ביקורת על מה שאנו כ''כ אוהבים...

ניתן לראות זאת בבירור: מקהלות כאלו ואחרות שחסרות עבר מפואר - ואיני מתכוין רק לעָבָר פיזי של שנים בהם קיימת המקהלה, נתון מכבד בהחלט לכשעצמו, אלא גם ובעיקר לעָבָר מטפיזי של יסודות מוצקים ואיתנים [מישהו אמר 'צוק איתן'?...] - ההווה שלהם דל, והיצע שיריהם לחניהם וביצועיהם זול וחסר איכויות, ועתידם לוט בערפל, שכן כאשר האוריינטציה והמגמה היא להתעדכן ב'צמוד למדד' המוסיקה העולמי, כך שבכל תקופה הם משתנים עוד ועוד [כפי שהתבטא ירחמיאל באחת מראיונותיו האחרונות אודות העולם המוסיקלי שנעשה משוגע מיום ליום], אין כל סיכוי לדעת מה יילד יום, מה יעלה בגורלם בעתיד, וכיצד הם ייראו בסיום הקריירה המוסיקלית.

אפשר דוגמא ממך על מקהלות (לא חדשות) שאין להם עבר?

למה לך דוגמאות שמיות מפורטות? שא סביב עיניך וראה מקהלות ילדים חדשות גם וותיקות, אמריקאיות גם ישראליות, ותבחין כי רובן אינן יודעות את עברם.

אסביר את דבריי: על חלקם - החדש - נכון יהיה לומר כי הם לוקות בחסר מהבחינה הזו שהם חסרות עבר. פוק חזי מאי עמא דבר [-צא וראה מה נוהג העם] ותווכח לדעת כי הוותק היא מעלה עצומה, ולנסיון של שנים בכל תחום יש השפעה חיובית על איכות ועליונות העוסק בו. בנדון דידן: כל בר בי רב דחד יומא יבחין כי למקהלה בעלת וותק רב שנים בעולם המוסיקה יש נסיון נצבר שלא יסולא בפז.

חשוב להבהיר, כי בכל תחום שבעולם, כאשר אנו אומרים שלוותק השנים והנסיון המשולבים בתחום יש השפעה ישירה על האיכות, אין משמעות הדברים לומר כי בהכרח שלא יימצא עוסק חדש חסר כל נסיון שתהיינה לו מעלות רבות אחרות העולות על זו של הוותיק. בהחלט ראינו ושמענו על צעירים חסרי נסיון שעולים באיכותם על אחיהם הוותיקים, וכפי שהזכרת בדבריך להלן. משמעות הדברים היא רק להצביע על-כך כי וותק רב שנים הוא מעלה, ובשילוב נכון הוא יודע להעניק מגוון כלים שחסרים לחסר הנסיון. וכמו-כן בנדון דידן: אין בדברים אלו לומר כי וותק השנים הוא מפתח ההצלחה של מקהלה, ולא ייתכן שלמקהלה חדשה חסרת כל נסיון יהיו מעלות רבות אחרות שיאפילו על חוסר נסיונם. בהחלט יכול להיות שתהיינה מקהלות ילדים אחרות שיהיו איכותיות יותר למרות חוסר נסיונם [אם-כי חשוב לציין כי כרגע איני רואה אותם אפילו באופק]. דבריי רק באים לומר ולהצביע על-כך שלא ניתן להתעלם מהעובדה שלוותק רב שנים ונסיון מוכח - בעולם המוסיקה בכלל ובעולם מקהלות הילדים בפרט - יש מעלה רבה, והם בהחלט מציבים את מקהלת הילדים עם נתוני פתיחה הרבה יותר טובים ממקהלות אחרות שחסרות את נסיון השנים. הנ"ל דיי ברור רק  רציתי לחדד את העניין...את ההוכחה הטובה ביותר ניתן למצא בעובדה הפשוטה שכמעט כל מקהלות הילדים שצמחו בעשור האחרון, אימצו לעצמם מוטיבים שונים ממקהלת פרחי מיאמי. האחת לקחה את סגנון הלחנים, האחרת – את התנועות הכוריאגרפיות השונות שייצר ירחמיאל, והשלישית לקחה את 'רוח המפקד' וכיצד אמורה להתנהל מקהלה. הצד השוה שבהן: כולם הכירו בהצלחה המופלאה של פרחי מיאמי ששזורה נימה בנימה בנסיונה העשיר, והחליטו כי 'מה שטוב לירחמיאל, טוב גם לנו'... פה אתה חייב לגלות לנו את חשיבתך איזו מקהלה "לקחה" את הלחנים, ואיזו את התנועות ואיזו את "רוח המפקד"... יש לי ניחוש בנוגע לשתיים הראשונות...  בנוגע לרוח המפקד תוכל מעט יותר להסביר מהי כוונתך?

