מצוה רבה לרכוש את קסדת האלוהים

אכן, חושבך.

יש שיטות שסבורות, מבחינה דתית, אחרת לגמרי. שהבחירה היא שלב בדרך לתפארת האדם. היא רק שלב העבודה והניסיון, עיקר האדם הוא מצבו בעולם השכר, שאז תתגלה גדלותו, דהיינו: אילו השגות אלוקיות מסוגל הוא להשיג.

ההרגשה האנושית לא ממש מעניינת אותי בהקשר כזה. רבות מחשבות בלב איש, או בכרסו, או בהשד יודע מה שמוליד אותן. 

רמח
חושבני שמבחינה דתית הבחירה היא כל האדם.
מבחינה אנושית - זו הרגשה פרטית שלי ואיני חושב שיכולה להיות בזה הכרעה. אני מעריך שזו הרגשת רוב האנשים אך אין לי הוכחה

לך תדע מה נודע לו כשהוכנס לשם.

"איני יודע" הוא ודאי לא תשובה... גם לפני קשקושי פרס.

אם אינך יודע למה ומדוע, מה רלוונטית "בחירה"? זו שאתה מנפנף בה ומוכיח באמצעותה דברים. בחירה במה ולשם מה? האם/למה יש לבחירה ערך?

נניח שכדבריך אין להיות "אדם" בלי "בחירה", עדיין, בלי שאלת התכלית זו סתם הגדרה קטלוגית. אין להוכיח ממנה דבר. 

לדוגמה: אני אטען שאכן תתבטל הבחירה, ולשאלתך שאם כך אין זה אדם, אענה שאכן כן, מין האדם יתבטל בעתיד.

היות וליבוביץ לא האמין בקימה מהקבר נפתרה תהייתך
איני יודע למה ומדוע. ומקשקושי שמעון פרס למדתי ששאלת מה האלטרנטיבה אינה בהכרח גם תשובה

אם אתה אומר...

אז מה בדיוק אנחנו עושים פה ולמה. מה אתה מסביר לעצמך? למה אתה עושה מה שאתה עושה ולאור אילו הנחיות? או שאתה במקרה לייבוביץ' שקם מקברו?

גם אדם אינו בחירה תישאל השאלה מה התכלית
זו שאלה שלא יכולה להיות עליה תשובה (בהגדרה)

אוקי, אדם=בחירה. 

ומה מטרת הדבר הזה? מה התכלית שלשמה נברא האדם=בחירה הזה?

כמדומני ורמח
כמדומני שאי שם ברמבם מופיע שהתכונות הן "מציאות הכנה" כלשונו, רקע לאישיות, שהיא היא הבחירה