ירוחם,
אם לטענתך אף אחד לא מבין נכונה את הפיוט הזה, אולי כדאי להביא אותו עם תרגום?
בבקשה:
אקדמות מילין
אַקְדָמוּת מִילִין, וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא:
אַוְלָא שָׁקִילְנָא, הַרְמָן וּרְשׁוּתָא:
ראשית הדברים ופתיחת שיח
אקח תחילה הסכמה ורשות
בְּבָבֵי תְּרֵי וּתְלַת, דְאֶפְתַּח בְּנַקְשׁוּתָא:
בְּבָרֵי דְבָרֵי וְטָרֵי, עֲדֵי לְקַשִׁשׁוּתָא:
בשתים ושלש שורות שאפתח בחרדה
ברשות בורא עולם ונושאו עד זקנה.
גְבוּרָן עָלְמִין לֵיה, וְלָא סִפֵּק פְּרִישׁוּתָא:
גְוִיל אִלּוּ רְקִיעֵי, קְנֵי כָּל חוּרְשָׁתָא:
גבורת עולם לו ואין סיפק לפרשן,
אילו היו הרקיעים גויל וכל היערות קולמוסים,
דְיוֹ אִלּוּ יַמֵּי, וְכָל מֵי כְּנִישׁוּתָא:
דַיְירֵי אַרְעָא סַפְרֵי, וְרַשְׁמֵי רַשְׁוָתָא:
אילו דיו היו הימים וכל מקוי מים,
ודיירי ארץ סופרים ורושמי רשימות –
הֲדַר מָרֵי שְׁמַיָא, וְשַׁלִיט בְּיַבֶּשְׁתָּא:
הָקֵם עָלְמָא יְחִידָאֵי, וְכַבְּשֵׁיהּ בְּכַבְּשׁוּתָא:
)את) הדר אדון השמים והשליט ביבשה
הקים יחידי את העולם ואין חקר ליסודותיו.
וּבְלָא לֵאוּ שַׁכְלְלֵיה, וּבְלָא תְשָׁשׁוּתָא:
וּבְאָתָא קַלִילָא, דְלֵית בָּהּ מְשָׁשׁוּתָא:
ובלי לאות שִׁכְלְלוֹ ובלי כל חולשה
באות קלילה שאין בה ממשות.
זַמִין כָּל עֲבִידְתֵּיהּ, בְּהַךְ יוֹמֵי שִׁתָּא:
זֵהוֹר יְקָרֵיה עֲלִי, עֲלֵי כּוּרְסֵיהּ דֶּאֱשָׁתָא:
הכין כל מלאכתו באלו ששת הימים,
ואור כבודו עלה על כסא של אש.
חֲיָל אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא, לְשַׁמְשׁוּתָא:
חַדְתִּין נְבוֹט לְצַפְרִין, סַגִיאָה טְרָשׁוּתָא:
צבא אלף אלפים ורבבה לשרתו,
משרתים חדשים צומחים כל בקר, רבה אמונתו.
טְפֵי יְקִידִין שְׂרָפִין, כְּלוּל גַפֵּי שִׁתָּא:
טְעֵם עַד יִתְיְהֵב לְהוֹן, שְׁתִּיקִין בְּאַדִשְׁתָּא:
ועוד שרפים יוקדים כלולים בשש כנפים,
עד שלא תינתן להם רשות, ישתקו בדממה
יְקַבְּלוּן דֵין מִן דֵין שָׁוֵי, דְלָא בְּשַׁשְׁתָּא:
יְקַר מְלֵי כָל אַרְעָא, לִתְלוֹתֵי קְדוּשְׁתָּא
וקוראים זה אל זה יחד בלי איחור,
"מלא כל הארץ כבודו" ושלש קדושות.
כְּקָל מִן קֳדָם שַׁדַי, כְּקָל מֵי נְפִישׁוּתָא:
כְּרוּבִין קֳבֵל גַלְגַלִין, מְרוֹמְמִין בְּאַוְשָׁתָא:
קולם כקול אשר לפני שדי, כקול מים רבים,
כרובים לעומת אופנים, מרימים (קולם) ברעש,
לְמֶחֱזֵי בְּאַנְפָּא עֵין, כְּוַת גִירֵי קַשְׁתָּא:
לְכָל אֲתַר דְמִשְׁתַּלְחִין, זְרִיזִין בְּאַשְׁוָתָא:
לחזות בפנים מראה עין חצי הקשת,
לכל מקום שמשתלחים בזריזות ממהרים.
