| נשלח ב-25/5/2014 11:00 |
 |
| |
אם פונדקאית. למה אסור?
מודה- איני יודע מאומה על הנושא מבחינה הלכתית, איני מבין מה העליכום הגדול על הנושא,שמצדיק איבוד משאבים כלכלים מדינים דתים וחברתיים , בפרישה מהממשלה אם החוק יתקבל.
מה הבירורים ההלכתים שנעשו בנידון?, הרי תקדימים אין, ואם כן רק אינטרפטציות אישיות.
אשמח לדעת וללמוד ממי שיודע, ואפילו ממי שחושב שהוא יודע.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2014 10:52 |
|
| |
נישט דבריך אולי נכונים. אבל מה הן ההוכחות שלך? או של ר חיים? שליפה מהמותן. רוח הקודש? אין לי עם השמש הקטן ולא כלום, אבל מי זה המעז לעשות אחר לקטן? לפעמים הקטנים יותר גדולים מהגדולים. מפרשת השבוע-זוהר - פרשת שלח לך דף קסח עמוד א כי פתח רב מתיבתא, מאן דאיהו זעיר איהו רב, ומאן דאיהו רב איהו זעיר,
נבר כתבתי כי הסיפור לא היה ולא נברא , ולא חשוב כלל וכלל עם המלקט היה שמש קטן או משמש גדול, הסיפור הוא שטויות.
אני מתקומם על קלות הפה והכתב לבטל אחרים מתוך גחמנות אישית לא מבוססת.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2014 05:03 |
|
| |
ירוחם >אם המלקט של ליקוטי המהרי"ל כותב -אמר- אני מאמין לו, עד שאתה תבא ותוכיח לי ההפך< אין ספק שלא נדע אם היה מלקט, ואף אם הוא היה, האם הוא שמע מהמהרי"ל את מה שהוא מייחס לו, או שהוא שמע ממי שטען שהוא שמע מהמהרי"ל, ואין לנו אלא לחשוב אם ייתכן שהמהרי"ל אמר את שמייחסים לו. היו שטענו שמכיוון שהמלקט היה אדם קדוש, שאמר שהמהרי"ל שהיה קדוש ממנו אמר שהדבר קרה, הרי שזה קרה, והיו שאמרו שהמלקט היה שמש קטן, ומאחר ולא ייתכן שהמהרי"ל האמין בסיפורי א"ב דבן סירא, אין להאמין לו שהמהרי"ל אמר מה שמייחסים לו. האם דעתך שנאמין ל"מדרש" המופיע בקישורית דלהלן, (מסוף טור א), ושהאמינו בו רבים, וביניהם רבי אברהם בן הגר"א? http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2603&st=&pgnum=227&hilite
תוקן על ידי נישטאיך ב- 08/06/2014 05:06:44
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2014 11:37 |
|
| |
נישט
הגדלת להקשות- אם כך אין לנו אמונה בשום ספר וספר, כי בדרך כלל מעטים מאד הספרים בדורות הקודמים שהמחבר כתב והגיה.
אין לו לקורא רק מה שעיניו קוראות. אם המלקט של ליקוטי המהרי"ל כותב -אמר- אני מאמין לו, עד שאתה תבא ותוכיח לי ההפך,
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2014 05:47 |
|
| |
צדקת. אין ספק שאם המלקט אמר כי המהריל אמר, כי אז הוא כן!
הבעיה היא מיהו המלקט, ומה ליקט, ואם המהרי"ל אמר.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 06/06/2014 05:48:12
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 14:53 |
|
| |
נישט
ידידי היקר אנחנו מדברים על הספר ליקוטי מהרי"ל- אדם-ליקט את מה שמה שהמהריל אמר. הוא- המלקט והוא אמר כי המהריל אמר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2014 04:24 |
|
| |
ירוחם
<עלה סעיף אחד וראה כי גם שם הלשון מתחילה באמר. את זה גם לא אמר המהרי"ל?>
"הוא" כתב, שהמהרי"ל אמר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2014 11:34 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | ירוחם
>כשמשהו מופיע בספר הנקרא מדרש- זה מדרש< האם גם כשברור שאינו מדרש!?
>אם תוכן המדרש לא הגיוני, הוא עדיין מדרש, כי הרבה הרבה מדרשים הם לא הגיונים< ראה כאן: http://www.massorti.com/IMG/pdf/liberman_midrash_teiman.pdf מסוף עמ' 10, ובפרט מעמ' 22, על מדרש החפץ.
>מה שהבאתי ממהריל, זה המהרי"ל ולא בשמו< ראה ספר מהרי"ל (מנהגים (ליקוטים: [ג] אמר דבן סירא הוא הנולד מזרע ירמיהו, דבת ירמיהו היתה רוחצת אחר אביה באמבטי חמין וקלטה זרע אביה ונתעברה וילדה. והכל מעידין עליה מרוב חסידותה שלא זינתה, אך הסכימו הכל שבאמבטי שרחצה קלטה. והואיל דנולד מקליטת זרע בלא תשמיש קראו בן זרע. וכשיגדל ונתיידע לו היה בוש משמו והפכו שמו לקרא "בן סירא" בגימטריא ירמיהו". הלשון "אמר" נשמע לך כלשון המהרי"ל?!
