האם העובדה שרמח"ל התעניין בתופעות הקשורות לעליית המודרנה הופכת אותו עצמו לדמות מודרנית? מתוך דבריו של גארב עולה שהוא היה נטוע עמוק בתוך עולם מושגים דתי קבלי, על כל המשתמע בכך. כך, למשל, הוא התייחס ברצינות למיתוס של חז"ל בדבר הסקס בין הנחש לחוה בגן עדן, וסבר שיש להשלים את המהלך במסירת הנשים לכוחות הטומאה, כדי שתתקיים בהן נבואת זכריה כי "נלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה". במובן זה הוא סבר שהאונס של נשים יהודיות בפוגרומים הוא רע הכרחי המשרת את עניין הגאולה. האם למישהו יש היכרות עם הטיעון הזה? מה פשרו ומקורו? האם זו מקבילה לטענה המפורסמת של ישראל יעקב יובל שהיהודים הרגו את ילדיהם שנדרשו להתנצר כדי להחיש את הגאולה על משקל "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף"?
קְדֵשׁוֹת וקְדוֹשׁוֹת: אימהות המשיח במיתוס היהודי מאיר את הנרטיב הנשי והאימהי של שושלת בית דוד ועומד על היסודות הפרדוקסליים של הרעיון המשיחי ועל הקשר החידתי והעמוק שבין מיניות, חטא וגאולה. זהו סיפורן של 'האימהוֹת הגדולות' של שושלת המלוכה המקראית, שבזכות חתרנותן ונועזותן המינית, מוצגות בספרות חז"ל כמופת של אתיקה משיחית אנטינומיסטית. רעיון זה הולך ומתפתח בספרות הזוהר, המזהָ ה את אֵ ם המשיח עם דמות השכינה, שמפגשיה עם כוחות הרע והסִ טרא־אחרא הכרחיים לשם הבאת גאולה. המחברת מאירה את תהליכי העידון וההתמרה שחלו בעלילה המשיחית, שראשיתה בחטאי עריות והמשכה בזנות ובפיתוי מרומז, ובוחנת את התעצמות מרחב הבחירה של אֵ ם המשיח ואת יחסיה עם האל ועם סובביה. בחינת גלגוליו של המיתוס במקרא, במדרש ובקבלה, מלמדת שהאֵ ם מביאה לידי הפיכת ה'בן' לגואל ולנבחר, שכן עוד בהיווצרו ברחמה, ואף קודם לכן, בעת התעבּרותה, היא מייעדת אותו לתפקיד המשיחי.
ספר זה מציג תמונה מורכבת של האם המשיחית, של אישיותה וקולה, ודן בהשפעת דמותה על המחשבה היהודית. באמצעות הפגשת חקר המשיחיות והמיתוס עם תיאוריות של מגדר ופסיכואנליזה, חושפת המחברת נרטיב שטרם נבחן בחקר מדעי היהדות. בתוך כך, היא דנה בצמיחת מיתוס אֵם המשיח ביהדות על רקע השיח והפולמוס עם דמות אֵ ם הגואל בנצרות.
"הטיפול בדיונים המשתרעים על פני קרוב לאלפיים שנה הוא מקורי ביותר ונעשה באמצעות ידיעה מצוינת בטקסטים הנידונים ובספרות המחקר. התמונה שמתקבלת, המתארת רציפות מחשבתית משמעותית לאורך תקופה כה ארוכה מהווה חידוש בפני עצמו בחקר ההגות היהודית... זוהי תרומה גדולה להבנת התפתחות המשיחיות בזרמים מסוימים בעולם היהודי ושל הבנת תפקידן של הנשים בתולדות המשיח." (פרופ' משה אידל, האוניברסיטה העברית)
ד"ר רות קרא־איוונוב קניאל חוקרת קבלה, פסיכואנליזה ומגדר. עמיתת פוסט־דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, ובמכון שלום הרטמן בירושלים.
הנבואות הרעות ניתנות להחזרה כפי שכתב הרמב"ם. אין כפל מבצעים
נשלח ב-19/8/2014 06:55
מתארגנת קבוצת אברכים יר״ש לשוב מצרים באניות. במקום יחכה לנו סוחר עבדים מנוסה שיקפיד למכור אותנו ללקוחות שאינם מעוניינים..
נשלח ב-19/8/2014 02:14
למארגני הקבוצה לקירוב הגאולה - שימו לב. נבואת "והנשים תשגלנה" כבר התקיימה.
