התשובה שיתן לכם כל מערבי כופר היא 'כדי לקבל 72 בתולות' בתשובה זו טמון זלזול עצום בערבים הפרימטיביים, חבורת ברבריים שטופי פנטזיות מיניות.
בדיוק לכן החלטתי לבדוק כמה אמת יש בסיפור זה. גליתי שאכן יש בו מן האמת: בקוראן נאמר: שם, תהינה מושפלות המבט שלא חוללו לפניהם על ידי אדם או ג'ין... הן כאבני אודם ופנינים [פסוקים 56-8]... שם תהינה נשים טובות ויפות... שחורות עין שמורות בסוכות-גן... שלא חוללו לפניהם על ידי אדם או ג'ין [פסוקים 70-74) (סורת אל רחמן) הקוראן מבטיח את אותן בתולות שחורות עין לשאהידים, ופולמוס הלכתי רחב היקף דן בשאלה האם המתאבדים נכללים בהגדרה ההלכתית של שאהידים. מלומד מוסלמי בשם ד"ר חת'חוט הסביר שאין כאן יותר ממשל והוסיף ש'כל מוסלמי אמיתי יודע זאת'. השאלה היא אם מוסלמי אמיתי כאן לא מקביל ל'חרדי קלאסי\ת"ח אמיתי' של מקס. ידוע לנו שמחבל מסויים נתפס כשאזור חלציו עטוף במגבת. מה שמלמד על השתייכותו לכת המגשימים.. השאלה היא מהי האמונה הנפוצה ומהי הסטייה ממנה.
ובכן, בתקשורת המוסלמית נוהגים לכנות את ההתאבדות 'חתונה' למשל: אמו של ואיל עואד מדיר אלבלח, לא תכננה לערוך לבנה הבכור חתונה בפעם השניה, לאחר שזה כבר נישא בעשרה באוגוסט 2001, לארוסתו, מיאדה, בטקס פשוט בו השתתפו רק בני המשפחה. אלא שאתמול, היה יום החתונה האמיתי של בנה ואיל, שמלאכי הרחמן השיאו אותו, יחד עם חבורת השהידים [האחרים], לשחורות העין, כאשר מסביב עלו קריאות השמחה עליהן חלמה האם ביום נישואיו [לארוסתו]" (אל חיאת אל ג'דידה,04,10,2001) אבל ראיה גמורה עדיין אין כאן כיון שיתכן ומדובר במטבע לשון בלבד. אלא שראיה יש מהדיווח הבא: ג'ק קלי מה-USA Today, ביקר במערכת החינוך של ה'חמאס' בעזה וסיפר כי ראה ילד בן 11 נואם בפני הכיתה ואומר: "אני אהפוך את גופי לפצצה שתקרע את גופם של הציונים, צאצאי הקופים והחזירים... אני אקרע את גופם לחתיכות קטנות ואגרום להם ליותר כאב משאי פעם יכלו לשער". המורה הגיב על כך במלים: "הלוואי והבתולות יענגו אותך". צעיר בן 16 אמר לקלי כי "מרבית הנערים אינם מסוגלים להפסיק לחשוב על הבתולות". מכאן אנו רואים שבקרב המון העם מאמינים בכך כפשוטו. השאלה היא רק מה מאמינים האינטלקטואלים. ראוי להדגיש כי גם בציבור היהודי, המון העם נוטה להאמין בגיהינום של אש מוחשעת.
אולם, יש עוד גורםתיאולוגי להתאבדויות. ועל כך בהודעה הבאה.
אני מצטרף לבקשתך. לדון במקורות ובהתפתחות הרעיון של חיבוט הקבר והתהליכים שלאחר המוות.
צריך לזכור ולהזכיר שמה שיש בידנו הוא טקסטים. ולפעמים העדר חומר אינו מעיד על העדרה של אמונה. ושוב יש לשאול אם אמונה זו או אחרת היתה נפוצה אצל ההמון או אצל החכמים. וכן, אם ניסוח בצורה גשמית מעיד שזו גם הכוונה המקורית שלה, כפי שיש לשאול לגבי סעודת שור הבר והלויתן, וכפי שנחלקו בדבר, לפי המובא כאן, ראב"ם בן הרמב"ם והגאון מבבל.
עבור מי שאינו בקיא כנישטאיך, פרוייקט השו"ת הוא כלי מחקרי אדיר. אשתדל להשתמש בו מאוחר יותר...
