גוף ונפש, צדיקים ורשעים: מר' אליעזר ועד התניא

[ירוחם,

בהמשך לדיוננו הקודם - 
השכן כתב: "האמונה המשיחית הקלאסית ראתה בחזרתו של שבט יהודה, ובמיוחד צאצאי דוד המלך, לשלטון, את השיא האמוני..."
על כך יש להוסיף שאמונה משיחית זו כללה גם אלמנטים נוספים: קיבוץ 12 שבטי ישראל "מחדש", הרס המקדש הקיים ובניית מקדש חדש (בידי אדם או בידי א-להים - היו ורסיות שונות לכך) וכו'. כל האלמנטים האלה הם היסודות של מה שישוע מדבר עליו, שבאופן פשוט למדי ניתן לקרוא לו "נבואה יהודית סטנדרטית של סוף ימי הבית השני" (ומי שרוצה "הדגמה" לאוירה הנבואית אז, מוזמן לצפות באחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו אי-פעם - 
בריאן כוכב עליון", או בשפת המקור: Life of Brian, במיוחד בסצינת השוק בה רואים את שלל הנביאים השונים המציגים את מרכולתם הרוחנית: www.youtube.com/watch?v=9czBBKof7Yo )]

מיימוני, חן חן על האשכול.
לא יכולתי בקוצר הזמן לקרוא את כל דברי כולם, אבל להעיר בלי לקרוא זה הכי כיף :-)

1. אנו נוטים להשליך ממושגי זמננו על זמנים אחרים, אבל כנראה שהמונחים השתנו. האמונה בכך שמשהו קורה אחרי שמתים, נמצאת במקרא. "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" - כנראה שיש אבות שמחכים שהצאצא יגיע, וכנראה שיש משמעות לאופן ההגעה לשם, בשלום, או לחילופין "והורדת את שיבתו בדם שאול". גם האמונה שמי שהגיע לשם יכול לתקשר, היינו יש לו עדיין מודעות ועצמיות, נמצאת במקרא. אמנם יחיד הוא סיפור שאול ובעלת האוב, המעלה את שמואל, אבל דומני שניתן למצוא רמזים לאמונה כזו במקומות אחרים.

2. גם האמונה ולפיה לאחר המוות עומד אדם למשפט נמצאת במקרא, ומעבר לרמזים בספרים המוקדמים על אופן ההגעה לעולם הבאה, בשלום או בדם וכו', היא מתפתחת עם הזמן. אצל דניאל, הוא יעמוד לגורלו לקץ הימים - ותיאורים דומים נמצאים בתהילים. מן הסתם הכוונה למועד עתידי כלשהו בו יעמדו המתים למשפט על מעשיהם בעולם הזה. עדיין אין הגדרה של האמונה בתחיית המתים, ולפיה בעתיד כלשהו יקומו המתים מקברם. אמונה זו אינה במקרא, ורמזיה בדניאל וביחזקאל הם ספרותיים בלבד - בהתאם לאמונה המאוחרת, אנחנו מפרשים את הפסוקים הללו. אבל האמירות הללו לבדן אינן מצביעות לדעתי על אמונה ולפיה יחזרו המתים לחיים, ויחיו בעולם הפיזי.

3. אמונה בעולם הבא משיחי, אינה קיימת כמעט עד אחרי חורבן הבית השני. האמונה המשיחית הקלאסית ראתה בחזרתו של שבט יהודה, ובמיוחד צאצאי דוד המלך, לשלטון, את השיא האמוני. ביטול המלכות המושחתת של החשמונאים וממשיכיהם, ביטול השיעבוד לרומי, וחזרה לימי הזוהר [המדומיינים] של דוד ושלמה. מדובר במשיחיות מעשית, שאיננה אלא שינוי מדיני וכלכלי , בצד שינוי דתי, אבל במסגרות המוכרות של ממלכה ומקדש. רק כשהתרחק העם מהממשות של מקדש ועצמאות, החלו דמיונות מלכות השמים לחלחל לאמונותיו.

4. והערה שאי אפשר בלתה: החתולים אינם מופיעים בתנ"ך, והעדרותם היא חידה מופלאה. הסבר טוב לא מצאתי, למעט העובדה הידועה שחתולים יכולים פשוט להעלם. כעת נותר למצוא את החיוך שלהם.


[התגובה נכתבה לפני כמה שעות - לא הצלחתי להעלותה עד כה]

_________________

טוב שכן טוב!

ירוחם, למה?

ירוחם, אנסח את הדברים בגרסה שמתאימה לניאו-צדוקי (בהומור) שכמוך.

מטרתנו היא לקיים את ציוויי ה'. ה' לא ציוה אותנו לעשות קונצים.

"לחיות בקופסא

תנו רבנן"והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה" תנה לו כמו שנתנה לך בטהרה - אף אתה בטהרה.

משל למלך בשר ודם שחלק בגדי מלכות לעבדיו. פקחין שבהן קיפלום והניחום בקופסא. טפשים שבהן הלכו ועשו בהן מלאכה. לימים ביקש המלך את כליו. פקחין שבהן החזירום לו כשהן מגוהצין. טפשין שבהן החזירום לו כשהן מלוכלכין. שמח המלך לקראת פקחין, וכעס לקראת טפשין. על פקחין אמר: ינתנו כלי לאוצר, והם ילכו לבתיהם לשלום. ועל טפשין אמר: כלי ינתנו לכובס, והן יתחבשו בבית האסורים"


המשל רק מסבך את הדברים הברורים שנאמרו : תנו רבנן :"והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה" תנה לו כמו שנתנה לך בטהרה - אף אתה בטהרה."
כלומר ללא המשל הדברים ברורים מאד. אל תחטא.תחזיר את הנשמה שלך טהורה כפי שניתנה לך.
בא בעל המשל ומסבך את הענינים ומדבר על בגדים בקופסא. מה ההגיון שמלך נותן לנתיניו בגדים כדי שישימם בקופסא? כדי שיבא לקחת את הבגדים בחזרה?
בקצרה הרעיון עצמו ברור והמשל הגרוע רק מסבך את הרעיון.