מְבָרְכִין בְּרִיךְ יְקָרֵהּ, בְּכָל לְשָׁן לְחִישׁוּתָא:
מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ, דְלָא צָרִיךְ בְּחִישׁוּתָא:
מברכים "ברוך כבוד ה' ממקומו" בכל לשון לחישה,
ממקום בית שכינתו שלא צריך לחפשו.
נְהִים כָּל חֵיל מְרוֹמָא, מְקַלְסִין בַּחֲשַׁשְׁתָּא:
נְהִירָא מַלְכוּתֵהּ, לְדָר וְדָר לְאַפְרַשְׁתָּא:
המון כל צבא מרום משבחים באימה,
(את) הדר מלכותו לדור ודור יתגלה ויתפרש.
סְדִירָא בְּהוֹן קְדוּשְׁתָּא, וְכַד חַלְפָא שַׁעְתָּא:
סִיוּמָא דִלְעָלַם, וְאוֹף לָא לִשְׁבוּעָתָא:
סדורה הקדושה אצלם. וכאשר עברה השעה
יסיימה לנצח ולא יחזור לומר אף לא לשמיטה.
עֲדַב יְקַר אַחֲסַנְתֵּהּ, חֲבִיבִין דְבִקְבַעְתָּא:
עֲבִידִין לֵיהּ חֲטִיבָא, בִּדְנַח וּשְׁקַעְתָּא:
אבל ישראל שהם נחלת כבודו, חביבים הם (מהמלאכים), שבקביעות
מאמירים אותו שחרית וערבית.
פְּרִישָׁן לְמָנָתֵהּ, לְמֶעְבַּד לֵיהּ רְעוּתָא:
פְּרִישׁוּתֵהּ שְׁבָחֵהּ, יְחַווּן בְּשָׁעוּתָא:
מופרשים לחלקו, לעשות לו רצונו,
נפלאות שבחיו יספרו בכל שעה.
צְבִי וְחָמִיד וְרָגִיג, דְיִלְאוֹן בְּלָעוּתָא:
צְלוֹתְהוֹן בְּכֵן מְקַבֵּל, וְהַנְיָא בָּעוּתָא:
ה' רצה, חמד וחשק שיעמלו בתורה,
תפילתם לכן יקבל ותועיל בקשתם.
קְטִירָא לְחֵי עָלְמָא, בְּתָגָא בִּשְׁבוּעָתָא:
קֳבֵל יְקַר טוֹטֶפְתָּא, יְתִיבָא בִקְבִיעוּתָא:
קשורה (התפילה) לחי העולמים בכתר בשבועה,
כנגד פאר התפילין של הקב"ה, יושבת בקביעות.
רְשִׁימָא הִיא גוּפָא, בְּחָכְמְתָא וּבְדַעְתָּא:
רְבוּתְהוֹן דְיִשְׂרָאֵל, קְרָאֵי בִשְׁמַעְתָּא:
רשומה היא התפילין עצמה בחכמה ובדעת
גדולתם של ישראל הקוראים את שמע.
שְׁבַח רִיבּוֹן עַלְמָא, אֲמִירָא דַכְוָתָא:
שְׁפַר עֲלֵיהּ לְחַווּיֵהּ, בְּאַפֵּי מַלְכְּוָתָא:
משבחים (ישראל את) ריבון העולמים באמרות טהורות,
נאה לספר שבח ה' בפני מלכים.
תָּאִין וּמִתְכַּנְשִׁין, כְּחֵיזוּ אַדְוָתָא:
תְּמֵהִין וְשַׁיְילִין לֵיהּ, בְּעֵסֶק אַתְוָתָא:
באים ומתכנסים אומות העולם כדמות גלים,
תמהים ושואלים על עסקם באותיות (התורה).