בינתים, איקון ירוק לירוחמ. לא תמיד אני זוכר לעשות זאת, אבל הפעם אני רוצה למקד את תשומת הלב במשפט האחרון בסיפור המאד מוצלח שלו:
אני לא כל כך מכיר אותו. אז תביא לי בבקשה רק לחם וירקות.
מי שלא מכיר את הקב"ה אינו יכול לאכול בשר מחשש לפסול בשחיטה. ועוד כהנה וכהנה חומרות מתבקש להוסיף לרשימה.
אבל גם הפילוסופים שבינינו איננו יוצאים בלא כלום. איך מי שאינו מכירו מגיע לגן עדן? ואיזה גן עדן הוא זה?
ובמחשבה שניה, הרי לפי הרמב"ם (ולא רק לפיו) אין אנו מכירים אותו ממש, שהרי אין הוא בהשגה? פתחתי קן צרעות פילוסופיות, אך זה ראוי לאשכול אחר וחבל לגנוב לאריאל אשכול כה חשוב.
תלמיד, לכן בדיוק פתחתי אשכול בפורום מלא חכמים וסופרים. כדי לשמוע מפיהם האם יש מקור קדום לעניין חיבוט הקבר. הסיפור אודות יעקב מקורו בגמ' כתובות קיא. שם לא מוזכר כלל עניין חיבוט הקבר אלא צער ההתגלגלות באדמה עד א"י כדי לקום לתחה"מ.
אני זוכר היטב את תחושתי, כנער בישיבה קטנה, כאשר עיינתי לראשונה בספרות האימה היהודית - ספר ראשית חכמה וסיעתו, וקראתי את התיאורים המזוויעים על המסלול המצמרר שאמור לעבור כל אדם אחרי פטירתו, כמעט על לא עוול בכפו. יורשה לי לומר שהמתים בשאול המצרית, היוונית והבבלית מרגישים הרבה יותר טוב. (פרט לכך שבדרך כלל הם תקועים במצבם לנצח בעוד המתים היהודים יגיעו אחרי כמה מאות שנים לגן עדן.)
נוכל לפרק את השאלה לגורמים הבאים:
1) האם יש ממש בתיאורים אלו? מאיפה מחבריהם ידעו אותם?(הכל המצאה? מוזר)
2) האם יש מקור לעניין בחז"ל? (שעליהם אני סומך יותר בנושאי המצאות ואם כן מתחזקת שאלה 1 )
3) האם יתכן שהמקור הוא האסלאם? ואת זה נחלק לשאלות הבאות: א) האם עצם מושג חיבוט הקבר מקורו באסלאם? ב)האם מסכת חיבוט הקבר הועתקה מהאסלאם? ג) האם פרטים שוליים בסיפור חיבוט הקבר (כגון הפטור למתים ביוםשישי אחר חצות) הועתקו מהאסלאם?
נשלח ב-15/6/2014 00:05
תלמיד הסיפור עם חיבוטי קבר, לא מופיע בתורה. זו פרשנות כמו יתר הפרשנויות. ואין לה כל מקור קדום וגם הסיפור על גילגולי המחילות אין לה מקור קדום.
נשלח ב-14/6/2014 23:04
אריאל המדרשים על חיבוט הקבר דיעקב (אל נא תקברני במצרים) נולדו עם האיסלאם?
נשלח ב-14/6/2014 21:46
אריאל
זו גזענות להאשים את השהידים שהם לא גברים.
חסדא לי לא תהיה כל בעיה עם השחיטה של הקב"ה, אבל לכמה חסידים ואנשי השקפה תהיה בעיה גדולה עם השחיטה שלו.
יהודי מכובד מאחד מערי הקודש נפטר מהעולם . ובגלל מעמדו מיד נכנס לגן העדן. והגיע לארוחת צהריים, הושיבו אתו ברוב כבוד- אוייבען און, ניגש אליו המלאך המלצר ושאל. מה תאכל? -מה יש לכם? - ברווז בוטב תפוזים. אוסובוקו- צלעות כבש. וסטייק אנטריקוט ביין. - ואיזה הכשר יש לכם כאן? - התבלבל המלאך המלצר- מה זאת אומרת? בהשגחה של הקב"ה בכבודו ובעצמו.- - אני לא כל כך מכיר אותו. אז תביא לי בבקשה רק לחם וירקות.
