|
|
| נשלח ב-30/7/2014 16:05 |
 |
| |
מהם השיקולים ההלכתיים במלחמה, אם ישנם?
הייתי רוצה להעלות שאלה מעניינת, תארו לכם מצב היפותטי שהחרדים הופכים לרוב, והמדינה הופכת למדינת הלכה, איך הייתה נראית המלחמה אם הייתה? אילו שיקולים הלכתיים היו עולים בקבינט ההלכתי? אם נתבונן במקורות, נראה החל ממלחמת עמלק והציווי לא להותיר כל נפש ממשיך בשבעה עממין וכלה בכל מלחמה שניתן להרוג את כל הזכר, ביזת השלל ועד 'אשת יפת תואר'. ומאידך יש את הטענה בדבר המוסר היהודי וקדושת החיים והמעמד הבלתי רעוע של 'פיקוח נפש' התגרות באומות וכו'. לכאורה היה ניתן לחלק את זה לשני תקופות: תקופת התנ"ך ובית המקדש (הראשון) שעם ישראל היה לו שלטון עצמאי והתקופה השנייה היא תקופת הגלות כשהתקופה הראשונה היא הרבה יותר מלחמתית מהתקופה השנייה. אך כדי לא לגלוש לפוליטיקה ניסיתי למקד את הדיון במישור ההלכתי, שלכאורה הוא יותר אובייקטיבי ופחות תלוי תקופה, ולכך פתחתי את הרמב"ם. וגם ברמב"ם ראיתי מצד אחד את הציווי להכרית את עמלק ושבעה עממין, והציווי להרוג במלחמה כל זכר. ובמקום שישראל יכבשו העמים יהפכו לעבדים, ומצד שני קודם קוראים להם לשלום ורק כשאינם רוצים פותחים במלחמה, וכשצרים עליהם, צרים משלשה כיוונים ונותנים כיוון אחד להימלט. אין קוצצין אילנות מאכל ואין מונעים מהם מים וכן ואת החלוקה ההלכתית בין מלחמת מצווה למלחמת רשות כשמלחמת מצווה זה כשקמים עליך אך כשפותחים במלחמה מיזמתנו זוהי רק מלחמת רשות עם כל ההשלכות שלה. א"כ, מהי גישתה של ההלכה? לוחמנית שרואה בכל העם הנכבש אויב או מתונה שמתירה רק את המחויב?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2014 15:55 |
|
| |
סוג של, במחשב יש איזה אופציה לאנטרים שאיני בקיא בה.
בסמארטפון יש אפליקציה שנקראת 'בחדרי חרדים' לאנדרואיד חינמית ולאייפון עולה 3 שקל.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2014 13:35 |
|
| |
| סוג_של כתב: |  | אכן, דיון יפה נוצר שם כשהוא מסביר את עצמו היטב.
וכדי להבהיר את טענתך אבאר שהוא הצביע על עיקרון ה'ערבות' כמבט קולקטיבי על כל העם בין שלנו ובין שלהם.
כמה הערות:
א. בעוד לומר שהערבות והמבט הקולקטיבי הם הגישה ההלכתית היהודית. זה הגיוני, ואכן אנו חווים כך את היהדות. ההרחבה של זה למבט במלחמה חדשנית, אך עדיין הגיונית ויפה.
אך ההעתקה של זה ליריב נראית לי קצת פלפול, ומעט ניסיון לדחוק פיל בקוף המחט, מפני שאם נמשיך להסתכל עליהם כך, נגיע שאותה ערבות שלנו היא הערבות שלהם. וממילא נגיע לשוויון בין העמים, דבר שאינו נראה בהלכה. שבה, דווקא חוסר הסימטריה הוא המאפיין הבולט.
ב. אכן נראית עבודה טובה ושיטתית. (אשמח להשיג את הספר) אך היא מבית היוצר הדתי לאומי. לא שיש בזה פסול, אך חלק משאלתי הייתה אם קיים דיון אובייקטיבי על ההלכה. מפני שאם תשים לב לרוח הדברים הנושבת באולפן, תבחין כי בעצם הוא אומר "ישבנו וחקרנו את המקורות היהודיים, וראה זה פלא, הגענו לאותם מסקנות של החוק הבינלאומי המודרני. אה, חוץ מאיזה גישה שבמקרה היא גם ימנית רק שיש לה הצדקה הלכתית"
כך לא נראית הלכה אובייקטיבית!
