מלאכותי או טבעי, מה עדיף?

ירוחם,

כאשר מלאכותי עדיף מטבעי, מברכים עליו ברכה מיוחדת יותר. על לחם מברכים ברכת המוציא ולאחריה ארבע ברכות, על דגן שלוק בורא פרי האדמה. על יין מברכים בורא פרי הגפן, על ענבים ברכת בורא פרי העץ.

מחלוקת חכמים (אבן העזר הלכות קידושין לט, סעיף א) אם צריכה או אינה צריכה גט. ולפי הירושלמי, מאן דאמר מותרת להינשא בלא גט, שמתוך שהיא יודעת שאם היא הולכת אצל הזקן והוא מתיר לה את נדרה, והיא אינה הולכת כדי שלא יחולו עליה קידושי הראשון, לפום כן מותרת להינשא בלא גט. ומאן דאמר אסורה להינשא בלא גט, שלא תלך אצל הזקן אחרי שנישאת לשני ויתיר לה את נדרה וקידושי הראשון חלים עליה למפרע ונמצאו בנים באין לידי ממזרות, לפום כן אסורה להינשא בלא גט. מכל מקום, אם כנס סתם, הרי זו צריכה גט אע"פ שלא נתקיים התנאי, שמא ביטל התנאי כשבעל או כשכנס (אבן העזר, הלכות קידושין לח, סעיף לה).

תוקן על ידי מם80 ב- 17/06/2014 13:57:58

המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים, אינה מקודשת. על מנת שאין עליה מומין ונמצאו בה מומין, אינה מקודשת. הלכה אצל הזקן והתיר לה, הרי זו מקודשת. הלכה אצל הרופא וריפאה, אינה מקודשת. מה בין זקן מה בין רופא? זקן עוקר את הנדר מעיקרו. רופא אינו מרפא אלא מכאן ולהבא. (ירושלמי קידושין ב, ד).

זה הכלל, כל תנאי שמתקיים בשעת הקידושין אע"פ שבטל לאחר מכן, הרי זו מקודשת; וכל תנאי שאינו מתקיים בשעת הקידושין אף על פי שמתקיים לאחר מכן, אינה מקודשת.
 
הרופא מרפא את האשה מן המומין שהיו בה בשעת הקידושין, אלא שמאחר שבשעת הקידושין היו בה מומין וכשקידשה קידשה על מנת שאין עליה מומין, אינה מקודשת. לעומת זאת, הזקן עוקר את הנדר מעיקרו, נמצא שלא היה עליה נדר בשעת הקידושין, ועל-כן מקודשת. זו דוגמא לכך שמעשה האדם יכול להיות במדרגה מעל הטבע, כי רפואת הרופא תלויה בפעולת הטבע מכאן ולהבא, ואילו התרת נדרים הינה פעולה מעל לזמן.

תוקן על ידי מם80 ב- 17/06/2014 03:25:31

אומרת המשנה (קידושין ב, ב): התקדשי לי בכוס של יין ונמצא של דבש, של דבש ונמצא של יין, בדינר זה של כסף ונמצא של זהב, של זהב ונמצא של כסף, על מנת שאני עשיר ונמצא עניי, עני ונמצא עשיר, אינה מקודשת. פירש רע"ב: דאיכא דניחא לה הבא ואיכא דניחה לה בהא.

כוס יין (מלאכותי) עדיף מכוס מי דבש (טבעי). מתי? לאנשים המיושבים בדעתם ביינם. אחרת, לילדים ולזקנים ולאנשים שלא יודעים לשתות יין, כוס מי דבש עדיף מכוס יין.

דינר של כסף (מטבע יותר מלאכותי) עדיף מדינר של זהב (מטבע טבעי יותר). למה? כי דינר כסף חריף להינתן בהוצאה ועובר לסוחר, בעוד דינר של זהב פחות חשוב ובד"כ נדרש להחליפו או לפורטו כדי להשתמש בו. דינר של זהב עדיף מדינר של כסף. למה? כי יקר יותר, ואם המדינה מבטלת את המטבעות, עדיין הזהב שומר על ערכו.

עשיר (מצב מלאכותי) עדיף מעני (מצב טבעי). למה? כי יוכל בנקל לפרנס ולפנק את אשתו ומשפחתו. עני עדיף מעשיר. למה? כי לא יתנשא על אשתו ואולי יתעשר.

תוקן על ידי מם80 ב- 17/06/2014 02:28:14

אמר רבי יוחנן: יפה סיפסוף שאכלנו בילדותינו מפנקרסין שאכלנו בזקנותינו. פירוש: יפים התמרים הגרועים, שמאחרים להבשיל ונשארים באילנות בסוף, שאכלנו בילדותינו, ממיני מתיקה, תמרים חשובים שנידושו יחד ונעשו כעיסה, שאכלנו בזקנותינו. בימיו של רבי יוחנן השתנה העולם והפסיקה הברכה ששרתה בא"י בזמן בית המקדש, ועל-כן טבעי מבורך יפה ממלאכותי המבוסס על טבעי פחות מבורך.

תורמין יין שאינו מבושל על המבושל, ולא מן המבושל על שאינו מבושל. יין שאינו מבושל יפה לשתיה מן המבושל, שהבישול מחליש את היין. לפיכך, לפעמים מעלת המלאכותי תלויה בשמירת הטבעי. ולפעמים מעלת המלאכותי תלויה בתיקון הטבעי. לדוגמא, בזמנם של חז"ל, היו שולקים תורמוס פעמים אחדות כדי להמתיקו.

בעבר היו בעגבניות שבארץ הרבה גרעינים, אז בעזרת הנדסה גנטית יצרו עגבניות עם מעט גרעינים, אלא מאי? הטעם לא היה אותו הטעם. לאחרונה, אחרי הכלאה מסורתית של זני עגבניות משובחים, הצליחו לייצר זן חדש של עגבניות: עגבניה בטעם של פעם.



 

אומרת המשנה: אין תורמין זיתים על השמן, ולא ענבים על היין. א"ר חנניא: מפני הטורח. רמב"ם: שמא יטריח הכהן לכתוש (הזיתים) ולדרוך (הענבים). נדרשת מלאכה להפיק מזיתים שמן ולעשות מענבים יין, משמע שמלאכותי עדיף מטבעי.