| נשלח ב-15/5/2014 12:34 |
 |
| |
לעניין שמיטה גם הם רפורמים?
אשכול זה, תחילתו בעלוני פרשת השבוע של פרשת בהר. ומה ענין שמיטה להר סיני? כך הם הדברים: פרשת בהר עוסקת בתחילתה בענייני שמיטה, ונופלת מעט פחות מחצי שנה, לפני שנת השמיטה הבעל"ט. כך, שמעבר לדרשות פרשת השבוע שיש למלא בהן את העלונים השונים, יש קישור מיידי לאקטואליה - ההכנות לקראת השמיטה.
מה שצד את עיני מייד, היתה האופנה החדשה, או המתחדשת, של הפיכת השמיטה מאירוע חקלאי, לאירוע כלכלי. אמנם, מבחינת דין התורה ודאי שהשמיטה יש לה היבט כלכלי - כשמדובר בחברה חקלאית, כמו שהיו בני ישראל בתקופת המקרא והיהודים בתקופת המשנה והתלמוד, ודאי שלשמיטה היה פן כלכלי חשוב מאין כמותו. אלא, שלאחר שגלה העם ולא עסק עוד בחקלאות, קל וחומר שלא בארץ ישראל, הפכה השמיטה למין דיני איסור והיתר כאלה, עד היום על קופסאות שימורי התירס, השמיטה מוזכרת יחד עם האלרגנים וחומרי ההדברה: "ללא חשש שביעית". בצד ההלכתי נותרו כמובן איסורי המלאכות והאכילה - האיסור לטפח את גינת הירק או הנוי, איסור הספיחין, שמשמעו - איסור אכילת ירקות שגדלו אצל יהודים וכדומה. רק עם חזרת החקלאות העברית בראשית ימי הציונות, חזרה השמיטה לתפוס מקום בשיקולים הכלכליים, אבל לא להרבה זמן, במונחי ההסטוריה של ההלכה. עוד מתקוטטים להם קומיסרי-הדת על תוקף היתר המכירה, והנה מסתבר ששוב רוב מוחלט של הציבור אינו חקלאי, וגם הענין הכלכלי אינו כה רלוונטי - אם ממש תרצה בזה המדינה, היא יכולה לממן לכל החקלאים (פחות מ-3% מהאוכלוסיה היהודית) שנת שבתון, ולהביא גזר מקזחסטן.
כאן נכנסו בתנופה טיעוני ניו-אייג', והם שהביאוני הלום. אם אני גר בגבעת שמואל, והקשר היחיד שלי לאדמה זה טור הנדל"ן בגלובס, אז השמיטה לא ממש רלוונטית לי. אז בואו וניקח את המצווה החביבה הזו, ונהפוך אותה למשהו "חברתי". אקדים ואומר, שעצם הקניית הערך החברתי למצוות השמיטה אינו רחוק מההגיון. אחת ממטרות השמיטה הרי כתובה בתורה - עזרה לעניי הארץ בפרנסתם, לפחות אחת לשבע שנים. דומה גם, שלכותב התורה היה ידוע שאין הגיון שהעניים יצומו שש שנים כדי לאכול מלפפונים חינם בשנה השביעית, ובצד מנגנוני מעשר מפותחים, נתן דעתו גם על טעם חשוב נוסף - שיוויון, גם אם מלאכותי, בין החקלאי לעני ובין עובד האדמה לרוכש התוצרת העירוני, לפחות אחת לשבע שנים. וגם בזה כנראה יש ערך, מבלי להזכיר את שמיטת הכספים, שמטרתה המפורשת היא עזרה לאביונים.