זוהי הטעות הגדולה של הדת"ל, הם מגיעים מתוך המערב . בעוד אם אתה רוצה להבין את התורה בעצמה הינך צריך להגיע מתוך התורה ולהבין את רוחה ולא לנסות להראות שגם היא מערבית, חכמה גדולה, מה הועלת?!
תוקן על ידי סוג_של ב- 31/07/2014 03:56:54 |
|
א. אני מניח שבספר הוא מביא לכך מקורות. מה גם שההלכה מכירה בקיומם של עמים ואץ מתייחסת באופן שונה לכל עם - יש עמים שמותר להתגרות בם, יש שאסור, יש שלא יבוא מצאצאיהם בקהל , יש עמלק, דהיינו ההלכה מכירה בערבות של כל עם ולא רואה בו יחידים, אין שם קשר לשוויון.
ב. למה שלא יהיה דיון אובייקטיבי על ההלכה. מנין לך שלחרדים אכפת יותר מן ההלכה. מה גם שבתחילת הספר ישנה ברכה מהרב אריאל, שהוא מגדולי הפוסקים בדורנו ולא חשוד על חוסר דיון אובייקטיבי. הרוח המנשבת עליה דיברת הגיעה מכיוונו של ירון לונדון. לא יודע ממתי ה׳דת״ל׳ מגיעים מן המערב. לא ידוע לי על הוגה דעות יהודי במאות האחרונות שהדגיש את סגולת ישראל יותר מהרב קוק.
ראה באתר הזה, תוכל למצוא בו מאמרים בנושא אתיקה צבאית יהודית-
http://www.dintora.org/Ethics/default.asp
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2014 09:08 |
|
| |
סוג_של
שמעת על המעגל ההרמנויטי?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2014 03:52 |
|
| |
אכן, דיון יפה נוצר שם כשהוא מסביר את עצמו היטב.
וכדי להבהיר את טענתך אבאר שהוא הצביע על עיקרון ה'ערבות' כמבט קולקטיבי על כל העם בין שלנו ובין שלהם.
כמה הערות:
א. בעוד לומר שהערבות והמבט הקולקטיבי הם הגישה ההלכתית היהודית. זה הגיוני, ואכן אנו חווים כך את היהדות. ההרחבה של זה למבט במלחמה חדשנית, אך עדיין הגיונית ויפה.
אך ההעתקה של זה ליריב נראית לי קצת פלפול, ומעט ניסיון לדחוק פיל בקוף המחט, מפני שאם נמשיך להסתכל עליהם כך, נגיע שאותה ערבות שלנו היא הערבות שלהם. וממילא נגיע לשוויון בין העמים, דבר שאינו נראה בהלכה. שבה, דווקא חוסר הסימטריה הוא המאפיין הבולט.
ב. אכן נראית עבודה טובה ושיטתית. (אשמח להשיג את הספר) אך היא מבית היוצר הדתי לאומי. לא שיש בזה פסול, אך חלק משאלתי הייתה אם קיים דיון אובייקטיבי על ההלכה. מפני שאם תשים לב לרוח הדברים הנושבת באולפן, תבחין כי בעצם הוא אומר "ישבנו וחקרנו את המקורות היהודיים, וראה זה פלא, הגענו לאותם מסקנות של החוק הבינלאומי המודרני. אה, חוץ מאיזה גישה שבמקרה היא גם ימנית רק שיש לה הצדקה הלכתית"
כך לא נראית הלכה אובייקטיבית!
זוהי הטעות הגדולה של הדת"ל, הם מגיעים מתוך המערב . בעוד אם אתה רוצה להבין את התורה בעצמה הינך צריך להגיע מתוך התורה ולהבין את רוחה ולא לנסות להראות שגם היא מערבית, חכמה גדולה, מה הועלת?!
תוקן על ידי סוג_של ב- 31/07/2014 03:56:54
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2014 02:02 |
|
| |
למען ה', איך אפשר לכתוב כאן עם רווחים ואנטרים נורמלים, זה נראה עורך מתקופת המנדט..
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2014 01:57 |
|
| |
לאחר שרשמתי את האשכול, אכן ראיתי אשכול סמוך שדן באחת ההשלכות לדיוננו כאן. האשכול הוא "האם יש מקור הלכתי לכיבוד הסכמים" אך נדמה לי שהציטוט המובא בפתיחה של הרב דוב ליאור דווקא מביא את אשר חששתי, את ההכנסה של הדיון לתחומי הפוליטיקה. הרי ברור כי הרב ליאור הביא את הציטוט המאשר את השקפת עולמו, ולא הביא מסקנת חקירה הלכתית מעמיקה. (ורק אירונית העובדה כי מה שמצא זהו איזה פירוש מהר"ל על התורה...)
