו מיוחד המעלה ניחוחות בטעם של פעם. רק תפוס מקום והתיישב, הטה אזנך ולקולות הקשב. אמנם, סביר כי באותם הימים הוא העציב, דכדך ציער ואף הכאיב, כשעל קולו המיוחד של חנינא הוא העיב, אולם כעת במבט לאחור על איך שלבסוף קולו הגיב, נדמה כי מבשר בהחלט על בא אביב, על כך שקולו של רבינא לא הכזיב, הוא עוד ישוב ויפרח וימשיך להלהיב.
 אודה שלא הכרתיו, מעולם לא שמעתיו אף לא ידעתיו, ותודה לך, אידי, על העלאתו מהארכיב.
שמחה שזכיתי לחדש לך וידאו חביב שכזה :) מצטרף בזאת לבקשתה ["החצופה"?] של לבבית, כי תשתפי עמנו אוצרות נוספים ששלית מהחבית (לאו דוקא "מהמשהו האחר שמשך את תשומת ליבה שלה"...). אי"ה, אני אערוך חיפוש ברגע שיתאפשר לי (המחשב שמאוחסנים עליו הקטעים לא לידי כרגע) ואעלה כל מה שאמצא. ואם יסתבר שהועלה כבר... ...תצפו שנית 
|
|
|
|
|
|
|