מְנָן וּמָאן הוּא רְחִימָךְ, שַׁפִּירָא בְּרֵיוָתָא:
אֲרוּם בְּגִינֵהּ סָפִית, מִדוּר אַרְיְוָתָא:
"מי ומי הוא אוהבך יפת המראה,
כי למענו את סובלת במעונות אריות?
יְקָרָא וְיָאָה אַתְּ אִין, תַּעַרְבִי לְמַרְוָתָא:
רְעוּתֵךְ נַעֲבֵיד לִיךְ, בְּכָל אַתְרְוָתָא:
יקרה ונאה את, אם תתערבי לשלטוננו,
רצונך נעשה לך בכל מקום".
בְּחָכְמְתָא מְתִיבָתָא לְהוֹן, קְצַת לְהוֹדָעוּתָא:
יְדַעְתּוּן חַכְּמִין לֵיהּ, בְּאִשְׁתְּמוֹדָעוּתָא:
בחכמה משיבה להם קצת להודיעם:
"לו חכמתם הייתם יודעים ומכירים
רְבוּתְכוֹן מָה חֲשִׁיבָא, קֳבֵל הַהִיא שְׁבַחְתָּא:
רְבוּתָא דְיַעֲבֵיד לִי, כַּד מַטְיָא שַׁעְתָּא:
מה חשיבות לגדולתכם לעומת אותו השבח,
הגדולה שיעשה לי כאשר תגיע השעה (של הישועה).
בְּמֵיתֵי לִי נְהוֹרָא, וְתַחֲפֵי לְכוֹן בַּהֲתָא:
יְקָרֵיהּ כַּד אִתְגְלֵי, בְּתוּקְפָא וּבִגְבוּרְתָּא:
בהביאו לי אורה, ואתכם תכסה בושה,
כבודו כשיתגלה בתוקף ובגאון.
יְשַׁלֵם גְמֻלַיָא, לְסַנְאֵי וְנַגְוָתָא:
עמיקָתָא לְעַם חָבִיב, וְסַגְיָא זַכְוָתָא:
ישלם גמול לשונאיו ולאיי הים
ועמקות לעם חביב ורב זכויות.
חֲדוּ שְׁלֵמָא בְּמֵיתֵי, וּמָנָא דַכְוָתָא:
קִרְיְתָא דִירוּשְׁלֵם, כַּד יְכַנֵשׁ גַלְוָתָא:
שמחה שלמה תבוא בהביאו את כלי המקדש הטהורים
לעיר ירושלים, כאשר יכנס הגלויות.
יְקָרֵיהּ מָטֵיל עֲלֵיהּ, בְּיוֹמֵי וְלֵילָותָא:
גְנוּנֵיהּ לְמֶעְבַּד בָּהּ, בְּתוּשְׁבְּחָן כְּלִילָתָא:
כבודו יפרוש עליה יומם ולילה,
חופתו יכין בה מלווה בתשבחות.
דְזֵיהוֹר עֲנָנַיָּא, לְמִשְׁפַּר כִּילָתָא:
לְפוּמֵיהּ דַּעֲבִידְתָּא, עֲבִידָן מְטַלַּלְתָּא:
בענני זוהר ופאר סוכתו,
לפי מעשי האדם יעשה את החופות.
בְּתַכְתַּקֵי דְהַב פִּיזָא, וּשְׁבַע מַעֲלָתָא:
תְּחִימִין צַדִיקֵי, קָדָם רַב פָּעֳלָתָא:
בכורסאות זהב-פז ושבע מעלות
מותחים הצדיקים לפני אדון המעשים.
וְרֵיוֵיהוֹן דָמֵי, לְשָׂבְעָא חֶדְוָתָא:
רְקִיעָא בְּזֵיהוֹרֵיהּ, וְכוֹכְבֵי זִיוָתָא:
ומראיהם דומה לשבעים משמחה,
כרקיע בזהרו וכזיו הכוכבים.
הֲדָרָא דְלָא אֶפְשַׁר, לְמִפְרַט בִּשִׂפְוָתָא:
וְלָא אִשְׁתְּמַע וְחָמֵי, נְבִיאָן חֶזְוָתָא:
והדר שאי אפשר לפרט בשפתיים,
ולא שמעו ולא ראו הנביאים בחזיונם.
