רצח ודת

החשיבות של הדיון הזה הוא בברור האפשרות למצא איזה עיקרון שעליו נתן יהיה לבסס חוקי מוסר אוביקטיביים והכרחים עבור כל המין האנושי. אחד החברים הזכיר את הכלל 'את השנוא עליך אל תעשה לחברך'. הכלל הזה מזכיר את הצו הקטגורי של קאנט, הרואה בצו עקרון תבוני, ואת התבונה כגורם המשותף לכל בני האדם. [הספרון הקטן 'הנחות יסוד למטפיסיקה של המידות' יצר בתרגום עברי בהוצ. מגנס, והוא ספר חובה לכל העוסק באתיקה].
אבל יש האוחזים בעקרונות אחרים. סופיסטים קיצוניים ביוון העתיקה טענו שעל פי הטבע החזק בעל העוצמה פועל למען הגברת עוצמתו. לעניין זה ראו הדיאלוג 'גורגיאס' של אפלטון. לפני זמן קצר פורסם ב'הארץ' מאמר אודות ספרו של נפוליון ה-3 'ההיסטוריה של יוליוס קיסר'. הוא מבטא את הרעיון בדבר אנשים בעלי עוצמה הראויים לשלוט על האנשים הרגילים. בעל המאמר טוען כי זה השפיע על דוסטוייבסקי בכתיבתו את 'החטא ועונשו'. רסקולניקוב, גיבור הרומן, אכן מבצע רצח מתוך אידאולוגיה כזו. התוצאה היתה שונה לחלוטין. [זו יצירת ענק]
פלישות עמים לאירופה בימי הביניים לוו בפרעות הרג איומות. ידועים אטילה ההוני, ההונגרים שפלשו ממזרח והנורמנים מצפון שחדרו לנהרות מערב אירופה.
אידיאולוגיות תמיד שמשו אמצעי מצויין להכשיר רצח. מסעי ניצור של צלבנים למיניהם היו הזדמנות למסעות רצח המוני של 'כופרים' [בעיני הרוצח]. אנשים מתוחכמים יותר ראו במעשי הרצח שלהם כלי להצלת נשמות הנרצחים בעולם הבא. 'כבוד המשפחה' ידוע במקומות רבים, גם בארץ.
לפני כמה ימים חגגנו את הפסח, חזרנו וסיפרנו על האלהים אשר הקשיח את לב פרעה והביא את מכת הבכורות על בני מצרים, אבל אנחנו חגגנו לשמע הסיפור הזה. גזרת עמלק לחסל ילדים, תינוקות, נשים גם נשים הרות, היא גזרה נוראה ואיומה גם בימים ההם. את בני קורח 'בלעה האדמה' בגלל מריבה על שלטון. [הנרצחים לא השאירו אחריהם איזה מסמך המציג את הצד שלהם בפרשה]. יש אצלנו כאלו המחנכים את בניהם כי הגוי אינו אדם ומכשירים מעשי רצח בעתיד.
עד כמה שאני יכול לבחון, מטבעו המין האנושי רוצח. הוא מוצא צידוקים למעשה הטבעי שלו, בדרך כלל כדי למנוע ביקורת, להרגיע מתנגד או אף לצרף אותו למעשה. יש לקוות ולהשתדל הרבה כי התרבות האנושית תוכל לרסן את יצר ההרג. יש להזכיר את תפקיד החשוב של התאטרון. במחזות רבים מופיעים מעשי רצח. כמובן, הנרצחים על הבמה נותרים בריאים ושלמים. המחזה יכול להראות את הפסדו של הרוצח, את חוסר יכולתו להשיג את מטרתו, ואת המחיר הכבד שישלם. הצופה עורך את המסע כולו ועובר קתרסיס – היטהרות.
עודד

   [ לכאורה אין קשר לדברי ליבוביץ. בערך בויקיפדיה מדובר רק על שלילת 'אזרחות' והטבות הכרוכות בה. ליבוביץ מציין שעובר לרצח, נשלל תואר 'אדם' ]

בחוקים אלו הגדירו הנאצים היטב את ההשתיכות הגזעית של אדם. ראו ערך זה בויקיפדיה [אין צורך להישען על לייבוביץ בעניין].

היום, 8 לחודש מאי, לפני 69 שנים נכנעה גרמניה.
עודד

מוסר = רציונליות.
מוסר דוגמטי בדרך כלל היא עיוורון שהשלטנים בכל הדורות ניצלו לטובתם.