לכן, מומלץ למקד את המאמצים במימוש הנבואות שטרם התגשמו, כגון "ואכלתם בשר בניכם". המהדרין יקפידו לקיים גם את הכתוב "יככה ד' בשגעון ובעורון ובתמהון לבב".
אגב, לנוהגים לפי דעה זו, יש לדון אם מברכים על קיום מצוות עשה מדוארייתא "והיית משוגע" שהם כל כך מדקדקים בקיומה.
תוקן על ידי כושןרשעתים ב- 19/08/2014 02:14:18
תוקן על ידי כושןרשעתים ב- 19/08/2014 02:37:40
נשלח ב-17/8/2014 16:19
שאף אחד לא יעיז לנגוע בגאולה!
נשלח ב-17/8/2014 16:18
תזהרו !!!!! עוד תתארגן קבוצה שתחליט לקרב את הגאולה.
נשלח ב-17/8/2014 16:05
תמהני עליכם. כל מי שטוען "הכל לטובה", צריך להמציא הסבר כזה. מה טובה יכולה לצאת מזה בעולם הגלוי? (אני מאמין שיש עונש בעולם, ויתרה מכך: שהקב"ה מניח לרשעים לעשות כרצונם הרבה יותר ממה שנתחייב בדיני שמים לעונש. אבל יש הרבה שטוענים שהאמונה השניה היא כפירה והראשונה טעות]) למוות ממציאים הסבר פשוט שהחיים בעולם הבא טובי יותר. אבל לבעיה הזו צריך למצוא הסבר אחר, אלא שלא מקובל בציבור שלנו לדבר על מקרים כאלה ולכן השאלה אינה מופיעה בספרי השקפה רגילים
>שהרי אילו "היתה" יהודיה (כשרה הראויה לשפוט את ישראל?), לא היתה נשאת לחבר הקיני<.
הדבר תלוי במשמעות המלים ה"קני" או ה"מואבייות" שבתחילת ספר רות.
אילו ה"שופטים" היו בימנו, אין ספק ששופט היה נושא אשה עם יחוס של לא פחות מזה של בת ראש כולל, האם דלילה אשת שמשון היתה כזו, האם נשותיו של אלימלך בפתיחת ספר רות היו כאלה?
<ויתרה מזאת - לא היתה בעלת בריתו (גם לא למראית עין) של סיסרא>
..."הספרות ההלכתית בדור הקודם, דור השואה האיומה באירופה, עסקה בשאלות של חיי נפשות, של טריאז' (החלטות של עדיפות בחיי אדם) וחילול כבודן של בנות ישראל, שכדברי הגמ' בסנהדרין (עד,א) יש ביניהם משוואה הלכתית. ב"ה היום, כשאנו נמצאים קוממיות בארצנו, כבר לא צריכים לדון בשאלות הצלת חיים על ידי מסירה לניצול וזלזול המוני בבנות ישראל, אלא על צורך מקומי ובודד לפיתוי יזום מצדנו של סוכנת בשרות החשאי, כדי לשמור על בטחון המדינה. השאלה היא האם מותר למדינה ליזום ולהיעזר בגילוי עריות במקרים בודדים וקיצונים, כשמתברר שזהו הפתרון המהיר והיעיל ביותר לקבל מידע נחוץ או לעצור מעשה המסכן את בטחון המדינה?
בשפה המקצועית נקרא הדבר "מלכודת-דבש", ובמקרא עשו בו בנות מואב שימוש במלחמת מדין, דלילה כלפי שמשון ויעל כלפי סיסרא. "אשה כלי זיינה עליה" (יבמות קטו,א; ע"ז כה,ב) וזהו נשק יעיל לנטרל גם חסיד שבחסידים (כדוד המלך), חכם שבחכמים (שלמה) וגיבור שבגיבורים (שמשון), כדברי ר' יהודה החסיד. האמנם לצרכים מעין אלו "המטרה מקדשת את האמצעים", ואין הדבר נחשב כ"מצוה הבאה בעבירה"?
נישטאיך, אם ההפרכה שלך היא הפרכה, הרי שניתן להפריך את התזה שיעל היתה יהודיה, שהרי אילו "היתה" יהודיה (כשרה הראויה לשפוט את ישראל?), לא היתה נישאת לחבר הקיני. ויתרה מזאת - לא היתה בעלת בריתו (גם לא למראית עין) של סיסרא.
