נס הישרדות עם ישראל וחזרתו לארצו - בין יעבץ לשפינוזה.

לעיתים קרובות, בדיונים על ההוכחות הקיימות לאמונה, עולה הנס הגדול של הישרדות העם היהודי משך אלפיים שנה בגלות, כמו גם נס חזרתו לארצו כנבואת הנביאים (יש שיאמרו נגד התורה והנביאים, הוא חזר למרות שלא התקיים ושבת עם ה' אלוהיך, ודווקא ע"י כופרי הנבואה), גם אלה שעבורם אין זה הוכחה אבל זה מצטרף למכלול ראיות שמתוכם יוצאת סבירות לסיפורו המיוחד של עם ישראל כעם ה', וכמו שנטען באשכול הסמוך.

בעצם בנידון זה קיימת מחלוקת חריפה בין הר"י עמדין לשפינוזה.

לדעת הר"י עמדין :
"חי נפשי, כאשר אני מתבונן בקיום אומתנו בגלות, שה אחת בין שבעים זאבים, גדול נס זה בעיני מכל הניסים שנעשו לאבותינו במצרים ועל הים ובארץ ישראל"
לא פחות, נס גדול מיצי"מ שעליה מבוססת כל האמונה, האם השיקול הדעת שנעשה לגבי משקל הנס של יצי"מ כבסיס לאמונה שוה לשיקול הדעת שנעשה לגבי חשיבותו של נס זה יותר מיצי"מ, אקוה שלא.

דעה זו כבר הובאה בחז"ל עצמם כדברי כנסת הגדולה, אדרבה אלו הן מוראותיו, אלמלא מוראו היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות.

הביטוי לפלא הישרדותנו, לא בא אך מתוכנו, גם סופרים רבים מאומות העולם, כמו מרק טווין ורבים אחרים, או אפי' פילוסוף כסארטר, עמדו נדהמים מול הפלא הזה, תמהים לדעת "מה סוד חיי הנצח שלו".

לעומת זאת, שפינוזה, רוח אחרת עמו, ואלה הם דבריו בתיאולוגי מדיני :

מיימוני

לא נטען כאן, שיש סתירה לאמונה, אלא שאין הוכחה, משום שיש לתופעה הסבר טבעי.

בנוגע לשיטה שאינה רואה סתירה בין האמונה הדתית לתפיסת עולם כמנהגו נוהג אפי' ביחס לניסים, מלבד שזה סתירה לדבריה המפורשים של התורה שרואה בניסי יצי"מ הוכחה לוידעתם כי אני ה', עוד מעולם לא הבנתי את הריוח בזה, ממה נפשך, אם קרי"ס היתה מקרה גמור אז אין לה שום ערך, ואם זה היה מה שנקרא נס נסתר, דהיינו התערבות אלהית בדרך נסתרת, א"כ מדוע הם מסרבים להאמין באפשרותו של נס גלוי, הרי הקושי להאמין בניסים הוא משום שנראה שהעולם פועל בדרך סיבה ומסובב, שלכן אילו יכלנו לדעת את כל הסיבות שקיימות ברגע הראשון של קיום העולם יכלנו לדעת את כל ההיסטוריה העתידית, ההתערבות האלהית בין שהיא נסתרת או גלויה היא קטיעת המהלך הזה, ולומר שהכל הונח בטבע מלכתחילה לא יתכן, שהרי זה תלוי בחיה שהיא בהכרח מחודשת, כך שאין שום חילוק בין נס נסתר לנס גלוי בזה.

אני מסכים עם עודד, שהנצרות ולדעתי גם האיסלם, יש להם חלק גדול בהישרדות עם ישראל, ולא רק בגלל יחס הנוצרים, אלא עצם קיום ישראל בין דתות שאינן רק שונות אלא מתחרות ובאות לתפוס את מקומה זה יוצר התנגדות ורצון להגן על שלך, לכן בזמן האינמסיפציה החל תהליך התבוללות, שאלולי השואה ותקומת מדינת ישראל איני יודע אם היא היתה נעצרת, והדברים ארוכים.

הנביאים קיבלו את הנבואה בחלום או במראה.

לאפרים

גם אצל הרמב"ם נבואה = חכמה + אינטואיציה הרואה נכוחה את כוחות העומק של הקיום וזה מה שראה שפינוזה.

בעל,         
 "ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה’–הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל–הרי זה משיח בוודאי."

לא נראה שדוד המלך,מחבר ספר תהילים,הסתפק רק בקריאת שמע  בוקר וערב.

הרב מיימוני,
הנטורליסטים קיצוניים בעניין,
ואף טוענים שהחזאים טרם קריעת הים,
ללא ספק היו חוזים את קריעת ים-סוף.
ובכו"א זו יד ה', שזו הצורה שבה הוא מתערב בבריאה

אפרים

ספקן,

1. כתבת: "עצם מחלוקת זו, מראה שוב, עד כמה ההוכחות מסוג זה הם שבריריות, ותלויות בתפיסת העולם הסובייקטיבית של כל יחיד, יש כאן מחלוקת מן הקצה אל הקצה, מחד נס ייחודי בהיסטוריה כולה, מאידך תופעה טבעית לחלוטין"

   -לדעתי, להיפך, עצם ההתייחסות של שפינוזה, והתירוץ הכ"כ דחוק שלו, מלמדים שהוא גם התייחס לשרידות כפלא, אלא שהוא ביקש לנטרל את היד המכוונת שבזה, ומצא את הגורמים הטבעיים,

וככלל, כשיש מח', והאחד מעמיק, בעוד השני נשאר עם ההתרשמות הראשונית, זה לא קשור לסובייקטיביות,
הרי אם יעב"ץ היה נכנס לדיון עם ברוך מיודענו, הם היו דנים בקטנות של השלכת המילה על כושר ההישרדות, מה שאומר, שזה כן בתחום האובייקטיבי.

2. כתבת: "בעיני כאשר הפרשנות לתופעה עולה מתוך ניתוח התופעה עמה היא הפשוטה, ההזדקקות לפרשנות חיצונית על טבעית היא היא המחודשת, לדעתי ראיה כמו זאת אינה ראויה אפי' להצטרף למכלול, כי יש לה פרשנות מתוך עצמה, והיא הפשוטה יותר".

   - נ"ל שלא ירדת לסוף דעתי/ביארתי דברי דים, אתה לא יכול לצרף את החידוש שבאחד מן הניתוחים, בתור שיקול להחלטה, איזה ניתוח פשוט יותר, כי הלא ה'חידוש' הוא לב הדיון, הדיון על היד המכוונת מלמעלה, כעת, כשאתה מנסה להבין תופעה שדורשת הסבר, והמאמין מנפק לך את ההסבר המחודש, שזו יד האלוהים, אתה חולק עליו, בגלל שזו יד האלוהים, עכשיו אתם רבים על הלגיטימיות של יד-אלוהים, אז היא מחוץ לכלי הראיה שלך, ואם אתה בא להביא ראיה, מ"מה הניתוח הישיר יותר", אתה חייב להתעלם ממושא הדיון.

וכאן, נ"ל פשוט, שההסבר השפינוזי מורכב יותר.

הובנתי דיו?

בעל,מדבריו ה"חכמים" של הרבה מסאטמר  אתה מוציא מסקנה?

"ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה’–הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל–הרי זה משיח בוודאי."