קראתי הרבה עלונים באותה השבת, וכמעט בכולם - אפילו ב"שיחת השבוע" החבדניק"י! - עסקו בענין החברתי הגלום בשמיטה. לדוגמא בלבד בחרתי בחוברת "שבתון", היוצאת לאור על-ידי מפדלניקי"ם ותיקים, ובה מיטב הכותבים משפיעים מדבריהם. הרב יובל שרלו, כותב פורה במיוחד, ובעל תפיסה חברתית מובהקת, פרסם מאמר בכותרת "להנכיח את השמיטה". כבר כותרתו של המאמר באה לומר לנו שהשמיטה אינה "נוכחת" בחיינו, ויש לעשות משהו כדי לשנות זאת. איסור אכילת עגבניות שגדלו בשדות הנגב כבר אינו מספיק. הרב שרלו אמנם משלם מס שפתיים למצוות השמיטה "הקלאסית", בפתח מאמרו, אבל משם עובר מייד לאמירה, ש"שנת השמיטה אינה נוגעת אך ורק לאחוז זעיר של העוסקים בעבודת הקרקע, או להלכות צריכה [של פירות וירקות]". לכאורה, היה יכול הרב שרלו להציג כאן תמונה, ולפיה מצוות התורה על שמיטת הקרקע הפכה להיות לא רלוונטית, ואולי אפילו פחות רלוונטית מתאומתה, מצוות שמיטת הכספים, שבוטלה למעשה בידי הלל הזקן עוד לפני חורבן בית המקדש.
במקום זאת, שם הרב שרלו דגש על "רעיונות שמממשים את שנת השמיטה", שהם "הרעיונות המופלאים" בהם "יכול כל אחד למצוא את האות שלו בתורת אלוקים". מדובר ברעיונות חברתיים, אקולוגיים ואחרים, שלתוכם לא אכנס כרגע, כי אין בפירוטם תועלת במאמרי זה.
באותה השבת גם חולקה חוברת בשם "שמיטה ישראלית", ובה למעלה מעשרה כותבים מנסים להפוך את השמיטה מעניינו של החקלאי המשופם והעני האוסף פירות מן ההפקר, לעניינם של רואה החשבון וסמנכ"ל הפיתוח ההייטקיסט. העורכת, עינט קרמר, כותבת בפתח החוברת על ה"חשיבה משותפת לגבי דרכים לממש את שנת השמיטה בחיינו", ולאחריה מגיעם כותבים רבים, כמעט כולם רבנים אורתודוכסים, ומיעוטם אורתודוכסים בלי להיות רבנים.
הרב הראשי דוד לאו, הרב מיכאל מלכיאור, הרב מאיר נהוראי, הרב יובל שרלו, ועוד ועוד. לכולם משותפת ההבנה, שמצוות השמיטה המקראית וההלכתית אינה רלוונטית לדורנו, ויש צורך לחדש אותה, לתת לה גוון חדש, להכניס לה תכנים חדשים, וכל זה בחוברות מנייר כרומו.
שימו רגע בצד את מצוות השמיטה, ונסו לעשות זאת - כתרגיל מחשבתי בלבד - עם מצווה אחרת. אני בטוח שלא תתקשו למצוא, בתוך שלל התרי"ג, כמה מצוות שלא ממש נתפסות כרלוונטיות (כמובן שלצורך הדיון, גם מצוות דרבנן, מנהגים וחומרות יכולים להלקח בחשבון). לצורך התרגיל המחשבתי, אחלק את המצוות בגסות לשלושה חלקים. החלק האחד, המצוות שאפשר לקיימן היום בלא צורך בהתאמה מיוחדת. כגון, תפילה, נטילת ידיים או הדלקת נרות חנוכה. מהחלק הזה נתעלם. החלק השני הוא המצוות שאנחנו מקיימים ללא קשר עם המציאות ששררה בעת קביעתן, כגון הפרדה בין דגים לבשר משום סכנה, תקיעת שופר ביום ב' בתשרי, ויש בחלק הזה גם מצוות שיסודן בתורה, כגון חיתוך פיסה מהאבטיח וזריקתה לאשפה כעין המעשרות, פדיון הבן ומצוות בכור בהמה, שאנו מקיימים בעיוות רב, והחלק השלישי מצוות שבטלו מן העולם, כגון מצוות רבות בתורה הדנות בעבדים ושפחות, בקרבנות ועבודת המקדש, ועוד.