אולם, האמת היא שדבריי אלו באו רק כתוספת, פרפרת וכ'יהודה ועוד לקרא'. עיקר דבריי נסובו לא על מקהלות הילדים החדשות בשים לב לחוסר עברם ונסיונם, כי אם על כלל מקהלות הילדים. זאת לאור פתגמו של יגאל אלון לפיו "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". אם נשים לב מעט, הפתגם אינו עוסק ב"עם שהוא חסר עבר", אלא ב"עם שאינו יודע את עברו". זאת אומרת: המדובר הוא בעם שבהחלט מחזיק בעבר מפואר, אולם מסיבות שונות - אם מחוסר שימת לב והעדר מודעות, ואם מהפניית עורף והתעלמות במודע - הוא "אינו יודע את עברו". 1) החידוד שלך במקום. אכן לא שמתי לב לכך.2)אני הייתי מוסיף עוד טעם, נוסף על 2 הסיבות שהבאת(בתור דוגמא). לדעתי יכולות להיות כמה הסברים על כך: 1) פשוט חוסר עניין ואולי גם רגש(=הרגשה) שצריך לדעת את העבר.(כלומר לא רק היעדר מודעות אלא יותר מכך: חוסר עניין לדעת לחפש ולנבור בעבר... כיון שבגיל קטן לאו דווקא שהילד יהיה מודע לעוד כל מיני סגנונות של מוזיקה.{יכול להיות שכיום המצב שונה אבל נגיד לפני 20 שנה זה לא היה כך במוזיקה היהודית}  2)  שעם כל זה שאומרים שהילדים הם עם סקרן- אך עדיין בכל זאת, בגיל קטן לאו דווקא שיש לילד את החושים שצריך כדי לחקור "ולתהות על קנקנו" המוזיקה. {לכן גם שימת לב יכולה להיות "ממנו והלאה" בדברים הללו.} לילד יש קול יפה הוא אוהב לשיר וגם יודע לשיר ולכן הוא רוצה להיות במקהלה. ההיסטוריה פחות חשובה לו...  קניית עבר כזה מגיעה מחינוך תורשתי בבית למוזיקה היהודית שאז המוזיקה הטבעית שהוא שומע מתאחדת עימו עד שכל דבר אחר שהוא שומע זה "זר" לו בעיניו. וייתכן ש"קניית" עבר כזה מגיעה רק כשנכנסים למקהלה, והמנצח על המקהלה מחדיר זאת בילדים. ואולי בזה התכוונת "רוח המפקד"? עם שכזה, המתעלם או מתכחש לימיו הראשונים כך שהוא אינו משולב בימיו הנוכחיים, "ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".

על משקל פילוסופי זה באו דבריי אודות כלל מקהלות הילדים. על חלקם החדש נכון יהיה לומר, כאמור, כי הם לוקות בחסר מהבחינה הזו שהם חסרות עבר. על כללותם - החדש והוותיק כאחד - נכון יהיה לומר כי רובם לוקות בחסר מהבחינה הזו שהם אינן יודעת את עברם, אותו עבר מוסיקלי עשיר של המוסיקה היהודית. דברים אלו נכונים כלפי כלל מקהלות הילדים, חדשות גם ישנות, אמריקאיות גם ישראליות: נניח לרגע לחוסר העבר הפיזי של החדשות מביניהם; המוסיקה היהודית התברכה בעבר מטפיזי, ששרשיה צומחים עולים בשרשרת הדורות ונטועים עמוק עמוק בהיסטוריית דברי הימים והקורות.

