אידי | פורום פרחי מיאמי החדש
הסרטות: רחלי (RA248)
אז כן, הייתי שם.
וואו איך הייתי שם.
האמת? הייתי סקפטית, בהתחלה.
כמו שטען מישהו שניסיתי לשכנע לבוא - ״אני אוהב את המוזיקה שלהם וכו', אבל לא ברמה שאני אבוא להופעה. זה לא נשמע אותו דבר, לא מרגש אותי מספיק״.
האמת, סברתי כמוהו, אז לא ניסיתי יותר לשכנע.
בכל אופן, הגעתי לאולם, שהיה בעצם האולם של מכללת דוד ילין. כמובן שהלכתי לאיבוד בדרך שבע פעמים, עד שבאיזשהו שלב ראיתי המון אנשים הולכים לאותו מקום. זרמתי. האמת? זה הזכיר קצת עלייה לרגל: כל צעד מתווספים עוד ועוד אנשים... הבעיה היתה רק שהמכללה שם, ככל הנראה, לא ערוכה לקלוט כמות כזו של אנשים שאמורים גם לבדוק כרטיסים בכניסה. אז חיכינו. ההופעה התחילה באיחור של לפחות חצי שעה, והכיסאות גם לא היו ממוספרים. פשוט לתפוס כיסא ולשבת.
מה אני אגיד? לשנה הבאה באמפי-חוף היפהפה באשדוד. פריד כבר הרים שם קונצרט מרהיב בקיץ האחרון.
בכל אופן, בסופו של דבר כבו האורות, וסחף של התרגשות עבר בקהל האוהדים: המכביטס, במלוא הדרם, פרצו לבמה עם סולו לא מזוהה של נואי ג׳ייקובסון.
כשנואי הגיע לפזמון, תפסתי סוף סוף שמדובר ב״Purim Song״. ולמה רק אז? כי הפזמון מותאם לטנור ראשון. הסולו דורש סולן בס! נואי פשוט לא הצליח לרדת מספיק נמוך, ומרוב אילתורים שלו היה קשה מאוד, כאמור, להבין מה הוא מתכוון לשיר. לא ברור למה זה קרה: היו שם שני זמרי בס לא רעים בכלל שיכלו לקחת את הסולו הזה. אולי יש מין חובה קדושה כזאת, לפתוח קונצרט עם נואי. מי יודע.
* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="344" width="425" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" >
<*
אז מה היה לנו שם, בהופעה?
הרמוניות יפהפיות, זה קודם כל. ואתם מכירים כבר את החולשה שלי להרמוניות, אז בקטע הזה אתם יכולים לסמוך עליי.
כדי לבצע את ההרמוניות היפהפיות, ולא רק אותן, היו לנו, כמובן, את המכביטס! ג'וליאן הורוביץ, מורדי פרוס, חנינא אברמוביץ, נואי ג'ייקובסון, אלי שסטק וג'ורג' רובין, ושחקן ספסל בשם מורדי ויינסטין.
היה קהל נלהב ומריע, כל כך מריע עד שג'וליאן אמר לחבריו: "אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, החבר'ה האלה מריעים על כל דבר..."
היה נואי. הרבה שעות נואי, שהוא סולן טוב מאוד (בפרט בשירים כמו Come Back ו Miracle), ועדיין - צריך קצת גיוון. לדעתי, הדבר המתבקש היה שג'ורג' רובין יתחלק איתו בחצי מהסולואים. אבל הוא לא שר כלום! אפילו לא שורה אחת! למה, ג'ורג'?! אנחנו רוצים לשמוע אותך! הקול שלך כל כך עדין ויפה...
אני אתמקד כאן על כמה מהקטעים שבוצעו:
Les Miserables
ובכן, את קטע הבריטון לקח שחקן ספסל בשם מורדי ויינסטין, בריטון (כנראה) לא רע בכלל. הבעיה היא שאחרי סולו חלומי כמו הסולו מלא הקסם של מייקל בוידאו המקורי, קשה להתחבר לסולן שאיכויות הקול שלו הן דווקא בסיסיות (ו' שרוקה) וחוזק.
קטע הבס של ברי גם הוא היווה אתגר לא קל בכלל: אחרי הבס המלא, החם והמקסים של ברי, צריך כישורים טובים כדי להיכנס לנעליים האלו. וכאן, אני בכל אופן, פגשנו לראשונה את המכביט החדש - אלי שסטק - בסולו ויזואלי. (השורותיים באלבום האחרון זה לא נחשב, כן?)
בכל אופן, בשיר הזה הוא עדיין לא היה "מחומם" מספיק, אבל לקח את הסולו בצורה מצויינת! ביצוע טוב מאוד! והקטע החמוד ביותר, לדעתי, היה כשאיפשהו באמצע הסולו הוא התבלבל בשורה ו"החליק" לשורה הלא נכונה. את מעבר התיקון הוא עשה ממש באמצע מילה... זה היה ממש נחמד. אנחנו הרענו! בכלל, לאורך כל ההופעה הוא תקשר מעולה עם הקהל. אני בעד הרבה שעות במה שלו.
השיר נגמר קצת לפני המצופה, אבל בלי לפספס את הסולו של חנינא. ועל כך כבר
הורחב בספר דברי הימים וגם ייכלל בסיקור של One Day More, במהרה בימינו אמן.
* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="344" width="425" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" >
<*
מחרוזת "יש תקווה"
כן כן, "יש תקווה" המקפיץ של בני פרידמן/ארי גולדוואג, ששובר במות. ובכן, שוב קיבלנו את אלי! בסולו מקפיץ! מעולה! סוחף! ותשיר יותר נמוך, אלי. אנחנו רוצים שתמצה את הכישורים שלך... טוב, נרחיב על זה בסיקור לאלבום. אי"ה. בכל אופן, הוא עשה את זה ע נ ק .