והנה, מלבד איזשהו מוסר מזדמן בעלוני פרשת השבוע, מי מעז לעשות לאיזו מצווה את מה שעושים לשמיטה? האם יעז הרב שרלו לומר ולכתוב, שעלינו "להנכיח" את מצוות "פדיון הבן", ומטקס יהודי קלאסי (מלמול בארמית וארוחה דשנה) יש להופכו לטקס שיזכיר לנו את מכת בכורות, כפי שנועד? האם יכתוב הרב לאו בחוברת כרומו מיוחדת, על חשיבות מצוות "לעולם בהם תעבודו" וכיצד ניתן להופכה רלוונטית לדורנו? נשמע הזוי לחלוטין, נכון?
אבל יותר מכך: האם יעז מישהו לומר על מצווה מסויימת שאינה רלוונטית? שאיננו מקיימים אותה כראוי, רק משום שאנו שומרים עליה כראוי? הרי זה אבסורד, עומד רב בישראל וטוען, שמשום שאנחנו מקיימים מצווה כפי שהיא פסוקה להלכה, ברמב"ם ובשו"ע, באחרונים ובארוני האחרונים, אנו מחטיאים את מטרתה! עומד רב ואומר, שהמנעות מספיחין, נטישת גינת הירק וקניית חצילים מאיטליה, הכל בהכשר מהודר, אינם קיום המצווה, כי כוונת האל במצווה היא אחרת.
בכל מצווה אחרת זו רפורמה בהתגלמותה. במצווה זו (ובמצווה דומה, המעשרות, שגם בה יש התעוררות דומה), מרשים לעצמם הרבנים האורתודכסים לפרוץ גדר גבוהה במיוחד.
_______________________
אשכול זה מתכתב לדעתי עם אשכולו של חזק ואמץ, מעמד ההלכה אצל שומרי ההלכה, המציג פן נוסף של בעיית משמעות המצוות מול קיומן בפועל.
_________________
תוקן על ידי השכן ב- 15/05/2014 12:35:26
טוב שכן טוב!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2014 19:35 |
|
| |
הרב (ד"ר) מיכי
1) ראה אנצ"מ ערך הלואה, לדבריהם המסחר הגדול ושיטות התשלום המסחריות לא היו רווחים בישראל בגלל אפיו הכפרי והחקלאי של היישוב, וכנראה גם לא נהגו בישראל בדרך כלל בשיטת הלוואות לצרכי מסחר ופרקמטיה זיקתו של אדם מישראל להלוואה באה כרגיל בשעת מחסור ומצוקה. מכאן אזהרת התורה שלא לקפוץ את היד, אלא להעביט לו לנצרך די מחסורו (דב׳ טו,ט), ולפיכך אין הכתוב משתמש כאן בלשון לווה סתם אלא מדבר על הלוואה לעני ומכאן גם האזהרה הנוספת : אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה (שמ׳ כב׳, כד), לא פלא א"כ שחלק בלתי נפרד מהקללות מדבר על: "הוא ילוך ואתה לא תלונו".. כל המצוות שנאמרו בתורה בעניין הלוואות לא באו אלא להמתיק את חומר המנהגים שעל פיהם היו המלווים נוהגים עם הלווים החלשים בד"כ במזרח הקדמון, ולאור המנהגים הללו מתפרשים דיני ההלוואה שבתורה.
2) המפרשים שאני מכיר כולם פה אחד מדברים על הנושא המוסרי, אבל נראה שאין צורך בכך שכן בכתובים
עצמם מוכח שהנושא הוא מוסר:
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ,(עני) וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ (חלק מהחובה של לתמוך בו), גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ. אֶת-כַּסְפְּךָ לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ"
נראה שהתורה רוצה לעודד את העני ללוות בכך שלא יצטרך לקחת ריבית ועי"כ תינתן לו הזדמנות לשקם את חייו.