בְּלָא שָׁלְטָא בֵיהּ עֵין, בְּגוֹ עֵדֶן גִנְתָא:
מְטַיְילֵי בֵיהּ חִנְגָּא, לְבַהֲדֵי דִשְׁכִינְתָּא:
עין לא ראתה בתוך גן עדן
(איך) מטיילים בו במחול עם השכינה.
עֲלֵיהּ רַמְזֵי דֵין הוּא, בְּרַם בְּאֶמְתָנוּתָא:
שַׂבַּרְנָא לֵיהּ בְּשִׁבְיָן, תְּקוֹף הֵמָנוּתָא:
עליו יצביעו: זה הוא! אבל באימה,
קיוינו לו בשביה באמונתו הרבה.
יַדְבֵּר לָן עָלְמִין, עֲלֵמִין מְדַמוּתָא:
מְנָת דִילָן דְּמִלְּקַדְמִין, פָּרֵשׁ בַּאֲרָמוּתָא:
ינהגו עולמות כעלמים (במחול),
(זאת) חלקנו שמבראשית הפרישנו תרומה.
טְלוּלָא דְלִוְיָתָן, וְתוֹר טוּר רָמוּתָא:
וְחַד בְּחַד כִּי סָבִיךְ, וְעָבִיד קְרָבוּתָא:
סוכת עורו של לויתן ושור ההרים הגבוהים,
ואחד באחד יסתבך ויעשה מלחמה.
בְּקַרְנוֹהִי מְנַגַּח בְּהֵמוֹת, בְּרַבְרְבוּתָא:
יְקַרְטַע נוּן לְקִבְלֵהּ, בְּצִיצוֹי בִּגְבוּרְתָּא:
בקרניו ינגח השור, בהמות, בגאותו,
יקפץ הדג כנגדו בסנפיריו בגבורה.
מְקָרֵב לֵיה בָּרְיֵהּ, בְּחַרְבֵּהּ בְּרַבְרְבוּתָא:
אֲרִיסְטוֹן לְצַדִיקֵי יְתַקֵן, וְשֵׁרוּתָא:
יגש אליו בוראו בחרבו הגדולה,
סעודה לצדיקים יתקין וארוחה.
מְסַחֲרִין עֲלֵי תַכֵּי, דְכַדְכּוֹד וְגוּמַרְתָּא:
נְגִידִין קָמֵיהוֹן, אֲפַרְסְמוֹן נַהֲרָתָא:
מסיבים לשולחנות של כדכוד ואבני אקדח,
ולפניהם נשפכים נהרות אפרסמון.
וּמִתְפַּנְקִין וְרָוֵי, בְּכַסֵי רְוָיָתָא:
חַמַר מְרַת דְמִבְּרֵאשִׁית, נְטִיר בֵּי נַעֲוָתָא:
ומתעדנים ורוים בכוסות רויה,
יין עסיס שמבראשית שמור ביקב.
זַכָּאִין כַּד שְׁמַעְתּוּן, שְׁבַח דָא שִׁירָתָא:
קְבִיעִין כֵּן תֶּהֱווּן, בְּהַנְהוּ חֲבוּרָתָא:
זכאים! כמו ששמעתם שבח השירה הזאת,
(יהי רצון) שכן תהיו קבועים באותן החבורות.
וְתִזְכּוּן דִי תֵיתְבוּן, בְּעֵילָא דָרָתָא:
אֲרֵי תְצִיתוּן לְמִילָי, דְנָפְקִין בְּהַדְרָתָא:
ותזכו לשבת במעלות העליונות,
כי תשמעו לדבריו היוצאים בהדר.
מְרוֹמָם הוּא אֱלָהִין, בְּקַדְמָא וּבַתְרַיְתָא:
צְבִי וְאִתְרְעִי בָן, וּמְסַר לָן אוֹרַיְתָא:
מרומם הוא אלוקינו בראשית ובאחרית,
חפץ ורצה בנו ומסר לנו את התורה.