ואידך זיל וגמור? |
|
עלה סעיף אחד וראה כי גם שם הלשון מתחילה באמר. את זה גם לא אמר המהרי"ל?
ספר מהרי"ל (מנהגים) ליקוטים [ב] אמר: מותר לישראל לרכוב על פרדה ואין בה איסור כלאים, וכן מסיק בגמרא. וכן אמר מהר"ש דהא שלמה המלך רכב עליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2014 04:04 |
|
| |
ירוחם
>כשמשהו מופיע בספר הנקרא מדרש- זה מדרש< האם גם כשברור שאינו מדרש!?
>אם תוכן המדרש לא הגיוני, הוא עדיין מדרש, כי הרבה הרבה מדרשים הם לא הגיונים< ראה כאן: http://www.massorti.com/IMG/pdf/liberman_midrash_teiman.pdf מסוף עמ' 10, ובפרט מעמ' 22, על מדרש החפץ.
>מה שהבאתי ממהריל, זה המהרי"ל ולא בשמו< ראה ספר מהרי"ל (מנהגים (ליקוטים: [ג] אמר דבן סירא הוא הנולד מזרע ירמיהו, דבת ירמיהו היתה רוחצת אחר אביה באמבטי חמין וקלטה זרע אביה ונתעברה וילדה. והכל מעידין עליה מרוב חסידותה שלא זינתה, אך הסכימו הכל שבאמבטי שרחצה קלטה. והואיל דנולד מקליטת זרע בלא תשמיש קראו בן זרע. וכשיגדל ונתיידע לו היה בוש משמו והפכו שמו לקרא "בן סירא" בגימטריא ירמיהו". הלשון "אמר" נשמע לך כלשון המהרי"ל?!
ואידך זיל וגמור
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2014 12:01 |
|
| |
נישט
ידיעותיך לא מוטלות בספק, לית מאן דפליג. כדאמרי אינשא אין עליך,
א. כשמשהו מופיע בספר הנקרא מדרש- זה מדרש!
ב. אם תוכן המדרש לא הגיוני, הוא עדיין מדרש, כי הרבה הרבה מדרשים הם לא הגיונים.
ג. הרב נבון- אם הוא כל נבון היה אמור לפקפק על הרבה מאד הלכות הרבה פחות הגיוניות.
ג, הרבה פקפקו- מה זה חדש בשבילך כי הרבה מפקפקים,
ד. יש הרבה אבל שלא מפקפקים, ופסקו לפי הסיפור.
ה. מה שהבאתי ממהריל, זה המהרי"ל ולא בשמו, על מה הסתמך ר' חיים? על הבטן.
הוא גם נשבע על מאמר הגאון -שלא אמר, יכול להיות שצדק, אבל על סמך מה? זו לא שיטה!
לגופו של הנושא. אני מסכים כי הסיפור לא היה ולא נברא, ואין אפשרות למעשה כזה.
אבל אנחנו דיברנו על ההלכה, ויש בהלכה הרבה דברים יותר אבסורדיים מזה.
ההפקרות המקובלת כי כל אחד מאפשר לעצמו לבטל ספרים או אמרות של אחרים, ולהחליט לפי מחשבתו או חמרמרי ביטנו מה נכון ומה שקר בלי כל הוכחה, לא מתקבלת .
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2014 06:19 |
|
| |
ירוחם
כתבת":המדרש מספר על ירמיהו הנביא, כשטבל במקווה...
והגבתי: לא מדרש ולא נעלים.
ציינת ל"אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא דבן סירא עמוד 43, וכאילו שאלפא ביתא דבן סירא הוא מדרש, מפני שהוא מופיע ב"אוצר המדרשים" של אייזנשטייןץ
והגבתי: חחח, כשכוונתי היתה, שא"ב דבן סירא אינו מדרש, למרות שהוא מופיע ב"אוצר המדרשים" של אייזנשטיין.
כתבת: ה' כנראה בעזרי ושלח לי עוזר באישי והוא נתן לי מקור - החלקת מחוקק באהע"ז סימן א ס"ק ח.
הגבתי: כנראה שה' גם שלח לך עוזר מעל דפי הפורום: הרב ראובן מרגליות, בספרו "מחקרים בדרכי התלמוד" עמ' 31.
כל מי שקרא מאמר הלכתי שהוא, בענין הפראה מלאכותית, יודע שסיפור ירמיה ובן סירא, וכן ה"ליקוטי מהרי"ל" וה"חלקת מחוקק", כיכבו בכל מאמר שעסק בנושא, ואינו צריך שישלחו לו את המקור "חלקת מחוקק", דרך התיבה האישית.
וכשתעיין במאמרו של הרב יעקב נבון "טבילת נשים במקוה שטבלו בו גברים", ("תחומין" יא, עמ' 263 הערה 3), תמצא שם על הרבים שפקפקו בסיפור, או אם הדבר אפשרי מבחינה רפואית, שאשה או בתולה יכולות להתעבר מזרע שצף באמבטיה.
