לראשונה המהדורה המדויקת ביותר למשנה!!!

ראה גם בספר "מבוא לנוסח המשנה" ובתולדות הדפוס העברי

אני יענה במקומו. 1,הוא לא טען שנוסח ארץ ישראל עדיף על נוסח בבל במקומות בהם הם נחלקים, הוא מספר שהם גם ערכו מדור הדן בחלופי נוסח בבל - ארץ ישראל; אלא הוא טען שזה יותר מדויק בארבה דברים אחרים, בהם אין זה שינוי נוסח בין בבל לארץ ישראל אלא טעות שנפלה במהדורות הרגילות ופה מתוקן. 2. בבבל לא פסלו נוסח זה ואין אף עדות על כך, פשוט היה להם מסורת שונה והם הלכו כמותה [אגב כנראה אתה לא כל כך מבין בתחום, אבל דע לך שארבה חוקרים עסקו בחלופי נוסח בבל - ארץ ישראל, והם הראו שהתלמוד הבבלי מזכיר נוסחאות אלו כמה פעמים (וכן הירושלמי)] מכל מקום מה שתטען זהו נוסח הירושלמי שיש לו בוודאי סמכות מה גם שר' יהוסף אשכנזי הגיה את המשניות על פי נוסח זה. נ,ב, אכן המהדורה אינה מיועדת לכל אחד שרוצה ללמוד משנה, זה עדיף לו שילך למשניות הרגילות או אם פירוש קהתי, היא מיועדת בעיקר ליודעי ספר.

העניין של אכילת פסחים, לדוגמא, שהוא לא מופיע בבבלי, זו יומרה מאוד גדולה לטעון שיש לך נוסח יותר מדוייק מלחכמי הגמרא. 
וכעת אתה בין דבריך מוסיף שבאתם לקבוע את נוסחת הירושלמי, זו שנפסלה על ידי חכמי הבבלי, (ודאי לדעת הסוברים שהם ראו את הירושלמי.) אז לא את הנוסח המדוייק אלא הנוסח הירושלמי,  אם כך זו מהדורה שמבלבלת את הלומד הפשוט, ומתאימה רק לחוקרים ולמדנים. 

אם כבר אתם משתמשים בפירושים קדומים כדי להשוות את הנוסח, תוסיפו גם את הפירוש קדמון (מאוד!) שנדפס ע"י ח"צ אלבוים בכתב-עת 'גנזי קדם', כרך ח, תשע"ב. מדובר בפירוש מילים לסדר זרעים (שרד בחלקו), שהכת"י (שהוא רק העתקה של החיבור, ולא אוטוגרף!) מתוארך למאה הי'-יא, ואולי אף לפני...
בהע' 2 המהדיר מציין לקטעים נוספים של החיבור. קטעים אלו מכילים גם חלקים נוספים שלא פורסמו על ידו, וחבל.
לדבריו, יתכן שזהו הפירוש הקדום ביותר למשנה שהגיע לידינו.
ניתן לצפות במאמר ולהורידו דרך אתר הגניזה של פרידברג.

נתמקד בזה.
מה השינויים ה"משמעותיים" כאן? בערבית מול בערבים, אשמורה מול אשמורת , שזה נקדנות גרידא. חייבים מול מותרים. (כשהחייבים הרבה יותר מסתבר.) כל שאמרו מול כל מה שאמרו , הוספת אכילת פסחים, שבג' כתוב שזה לא נאמר במשנה, כדי להרחיק מול אלא להרחיק, שהראשון נראה יותר. 
מה הראיות שהנוסח שלכם נכון יותר? ולמה יש בו קיצורים וראשי תיבות שלא נפתחו??.

72. תודה על המקור עזרת לנו [אם כי הוא חיבר את הספר באנגלית דבר שמקשה עלינו]

יש כל כך ארבה שינויים עד שאין איזה משהו מסוים שעומד לי בראש אבל הציג פה משנה מול משנה נוסח המצוי: מאימתי קורין את שמע בערבית. משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, עד חצות. רבן גמליאל אומר, עד שיעלה עמוד השחר . מעשה שבאו בניו מבית המשתה, אמרו לו, לא קרינו את שמע. אמר להם, אם לא עלה עמוד השחר, חיבין אתם לקרות. ולא זו בלבד, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. וכל הנאכלין ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות, כדי להרחיק את האדם מן העבירה [הנוסח שלנו]מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּעֲרָבִים מִשָּׁעָה שֶׁהַכּׁהֲנִים נִכְנָסִים לֹאכַל בִּתְרוּמָתָן עד סוֹף הָאַשְמוֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה דִבְ"ר אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָ' אוֹמְ' עַד חֲצוֹת רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵ' עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמוּד הַשַּחַר: ב' מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִשְׁתֶּה אָמְרוּ לוֹ לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע אָמַר לָהֶם אִם לֹא עָלָה עַמוּד הַשַּׁחַר מוּתָּרִין אַתֵּם לִיקְרוֹת: ג' וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא כָל שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִ' עַד חֲצוֹת מִצְוָתָן עַד שֶיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר: ד' הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים ואכילת פסחים מִצְוָותָן עַד שֶיַּעְלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר: ה' כָּל הַנֶּאֱכָלים לְיוֹם אֶחָד מִצְוָותָן עַד שֶׁיּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר: ו' אִם כֵּן למָּה אָמְרוּ חֲכָמִ' עַד חֲצוֹת אֶלָּא לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה:

תוקן על ידי משניות ב- 13/09/2014 23:08:40

אתה יכול לתת דוגמא למשהו שהודפס מוטעה בכל המהדורות עד שבאתם אתם ותיקנתם זאת?

לאחרונה הדפיס פרופ' ברודי ספר חדש (באנגלית) על חקר נוסח המשנה וחקר נוסח התוספתא. יתכן שיהיה לכם דברים חשובים ללמוד ממנו.

מכון דלתון. הצעה זאת אכן הועלתה כבר ודנו בה רבות במכון, אלא שהבעיה היא שלא נמצא כתב יד שלם למשניות אם טעמים, קיימים קרעים רבים בעיקר, גם על כמה מסכתות בודדות, אך לא על כל המשניות. הדיון נשאר פתוח נכון לכרגע ודנים בזה; יתכן לפי אחת ההצעות שהמשניות אם הטעמים שכן שרדו, יופיעו כנספח