מוסר הוא אכן מושג ערכי והוא אינו סותר את זה שהוא נובע מתועלתנות
כמו שהתנדבות וגמילות חסדים וכיוצ"ב הם מושגים ערכיים וגם הם נובעים מתועלתנות.


וליטעמיך, גם אם נניח שהמוסר הוא משהו שטבוע בנו כאינסטינקט או כתכונה,
מה הופך אותו להיות יותר ערכי בהגדרה.
הוא קיים וזהו.

תוקן על ידי לאמר ב- 08/05/2014 00:12:01

מוסר הוא מושג ערכי, כל מה שנובע מתועלתנות אינו שייך לערכים בשום אופן.

קרדיולוג

אם הבנתי אותך, אתה מבקש להצביע על שני דברים, או יותר, הטבועים בנפש האדם.

א. איסור רציחה.
ב. אמונה (דתית?).

וטענתך היא שאדם לא יסכים לערער על דברים טבועים אלו ואין אפילו טעם לדון באפשרות ש"אולי יכול להיות אחרת".

אם זה מה שאתה רוצה לומר, זו טענה נאה מאד, ואפשר לנסות להגן עליה. ואני עצמי מסכים לה בגרסה מסויימת.

אבל שים נא לב שיש "חורים" גדולים בטיעונים שלך. על חלק הצבעתי לקמן, ועל חלק חזרו ופרטו והצביעו אחרים.

אנסה לסדר את ה"חורים".

1. מיהו אדם?
2. מה עם תרבויות שמתירות רצח או רואות בו מצוה?
3. מהי אמונה? האם יש לה תוכן מסויים?

נוסף לכל אלו יש כאן אבחנה שכדאי מאד להכיר: בין היכולת לחשוב מבחינה פסיכולוגית (או כל בחינה אחרת) לבין האפשרות הלוגית שאמונה תהיה נכונה או שגויה.

נניח שאדם אינו מסוגל להאמין שאין אלוקים. האם זה אומר שהוא צודק ובהכרח יש?

נניח שאנו בנויים בצורה כזו שנכיר בכך שאסור לרצוח, צריך לדעת שיש בורא ומנהיג הוא האלוקים, ועוד הכרות ראשוניות וחשובות.

האם זה שאנו בנויים כך גם מעיד שהאמונות האלו נכונות? גם אם זה יכול להיות קשה פסיכולוגית, עלינו להכיר בכך שיש מרחק לוגי בין שתי הטענות (=משפטים) האלו.

להדגמה, אם אני מאד חפץ בארץ ישראל השלמה ואיני מסוגל לחשוב על כך שצריך לוותר לזרים על יהודה ושומרון (רק לשם הדוגמא, רק לשם הדוגמא), האם זה אומר שאסור לוותר עליהם, למשל בשם הציונות? (רק דוגמא, באמת, לא לפתוח דיון).

אני כן סבור שאפשר להעלות את הטענה שאנו בנויים להכיר באיסור רצח ובאמונה שיש בורא לעולם ואנו נבראנו כך. זה טיעון המחזק את עצמו למרות שהוא אינו הכרחי.

אבל יכול לבוא מישהו ולערער על ההוכחה הזו והצדק עמו. גם אם יש אלוקים, זה שאני כפוי מעצם בריאתי להכיר בו אינו הופך את הצורך שלי להוכחה שאין להסתפק בה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מה ענין המשל לנמשל.
נניח שרצח זה טאבו אקסיומטי.
לכן כל מה שתחליט יהפוך אף הוא לטאבו אקסיומטי?
אם אתה סבור כך על האמונה מטעם אחר, לשם מה המשל?

לנושא האשכול:

כלל גדול בתבונה: כל דבר שצריך צוו חברתי תבוני מוסרי ערכי וכו' ?! הצוו נצרך דווקא בגלל שזה לא טבעי כלומר בטבע "רצח" זה טבעי לגמרי. אם זה היה טבעי לא לרצוח ? אז לא צריכים צוו על כך !! כמו שלא צריך צוו לישון ולאכול.

למה נמשלו בני ישראל לכבשה ? כי היא נכנעת לטורף ולא נהפכת לטורפת בעצמה. כך בני ישראל נכנעים לרוצחים ולא נהפכים לרוצחים בעצמם.

תוקן על ידי maxmen ב- 07/05/2014 16:05:41