נשלח ב-13/6/2014 16:23
ירוחם, א-ללה יתעלה עשה נס מיוחד למען המאמינים - הבתולות שחורות העין תישארנה בתולות לעולם.
נשלח ב-13/6/2014 16:22
כפי שכתבתי, יש עוד אמונה הגורמת למחבלים להתאבד והיא האמונה בחיבוט הקבר. לפי האיסלם, כל אדם אחרי מותו יפגוש מלאך חבלה שישאל אותו האם הוא מאמין באלוקים, באיסלם ובמוחמד. במקרה והתשובה תהיה שלילית - הוא יעבור את כל הייסורים הידועים לנו כחיבוט הקבר. כל אדם, למעשה, יעבור את הייסורים הללו. כנראה כי צריך להאמין 'באמת' או משהו כזה. רק השאהידים ינצלו מגורל נורא זה. צעירים ערבים סיפרו שהפחד מהסבל האיום שיעבור עליהם דחף אותם להיות שאהידים.
כפי שכולנו יודעים , אמונה זו ידועה כאמונה יהודית אותנטית השאלה העולה אחרי קריאת הדברים הללו היא- מי השפיע על מי. האם האסלאם הושפע מהיהדות (כפי שקרה פעמים רבות מאד) ואימץ ממנה את אמונת חיבוט הקבר, או שבמקרה זה, היהדות שאבה מהאסלאם.
חשבתי שיש ראיה לדבר - האמונה היהודית-מוסלמית אומרת שמי שימות ביום ששי ינצל מחיבוט הקבר. (הרב שך חלם למות ביום שישי מסיבה זו) בעוד שכאמונה מוסלמית יש בכך היגיון, כאמונה יהודית זה לא נראה קשור במיוחד. אם כן, לכאורה יש להוכיח שהאמונה המצמררת של חיבוט הקבר הגיעה אלינו מהאסלאם.
נשלח ב-13/6/2014 15:39
שור הבר ולויתן מוזכרים בלש"ם גם כסעודה בביאת המשיח וכשיר החזני המפורסם ,וואס ועט זיין וען משיח ועט קומען,
ירוחם ,מאמין שאתה תסמוך על אותו שחיטה...
נשלח ב-13/6/2014 15:35
מיכי כבר נאלץ ר"א בן הרמב"ם לכתוב - על אחד מגאוני בבל שיצא נגד אביו (בשלילתו אן השכר והעונש המוגשמים) והוכיח את גשמות השכר מאגדת שור הבר - כי אגדה זו נועדה כתמריץ לחלושי הבנה כאותו גאון
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 13/06/2014 15:36:44
נשלח ב-13/6/2014 15:28
יש גם במקורותינו ניסוח מעניין לאלו דדי להם ברמיזא , של דידן עדיפא מדידכו ,,מקורות באישי,
נשלח ב-13/6/2014 15:26
יאלה בואו נתפלסף
מיכי ,הכיוון שלך טוב אך לא מדוייק
שור הבר ולויתן הם משיאי הנאות האכילה לפחות בזמניהם יחד עם יין השמור , להבדיל 72 הבתולות מדובר על אותו ראיון עם שיאים מחודשים להתקרבות שכידוע ליודעי חן וללא יודעים ,,זיווג,, יש אבל הבדל ברור בניסוח המקורות שמעידה על המכוון ,הקבה עושה סעודה לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן ,דהיינו סעודת התקרבות לה ,מה שאין כן בתורת הקוראן שאין שם שמים על הבתולות המהוללות ביניהן , מאידך 72 הוא מספר שיא ביהדות ואלי לך נתכונו נתכונו במשליהם ,וצעג
נשלח ב-13/6/2014 15:00
ר'מיכי איך כתבת- אתה לא מכיר את תורת האסלם. יש להניח שיש שם גם רובד אחר מהפשטות של הבתולות- אגב בתולות זה חד פעמי- לאחר מכן הן כבר לא בתולות, והשהיד יצא נפסד, לעומת הסעודות המוזמנות לצדיקים לכל הזמן, אגב התפריט בעולם הבא הוא די מגוון יש שמן אפרסמון וגם בושם הפארסמון,עצי הפרי מסביב ועוד דברים שהעין לא תשבע לראות, צריכים לקרא את הספרים המתאימים,
אבל הרי אתה יודע כי אני מתבדח לפעמים על הדברים הרצינים, ולכן לרמז- שאלתי שאלה בענין השור הבר. אולי תנסה?
