האם חשיבה ביקורתית היא המצאה מודרנית?

(גירסה אחרת של השאלה: האם כישוף אכן פועל?)

באשכול "וציויתי את ברכתי" לא זכיתי לקבל תשובה ממשית, לכן אני מעתיק את הדברים לפה:

אליקים7241 כתב: 

השאלה אם תורת ישראל היא היחידה בזמנה שהציגה רעיון של ניסים? הרי אז בכל האומות ובכל המגזרים היה מקובל להאמין באלוקים ובכוחות נסתרים שידם רב להם לשדד את מערכות הטבע, ועד כמה שאני מבין הם גם פעלו ע"פ זה ואף פעם לא התלוננו ש"זה לא עובד" (או שכן? אז למה לא הגיעו אלינו התלונות מלבד כמה תלונות של בנ"י במדבר שנענו מייד?) 

maxmen כתב:



אף פעם ולעולם לא האמינו בנסים מעצם העבודה שהמחוללי נסים עצמם הרי ידעו שהם שקרנים.
אתה יכול למור שכל הדורות היו שקרנים וזה אמת גם היום.

אתה מעלה על דעתך שמשה רבינו לא ידע מי זועק שם על הר סיני אנכי וכו' ??

אליקים7241 כתב:

באירופה, במאות השנים האחרונות, הפירוש העיקרי של המושג ביקורת הינו הערכה של יצירות ספרותיות, ומאחר שבד"כ היתה יותר ביקורת שלילית מאשר חיובית, המושג ביקורת תמיד התקשר לצנזורה. ההבדל בין העולם הקדום לעולם המודרני, שבעולם הקדום עיקר הביקורת היה של השלטון כנגד כל מי שחולק עליו, ואילו בעולם המודרני עיקר הביקורת הינה של ההמון את מה שדעתם הבינונית איננה יכולה לסבול.

מקסמן,
תודה על התמיכה.
כאשר אתה חולק עלי, זו הראיה הטובה ביותר שאני צודק.

צריך להבדיל בין האמונה בניסים והביקורת עליה, ובין ביקורת בכלל שהיא כלי חשיבה.
הכנסיה הקתולית מאמינה עד היום בקיומם של ניסים. כדי שנפטר יוכרז לקדוש צריך להוכיח כי ארעו לפחות שני ניסים בזכותו.
כותב אליקים 'אז למה לא הגיעו אלינו התלונות' על ניסים שלא עובדים. - היכן חיפשת?

חשיבה ביקורתית היא כלי הכרחי של כל עיון. בלעדיה הוא בלתי אפשרי. הרי כל דיון בטענה מסוימת דורש ביקורת אשר מאשרת, מסתייגת או דוחה אותה. אחת הדמויות הידועה בתכונת הביקורתיות החריפה שלה, - בשל כך קנתה לה מעריצים ואויבים, - היא סוקרטס. הנה דוגמה:
סוק: מאמין אתה, איפא, שגם מלחמה נטושה באמת בין האלים לבין עצמם, ויש ביניהם איבות נוראות וקרבות ושאר מדנים כיוצא באלה, כפי שמסופר בפי המשוררים ומצוייר בידי הציירים הטובים ... עלום נגיד שדברים אלה אמת הם, אותיפרון?
אותיפרון: לא זו בלבד, ... לכשתרצה אספר לך על האלים גם שאר דברים לרוב, ומובטחני כי תתפלץ לשמע אזניך.
סוק: לא יפלא הדבר, אולם תספר לי זאת בפעם אחרת, בשעת הפנאי. [עקיצה של זלזול לאמור אל תקשקש שטויות. לכן נדון למוות].

דוגמה מפורסמת אחרת של שימוש בבקורת שהיתה לה חשיבות פוליטית רבה, ימצא הקורא בערך 'מתנת קונסטנטין', ובערך על לורנצו ואלה, פילולוג אשר גילה כי המסמך מזויף.
עודד

חכלילי
לא מוגזם?

עד המהפכה המדעית האנשים לא היו ביקורתיים, רואים זאת גם במדעים, איך שהכל הסתמכו והלכו כעיורים אחרי אריסטו, וגם ביהדות לא היו ביקורתיים, מי שלומד וחוקר, רואה את התמימות ללא שמץ של חשיבה ביקורתית.