ולעצם הטענות, לדעתי הועלו שם שלשה גישות:
1. שמיוצגת על ידי הרב ליאור, יקוב הדין את ההר זוהי גישת התורה ואיננו מחויבים לאומות העולם או לערכים אחרים חוץ מהתורה.
2. המערערים על הקביעה ואומרים 'אתה מוכרח להתחשב באומות' ההלכה מוכרחת להתחשב במוסר הטבעי.
3. הטוענים אין לה להלכה מה לעסוק בכך, זהו מוסר טבעי שקודם להלכה.
ולדעתי כל שלשת הטענות אינם נכונות.
ה1. מייצג את כל הרע שב 'מדינת הלכה' ואת הרתיעה אפילו של הדתיים עצמם ממנה. החשש מטיעונים כאלה בדיוק, לוקחים הלכה אחת, גישה אחת, עם ציטוט בומבסטי שבד"כ מתאים לאידאולוגיה הכללית של המצטט, ואומרים 'ייקוב הדין את ההר' וכל טענה אחרת מתבטלת בפני טענה זו.
וטיעון זה גורם ל2 ו3 מפני שאז היריב נסוג וטוען נכון, אבל צריך להתחשב במוסר הטבעי או שהוא מנסה בכלל לצאת מהסבך ואומר זה לא שייך להלכה.
בעוד שנראה לי שלא ניתן להוציא את המוסר מתחום ההלכה. מפני שאז רוקנת את ההלכה מתוכן. שהרי אם יש הלכות מלחמה ברמב"ם ואתה בא ואומר אבל כיום יש מוסר טבעי יותר מתקדם וננהג על פיו, מה בעצם אמרת? שההלכה לא רלוונטית במקרה הזה, למרות שנכתבה עליו. ויהיה זה דומה לאחד שיאמר שאיננו צריכים לדיני גזל שהרי העולם מוסרי היום.
בעוד שברור שכל השיקולים הללו צריכים להילקח בתוך ההלכה, וכחלק מהשיקול ההלכתי. ואני חושב שאפילו הם קיימים בדמות 'מפני דרכי שלום' ו'לא להתגרות באומות' וחומרת 'פיקוח נפש'.
ובוודאי בסדר שמביא הרמב"ם אפילו על מלחמת מצווה שהיא להציל ישראל מיד צר:
1.קוראים לשלום
2.הרוצה לשלום לשלום. הרוצה לברוח, יברח
3.מקיפים רק משלש רוחות ולא מרביעית שיברחו
4. לא יעקור עצי פרי ולא יטה את המים
5. אם יקבלו עליהם שבע מצוות יניחום
6. אם מקבלים באהבה הם גרי תושב שכבר התורה הזהירה בכבודם וכדו'
תנאים אלו שכתב הרמב"ם בהלכות מלכים לפני אלף שנה לא נראים בלתי הומניטריים או אכזריים וספק אם המלחמה היום עומדת בקריטריונים הללו. ומאידך ישנם גם הלכות פחות הומניות ופחות מובנות לנו, אך אין זה צריך להוביל אותנו למסקנה שיצאה מכל שלשת הכותבים שההלכה אינה מוסרית.
אלא, אולי היא מוסרית באופן אחר ממה שאתה תופס היום. ולכך אנו צריכים לקיים דיון על איזה סוג מוסר מורה אותנו ההלכה, והאם הוא באמת שונה מהמוסר כיום, וזוהי הייתה כוונת דיוני.
תוקן על ידי סוג_של ב- 31/07/2014 02:00:23
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2014 01:44 |
|
| |
תוקן על ידי סוג_של ב- 31/07/2014 01:57:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2014 16:17 |
|
| |
יצא לאחרונה ספר שנקרא ״אתיקה צבאית יהודית״ שנכתב על יד שני רבנים שעוסק בדיוק בזה. מומלץ.
http://www.ybook.co.il/jewish_military_ethics
למה שכתבת בהתחלה צריך דיון אחר שיזקוקהרבה צדדי התייחסות לעניין.
תוקן על ידי גושניק1 ב- 30/07/2014 16:20:47
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