3) אם הבנתי נכון, לכאו' יש מקום לאסור התר עיסקה במקום שהלוה הוא עני, (באם נראה זאת כהערמה המבטלת והופכת ללא רלוונטית איסור תורה..).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2014 15:51 |
|
| |
אני לא בטוח שבזמן התנ"ך והתלמוד לא היו הלוואות לעשירים לצורך עסקאות וכדומה. יתר על כן, כפי שכותב פרופ' סולובייצ'יק גם אלו שחיפשו טעמים (בפרשנות המקרא לא בדרישת טעמא דקרא הלכתית) לא כתבו שהטעם הוא מוסרי.
אבל אני לגמרי מסכים שיש מקום להערמות היכא שהדבר מתאים לרוח הדברים ולרוח המוסר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2014 14:56 |
|
| |
הרב (ד"ר) מיכי
אוראל הביא יפה מהמקורות כי הלואה בזמן התנ"ך נתפסה כלפי החלש זה שצריך את עזרת בעלי הממון איסור זה בא יחד אם העידוד ואף המצוה (לפי חז"ל)להלוות לעני,
ע"ז באה טענתך שלא מקובל לפרש כך את איסור ריבית,
אני מבין מדבריך שגם אתה תסכים שזה רוח התורה ביחס למצוה זו, ורק בעקבות שאין אנו דורשים טעמא דקרא לכן יישום האיסור הוא מוחלט וחל גם על הלואה בריבית לעשירים, וזו דוגמא לכך שההלכה הפרקטית אינה צמודה לרעיון (אא"כ נאמר שלצורך העניים התורה בטלה באופן מוחלט את המסחר בכספים)
אולם דומני שיש נפק"מ ובמצוות שהיישום רחוק מהרעיון יהא מותר להערים על המצוה, וזהו פשר 'התר עיסקא' הנוהג בימינו, ובאמת לענ"ד אסור להשתמש בהתר זה כלפי מי שמוגדר כעני - ולכן סו"ס רעיון הגמח"ים נצרך לזה.
אשמח לשמוע דעתך, תודה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2014 13:37 |
|
| |
אני רק הערה קטנה לטובת יעבץ, ובבקשה אל תרביצו הגם שזו דיעה שאינה פופולרית כאן ניתן לזהות נטיה של תוכו (החלק הרעיוני) אכל וקליפתו (החלק המעשי) זרק. ראו למשל במאמרו של יזהר וייס במעריב שממנו עולה כי ישנם תיקוני ליל שבועות המתמקדים בתוך (לימוד. ונניח שזה לימוד תורה) ושוכחים את הקליפה (חילול חג). הגישה היא גישה הגיונית, רק שיעבץ (וגם אני הקטן) חלוק מהו העיקר. ולמי שצריךהנה ציטוט אודות תיקון ליל שבועות ב"צוותא" בת"א "אז למרצים השונים, גם לחילונים שבהם, הצעתם לינה במלון סמוך. מראית עין, יענו. אבל גם אתה הרי יודע שהתיקון שערכתם בצוותא, כול כולו, כל תג ופרט בו, היה טבול וספוג בחילול החג. הפעלת המיזוג וכיבויו, החשמל בכלל, העובדים שנקראו לעבוד בחג, שנסעו לשם כך מבתיהם ועוד ועוד. אבל בכך לא נתפנית לעסוק, נכון? אלה זוטות". כי מה לי הזוטות כאשר היה לילה מעניין, מרתק וגדוש אהבת ישראל
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2014 13:06 |
|
| |
אין מה לחשוש מחייזרים כל עוד מלכת אנגליה/מסעודה המנקה משדרות/ציפי שביט ראש ועד ארבע הארצות/המחלקה לספרות אנגלית באוניברסיטת בייג'ין/פורום עצור כאן חושבים. מאידך, מדוע לא לשמוט קרקעות ולא לשמוט כספים, שערי ההגיון לא ננעלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2014 11:33 |
|
| |
בעומק הענין אנשים נמצאים במערכות ערכים סותרות, כמו אמונה ומדע ועוד. במקרה של שמיטה הם נמצאים במערכת הלכתית שמתנגשת עם מערכת חברתית, כפי שהבחין הרב רוזן. הם מנסים לפתור את הסתירה, כפי שעשו נותני טעמי מצוות לא מהיום.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2014 11:16 |
|
| |
הרבה יותר מוצלח.