לי נראה שהבעיה העקרית היא כיצד להתייחס להלכות המבוססות על סיפורים ממקורות בעייתיים, לאחר שהובאו ע"י חכמים.
על סיפור הבל דומה, ראה כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=801062&forum_id=1364
על מקור בעייתי, שלאחר שהובא ע"י אחד הראשונים, והובא ע"י רבים כמקור להלכות ומנהגים שונים, ראה במאמרו של אליעזר יהודה בראדט: "אימתי פסקה טהרת אפר פרה אדומה" (מתוך ספרו "בין כסא לעשור", תשס"ח) הערה 55 כאן:
http://seforim.blogspot.com.au/2009/08/blog-post.html
ניתן לראות את המקור הבעייתי כאן:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35832&st=&pgnum=13&hilite
בקיצור. המקור לסיפור ירמיה והאמבטיה, אינו במדרש, והוא לא הובא ע"י המהרי"ל, אלא בשם המהרי"ל.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/05/2014 06:26:44
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2014 11:01 |
|
| |
נישט
הרב ראובן מרגליות אחד הגאונים מהדור הקודם,נערץ עלי ביותר- אם הייתי מאמץ את מה שהוא כתב, הרבה מאד גמרות הינו צריכים לתקן, ולמחוק הרבה.
סתם שאלה, אולי אתה יודע, ר' חיים מולוזין כשכתב מב שכתב על השמש הקטן, מאיפה הוא שאב את ידיעתו זו? ברוח הקודש? הרי הוא היה ליטאי אמיתי?
אולי באמת השמש הקטן הפריח באויר דברים, אבל גם ר' חיים הפריח.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2014 06:40 |
|
| |
ירוחם <ה' כנראה בעזרי ושלח לי עוזר באישי והוא נתן לי מקור -החלקת מחוקק באהע"ז סימן א ס"ק ח> כנראה שה' גם שלח לך עוזר מעל דפי הפורום: הרב ראובן מרגליות, בספרו "מחקרים בדרכי התלמוד" עמ' 31, הועלה כאן: https://db.tt/dUCwCBlm
תוקן על ידי נישטאיך ב- 29/05/2014 06:46:30
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 21:01 |
|
| |
כמובן, לא התכוונתי להוציא לעז על אחד מגדולי האנשים שקמו לעמנו ואדם שזכה לדבר עם ה'. (נקודה למחשבה: האם לומר שנטיותיו הטבעיות של אדם שונות משלנו, לא שהוא עשה כל מעשה אסור, נחשב להוצאת לעז? לדעתי יש להעריך אדם כזה הרבה יותר מאדם רגיל)
כוונתי היתה אך ורק להדגיש את משמעותה המוזרה של האגדה שהובאה כאן לעיל ואגב כך ללעוג לצורת מחקר מסויימת. אינני חושב שירמיהו סבל מבעיה כזו. אכן היה עלי לנקוט לשון נקייה ותודה לרבינו מ' (מיימוני?) שהעירני על כך.
מ'ואדיב. כן חסמת אותי בסוף, הא? :-)
תוקן על ידי אריאל73 ב- 28/05/2014 21:01:58
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 14:11 |
|
| |
.
דרויאנוב, שם:
963 בחורה נכשלה ונתעברה. ראו, שכריסה בין שיניה, ואמרו לה: ממי? השיבה הבחורה: מן הרבי שיחיה. צהלו המתנגדים ורתחו החסידים. וכשהגיעו הדברים לרבי עצמו, שלח אחריה ואמר לה: שמעתי עלייך, בתי, שמעוברת את.
הן, רבי. ממי? ממך, רבי. תמה הרבי: מימי לא ראיתיך. בכתה הבחורה ואמרה: רבי, מעשה שהיה כך היה. דודתי באה אליך לבקש סגולה לבנים ונתת לה מים קדושים לשתות, ופעם אחת, כשיצאה דודתי מן הבית, לגמתי גם אני מתוך הבקבוק... אמר לה הרבי: אבל, בתי, המים הקדושים הללו אין סגולתם סגולה אלא כשיש עמהם גבר. התייפחה הבחורה ואמרה: רבי, כלום גברים חסרים בעירנו?...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 13:15 |
|
| |
נישט
לא הבנתי במה המקור הזה נגד מה שכתבי, כפי שכתבת הרבה מהפוסקים למרות שזו אגדה פסקו כך בגלל הסיפור. ה' כנראה בעזרי ושלח לי עוזר באישי והוא נתן לי מקור
-החלקת מחוקק באהע"ז סימן א ס"ק ח.
בענין מה שיש בקנקן- כבר מזמן מזמן אני לא מסתכל בקנקן.
לפני כמה שנים טובות "רפי גינת" ב"כל בודק" עשה מחקר מזעזע על החומוס הנמכר במסעדות
והביא ראיה כי הערבים העובדים בהכנת החומוס, מכניסים ש"ז בחומוס,
הרבה נערות שהתעברו באותו זמן טענו כי אכלו חומוס .
|
|
|
|
|