בכלל, המכביטס היו משועשעים להפליא במחרוזת הזאת! ב"מי שמאמין", שבוצע ע"י שחקן הספסל מורדי ויינסטין, נצפו החלפות חיוכים ואיתותים בין נואי לחנינא, שלקח את ה"אהה אה" המזרחי שברקע במיומנות משעשעת. איי, איך צחקתי. היה טוב!!
* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="344" width="425" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" >
<*
עושה שלום
עכשיו תחזיקו חזק:
את השיר הזה, המכביטס ביצעו ללא מיקרופונים.
אז לא, זה לא היה אצטדיון טדי וגם לא בנייני האומה, אבל עדיין - לדעתי - זה היה מרשים מאוד! אז השקט באולם יכולתם למשש. לאורך כל השיר כיכב חנינא, בסולו עוצמתי, מרגיע ומקסים. ואם חשבתם על מחיאות כפיים - ג'וליאן הבהיר ללא מילים שכאן עושים את זה באמצעות הכאה באצבע צרדה. האולם פשוט עבר למימד אחר, עדין יותר, שמימי יותר. קולם הטבעי של המכביטס נישא מהבמה, והאולם מלא ב"מחיאות אצבע". זה היה - קסום.
אגב, בשיר הזה תופף ג'ורג' רובין, והוא עשה את זה בצורה עדינה ונעימה מאוד לאוזן.
* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="344" width="425" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" >
<*
ביט בוקסינג
ג'וליאן הבהיר לקהל שהוא מתכוון ללמד אותם לתופף. "זה מסובך?" הוא שאל את מורדי פרוס, שהתיפוף שלו לאורך כל ההופעה באמת אבל באמת היה - הממ, תמצאו לי מילה יותר חזקה מ"מעולה". אולי "מושלם"? לא ממצה, אבל נניח. ובכן, התיפוף שלו היה מ ו ש ל ם , ותרם המון לאירוע.
אז איך זה הולך, אליבא דג'וליאן? פשוט אומרים "boot" ו"cats". לטובת הישראלים שבקהל, ציין ג'וליאן שעם המילה cats אין להם מה להסתבך - בעברית זה "צדי"... (צ'). בעניין ה boot, נואי התבקש לעזור בלומר את זה במבטא ישראלי.
אח"כ נבחרו 3 ילדות מהקהל לעלות לבמה ולתופף. בואו נאמר שמורדי (פרוס, בטח פרוס) לא עזר להן מהצד :)
אחח, הוא אלוף. איזה כיף! הייתי בטוחה שהוא פרש מהמכביטס. הולכת מהר לתקן את ה
ערך בוויקי שלנו! (כן כן... חדש חדש :))
...ומה עוד היה לנו?
היה הדרן. היה אולם סוער שעמד וגעש והתרגש. היו זרקורים ושמחה ואחדות ואור. אור אמרנו? ובכן, זהו... בסופו של יום, נדלקו האורות. ההופעה הסתיימה.
* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="344" width="425" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" >
<*
המינוס הגדול באולם שם, כמסתבר, הוא היעדר היציאה האחורית, מהבמה היישר אל הדרור. אלי שסטק היה הפרקטי מכולם: עוד לפני שהקהל עיכל מה קורה, הבחור חטף את התיק שלו, תפס את אשתו ורץ בכל המהירות החוצה, אל האוויר הירושלמי הצח.
גורלם של האחרים לא שפר עליהם... עשה רושם שכל עמישראל, אשתו והילדים פשוט קפצו עליהם בבת אחת. היה להם חם, הם היו אדומים! חבר'ה, רחמנות! גם אם אתם אוהבים אותם, בכל זאת, בעדינות
בכל אופן, בזמן הזה דאגתי למכביטסיסטים מביניכם לצ'ופר מאחורי הקלעים, לא עם חברי המכביטס אבל... טוב, תראו כשיתפרסם :)
ד"ש מחברתנו החביבה רחלי (RA248) ומהמשפחה המקסימה שלה! ההסרטות מועלות לכאן באדיבותה. (תודה רחלי!) נפגשנו בהופעה, וכמה כרטיסי ביקור של הפורום החליפו ידיים. אגב, יש לי הרושם שכמה מכביטס תמימים וישרי דרך נאלצו לשרטט על הכרטיסים הנ"ל את חתימותיהם לזכרון עולם. תבררו.
ובתקצור נמרץ:
זוכרים את זה שטען ש"בהופעה הם לא ירגשו אותי"?
ובכן, אם חשבתי כמוהו - אז טעיתי. בגדול.
בעצם? לא טעיתי. "ריגשו" זאת פשוט לא מילה מתאימה. ואם המדד להופעה טובה
זה משהו שמעיף אותך למעלה, בלי להתחשב בכמה היית סקפטי קודם לכן, וגם נוטל ממך את יכולת הדיבור והופך אותך למגמגם זמנית (טוב, לא בעברית. אבל באנגלית) - אז ההופעה לא היתה "טובה". היא היתה - מ ד ה י מ ה . ותשאלו את חנינא, שבמקום להחליף כמה משפטים ידידותיים מצא את עצמו עומד ומשלים לי מילים שאיבדתי. רק אל תספרו לתלמידים שלי.
לשנה הבאה - בירושלים הבנויה.
וקליפים נוספים תוכלו למצוא בערוץ של רחלי:
https://www.youtube.com/channel/UC6W6KfL_zEmc3noNDOGw2lA/feed?activity_view=3
תוקן על ידי אידי ב- 20/05/2014 23:22:05