ומעתה, מקהלת ילדים המודעת היטב ויודעת את עברה המפואר של המוסיקה היהודית - העולה מעלה מעלה עד ליובל "אבי כל תופש כינור ועגב" תוך שהיא עוברת בחריזה את כינור שבעת הנימין של שירת הלויים וכינור דוד, ונושאת עיניים לעתיד אל כינור עולם הבא בעל עשרת הנימין, נבל העשור - וממשיכה את אותו עבר מוסיקלי מפואר תוך שהיא יוצקת אותם לכלים מודרניים ועכשוויים, ההווה שלה עשיר בפסי קול מסורתיים בניחוחות וטעמים חדשים, ועתידה כיום בהיר כשאין כל ספק כי יש בכוחה להמשיך וליצור מוסיקה איכותית גם נשמתית בנגיעה מסורתית, עוד שנים רבות בהם תעמוד בפסגה הנשיאותית.

'לעומתם משוררים ואומרים' מקהלות ילדים רבות, שאינן מודעות ואינן יודעות את עברה המפואר של המוסיקה היהודית; הן מתעלמות - לעיתים שלא ביודעין, ולעיתים רבות נדמה כי הדבר נעשה ביודעין - מהעבר המוסיקלי המפואר של היהדות, כשלפעמים אפילו נדמה שהם ממש מנסות לברוח כל עוד נפשם בם מאותו עבר מפואר, ויוצאות ורועות בשדות זרים, כשהם צמודים ל'מדד המוסיקה הבינלאומי' והלחנים והעיבודים השונים לקוחים - במדויק, או ב'רוחם' - מעולמות אחרים. מקהלות אלו, ההווה שלהם דל – אין ללחניהם תוכן פנימי עמוק, ועתידןבהחלט לוט בערפל – אין נביא ואיש לא יידע לאן הם עלולות עוד להתדרדר בעולם ההולך ומשתנה מיום ליום.

זה, לדעתי, אחד מהמאפיינים הייחודיים לפרחי מיאמי: עם היודע את עברו. כשמשמעות הדברים היא – ראשית כל, העובדה, עליה אין חולק, כי היא יודעת את עברה שלה כשהיא המחזיקה בוותק השנים הרב ביותר, ומטבע הדברים היא בעלת הנסיון הרב ביותר בתחום, וחשובה מכך, העובדה שהיא יודעת את עברה של כלל המוסיקה היהודית, ודואגת בצורה מתמדת לשלבה במוסיקה העכשווית.  נכון מאוד.  רק עדיין לא הייתי ממהר לשים את פרחי מיאמי במדד הזה לבד... האם הינך חושב באמת שפרחי מיאמי הם היחידים במדד הזה(במשקל של מקהלות ילדים במדד)? עד כדיי כך?

לעומת זאת, מקהלה כ'פרחי מיאמי' בעלת עבר מפואר, היודעת את עברה ואינה מנסה להתנער ממנו ולרעות בשדות זרים ובורות נשברים – הן עבר פיזי, כשלשים ושש שנים בהם הם קיימים ולעולם המוסיקה והתורה תורמים, והן ובעיקר עבר מטפיזי, כיסודות יהודיים ותורניים מוצקים, ההווה שלה עשיר – במוסיקה איכותית, ערכית ונשמתית המעוררת את נפש האדם ומעניקה לו רבות, ועתידה כַּיום בהיר – למרות שהמוסיקה תמשיך ותתעדכן כך שתייצר פס קול המתאים לשנה הנוכחית, היא לעולם לא תתנתק מאותם שרשים איתנים וחסונים, וללא ספק תמשיך ותשמיע קולה ברמה עוד שנים רבות מוסיקליות ותורניות. אמן!

כמה זמן אתה מגדיר "עבר"?( יכול להיות עו"ד צעיר טוב או רופא בעל הבחנה טובה יותר מאשר אדם במקצוע של 40 שנה...)

דומני שהתשובה לשאלה זו נעוצה אף היא בדבריי הקודמים.