הניסיון לחלן את השמטה הוא מזימה חשאית של ארגוני חיזרים המתכננים לגרום לדתיים לאבד את רצונם להתקיים (לגבי הציבור החרדי כבר התבצעו בהצלחה משימות כאלה כמו הקמת רחוב רבי עקיבא ועוד)
לאחר שהציבור האחרון בעולם שלא נכנע לדכדוך הסמולני (המצאה של שבטי חיזרים קטנים במדה סמול) יאבד את רצון החיים שלו, ובפרט את רצונו להנהיג את החברה הישראלית, יפלוש צבא אדיר של חיזרים לארץ ויהפוך את כולנו לזומבים שיצאו לכבוש את העולם.
חברים חשובים במזימה הם תום ומועצת התשעה (חפשו עליהם בגוגל) שמטמטמים את מוחם של צאן מרעיתם לאט אבל בטוח. המיסיון האנגליקני שחוטף ילדים קטנים ומוכר את נשמתם לחיזרים. גוגל שאוסף בשבילם מידע. מלכת בריטניה (כן כן) וכמובן, שמעון פרס.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2014 09:29 |
|
| |
אמשלום, לגבי השאר אני לא יודע, לגבי אזור 51 יש לי תיאוריית קונספירציה משלי:
אחרי שהממשל הבין שהסודות שם הולכים ונחשפים, הממשל מימן את הסרט ZONE 51, שהוא אחד מסרטי המד"ב הגרועים של המאה האחרונה. ככה במקום להתעניין בחייזרים שבאמת כלואים שם ומחכים לשחרורם תמורת חייל אמריקני עריק, הציבור האמריקאי מתעניין באפשרות להשליך את הבמאי לקומה מינוס 3 במיתחם.
(גילוי נאות: הכותב ניסה אתמול פעם שניה לראות את הסרט, נכשל, ובדיוק את באת עם היציאה הזו...)
_________________
טוב שכן טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2014 03:46 |
|
| |
יעבץ כתב:
הניסיון לחלן את השמיטה לרעיון סוציאלי אקולוגי, הוא חלק ממלחמה מאורגנת וממומנת היטב של אויבי ישראל, האיחוד האירופי, ואירגוני NGO כמו הקרן לישראל חדשה, והרפורמים, הזוממים להשתלט על התקציבים הדלים שמופנים לצרכי דת ודתיים, ומנסים להרוס את הדת באמצעות עלוני שבת, וגייס חמישי של אירגוני רבנים קוויזלינגים.
מדובר בלוחמה חשאית שכבר ניצחה את החילונים, שאיבדו את רצונם להתקיים:
קישור להרצאה של סוכן קגב לשעבר the art of subversion
http://www.youtube.com/watch?v=rNXmjhHZaY8
[יעבץ,
עם עובדות קשה להתווכח. לכן אני מבטיחה להצטרף למאבקך הצודק, רגע אחרי שה CIA יודה שרצח את קנדי, הציונים יודו שארגנו את פיגועי 11 בספטמבר וסופסוף תגלה ארה"ב את מה שהיא מסתירה באזור 51!]
