האם השכולה שגרמה גם לרב הראשי לענות אחריה אמן

תחילה העתקתי לינק לאשכול הכתבות, אך במחשבה שניה, אולי ראוי לפתוח אשכול מיוחד.
הכתב, מצביע על תופעה מעניינת של פמיניזם הלכתי המחוייב להלכה במובן האורתודוקסי המלא.
מה שברור שאין שום מניעה הלכתית לאמירת קדיש על ידי אישה, אם כי גם בתוך השיח ההלכתי נטו, יש הסתייגות ברמת כבוד הציבור צניעות וכיו"ב.
לכאורה, עיקר ההתנגדות היא יותר מאימת המדרון, מאשר מאימת החשש שח"ו יתגדל ויתקדש שמיה רבה על ידי אישה.
ייתכן וזו סנונית עם פונטציאל כדור שלג לשטוף גם את החברה החרדית.
(בזכרון משה הייתה אישה שנהגה לבא בקביעות לאמירת קדיש).
ואולי לא.
ימים יגידו.

בשום קהילה מעולם נשים גם לא הלכו לעבוד. המציאות השתנתה, ולכן היום המצב הוא שונה. כל עוד אין סיבה טובה למנהג הזה, העובדה שכך עשו אין לה שום משקל. פעם גם הלכו עם גלימות והיום הולכים עם מכנסיים. אני יכול להציע הרבה הסברים למה לא מצאנו בד"כ נשים שאמרו קדיש (אם כי היו, כפי שכבר כתבו כאן). הן לא ידעו לקרוא, לא ידעו את הקדיש בעל פה, התביישו, הגברים הוציאו אותן יד"ח. סתם לא חשבו על זה. אבל כל הסיבות הללו לא רלוונטיות, כי איני מכיר שום סיבה רלוונטית לתפיסה שאסור להן לומר. אז לכל היותר אשאר בצ"ע למה לא אמרו. צ"ע כזה אינו שיקול הלכתי.

יש ויכוח הלכתי בנוגע ללימוד תורה לנשים.
קדיש בהלוויה הוא משהו שמזדמן הרבה.

הרב מיכי,
עדיין יש מקום לברר, איך ככל הידוע, כמעט בשום קהילה ותקופה, לא היו נשים שאמרו קדיש באופן סדיר.
אולי כי לא ידעו. אולי מטעם אחר.
בהלכה נוטים למציאות מעין זו משקל רציני ולעתים מכריע.
אא"כ ברור שמדובר במנהג טעות.

ירוחם, אין כאן שום דבר שלא הבנת. אין שום איסור בזה, ואף אחד לא יכול לטעון שיש. נקודה.