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2014 15:49 |
|
| |
יעבץ
כפי שציינתי באשכול זה הגמ' בחגיגה מעידה כי לא קדשו את עמון ומואב כדי שיסתכו עליהם עניים בשביעית. ז.א ששיבעית הרעה המצב בא"י ולאיזון השאירו את עמון ומואב
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2014 14:34 |
|
| |
הניסיון לחלן את השמיטה לרעיון סוציאלי אקולוגי, הוא חלק ממלחמה מאורגנת וממומנת היטב של אויבי ישראל, האיחוד האירופי, ואירגוני NGO כמו הקרן לישראל חדשה, והרפורמים, הזוממים להשתלט על התקציבים הדלים שמופנים לצרכי דת ודתיים, ומנסים להרוס את הדת באמצעות עלוני שבת, וגייס חמישי של אירגוני רבנים קוויזלינגים.
מדובר בלוחמה חשאית שכבר ניצחה את החילונים, שאיבדו את רצונם להתקיים:
קישור להרצאה של סוכן קגב לשעבר the art of subversion
http://www.youtube.com/watch?v=rNXmjhHZaY8
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2014 14:24 |
|
| |
הרב מיכי,
הרב רוזן כתב שדברי ראי"ה קוק נכוחים במבט חזוני ואולי אוטופי, ברם בעולם במעשה בולטים ביותר הצדדים האי-סוציאלים של השמיטה. אדרבא, האם אנו נמצאים כאן כדי לקיים מצוות אנשים מלומדה או שמא עלינו לדעת ולהבין טעמי מצוות כדי לתקן את עולם המעשה עפ"י התכלית שדורשת התורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2014 13:25 |
|
| |
ולכי דייקת שפיר גם מתנות כהונה אינן חברתיות, החקלאי העני אמור לתת מתנות כהונה לכהן העשיר (וכך היה בבית שני), ומעשר ראשון ללוי שאינו בהכרח קבצן.
אולי מעשר עני עונה על הקריטריון החברתי.
והאם שמיטת כספים היא חברתית? הרי מבחינה הלכתית טהורה קל מאד להגיע למצב ששביעית אינה משמטת, וגם אם היה, הלל כנראה סבר אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2014 12:38 |
|
| |
מם, ככל הזכור לי הדברים הללו צוטטו אצל הרב רוזן במאמרו. הוא חולק עליהם, וטעמיו עמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2014 10:28 |
|
| |
כתב הראי"ה קוק בספרו "שבת הארץ":
"את אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה בכללה. צורך מיוחד הוא לאומה זו, שהיצירה הא-להית נטועה בקרבה באופן בולט ונצחי, כי מזמן לזמן יתגלה בה המאור הא-להי שלה בכל מלא זהרו, אשר לא ישביתוהו חיי-החברה-של-חול עם העמל והדאגה, הזעף והתחרות אשר להם, למען תוכל להתגלות בקרבה פנימה טהרת נשמתה בכללותה כמו-שהיא. ואם אותה האביריות, המוכרחת להתלוות עם כל סדר של חיי-צבור קבועים, גורמת להקטין את עדינות החיים המוסרית, והניגוד, המתמיד, בין השמיעה האידאלית להכרזה של חסד, אמת, חמלה ורחמים, לבין הנגישה והכפיה ולחץ הקפדה של קנין ורכוש, המוכרחים להראות בעולם המעשי, גורם הרחקה לאור הא-להי מתכונת הכרתה הצבורית של האומה, שהרחקה זו מפעפעת כארס גם במוסרם של היחידים, - הנה הפסקת הסדר החברתי בצדדים ידועים, מתקופה לתקופה, מביאה לאומה זו, כשהיא מסודרת, על מכונה, לידי עלייתה העצמית למרומי התכונות הפנימיות שבחיים המוסריים והרוחניים, מצד התוכן הא-להי שבהם, העומד למעלה מכל תכסיס וסדר חברותי והוא מעבד ומעלה את הסדרים החברתיים ונותן להם את שלמותם".
דברים קרובים לדברי הראי"ה קוק, כתב הרב עוזיאל בספר מכמני עזיאל, התכלית במצות שנת השמיטה, ע' רלז-רלט:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38924&st=&pgnum=243&hilite=
תוקן על ידי מם80 ב- 08/06/2014 10:32:41
|
|
|
|
|
