| נשלח ב-13/8/2014 20:28 |
 |
| |
נגר ובר נגר
השימוש הרווח בביטוי נגר ובר נגר,הוא במובן של חכם שיתרץ קושיה חמורה.
מקורו הוא בגמרא מסכת עבודה זרה דף נ ע"ב.
"ולית נגר ובר נגר דיפרקינה".
רש"י מפרש, חכם בן חכם.
תמיד חשבתי שזה הפירוש היחיד האפשרי.
דוד פלסר, בספרו "ישו", מביא אפשרות פירוש חדשה ודי מפתיעה מבחינתי.
"לנגרים יצאו מוניטין של מלומדים במיוחד. כשעלתה סוגיה מורכבת על הפרק, נהגו לשאול: האם יש כאן נגר או בנו של נגר שיוכל להציע פתרון לבעייתנו? לפי האוונגליונים, היה ישו נגר ובנו של נגר".
העורכים מפנים בהערה לגמרא בעבודה זרה.
האם לפירוש יש מקור כלשהו, או שהוא השערה של המחבר על סמך ידיעה הסטורית, או סתם ספקולציה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2014 11:23 |
|
| |
שכן
סיפור אחר המבוסס כנראה על הרעיון הזה.
עמדו להוציא להורג 3 נידונים בגיליוטינה- צרפתי אנגלי וגרמני. כנהוג לפני ההריגה נותנים לנידון לבקש בקשה אחרונה.
הצרפתי ביקש לשיר את המרסליאז-ההמנון הצרפתי. שר- ושם את ראשו על המתקן- הסכין החלה לרדת אבל היא ירדה עקום ונתקעה. והצרפתי ניצל. לפי המקובל הוא יצאה לחופשי.
האנגלי ביקש לשיר את אל נצור המלכה. שם את ראשו, ושוב המכונה נתקעה. האנגלי ניצל.
כששאלו את הגרמני מה בקשתך האחרונה? הוא אמר. קודם כל תתקנו את המכונה הדפוקה הזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2014 21:16 |
|
| |
מי יחזיר לי האבדה?
סיפור שקראתי בעניינו של ישו, שנגר העיר בנה לו את הצלב אבל לא הסכים שישתמשו בו כי לא יצא יפה. פחד שיגידו שהוא לא מקצועי. דחו את הצליבה למחרת.
אינני זוכר כעת היכן זה היה...
_________________
טוב שכן טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 19:38 |
|
| |
שאלתו של הרב החכם מימוני. היא בעצם התשובה מאיפה רש"י פירש -נגר= חכם. עניתי כי בצלאל היה הנגר,- למרות שגם נח בנה תיבה וכנראה גם עמרם אביו של משה בנה תיבה.- אבל בצלאל היה נגר בעל מקצוע .הוא עשה את הארון השולחן וכו' והקב"ה אומר עליו על בצלאל
שמות פרק לא
(ב) רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:
(ג) וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה:
כלומר רק הנגר הזה היה חכם נבון ובר דעת..
ככלל לא מצינו בכל התורה ברכה כזו רק על בעלי המלאכה, עובדי הכפיים- ולא עובדי הפה . כפי שכתוב
יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. והגמרא מוסיפה הרבה יותר מיר"ש. אפילו אמיתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 17:19 |
|
| |
פלוסר ורש"י אומרים דבר די דומה, שנגר נחשב כחכם, פלוסר משום מה כותב 'מלומד', ולא סביר שיש קשר בין נגרות לבין ידע, אבל סביר שיש קשר בין נגרות ובין כשרון וחכמה יכולת ניתוח ותכנון וכו', זה מה שצריכים בשביל לתרץ קושיה ולפרקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 16:19 |
|
| |
האם חרושת המתכות אינה יותר קשה מחרושת העץ? (נדמה לי שכך מבחין הגר"א איפשהוא, אולי בישעיה ב.)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 16:07 |
|
| |
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 15:59 |
|
| |
אולי התבלבל לו בין האייזענע קשיה (קושיית ברזל) לקלאץ קשיה.
הרב מיימוני,
לייק על ההשקעה
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 12:48 |
|
| |
אהליאהב בן אחיסמך חרש
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 11:20 |
|
| |
בצלאל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 01:39 |
|
| |
יתכן
שאלה יפה!
נתחיל במילון.
ת (ז') [ארמית: נַגָּרָא; ערבית: נַגַּ'אר; ראו גם ב. מְגֵרָה, ב. גרר] 1. חָרַשׁ עֵץ, אֻמָּן בַּעֲבוֹדוֹת עֵץ: "נַגָּר שֶׁקָּבַע מַסְמֵר בְּשִׁדָּה, בְּתֵבָה וּמִגְדָּל" (תוספתא בבא קמא י ח). נַגַּר בִּנְיָן. נַגַּר רָהִיטִים. 2. [בהשאלה, ועל שום שהנגר נחשב לפנים לאומן החשוב ביותר בין האומנים] זָרִיז, נְבוֹן דָּבָר: "מַה נַּגָּרִין הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם יוֹדְעִין לְרַצּוֹת אֶת בּוֹרְאָם" (ויקרא רבה ה). "וְלֵית נַגָּר וְלָא בַּר-נַגָּר דִּיפָרְקִינַהּ" (וְאֵין נַגָּר וְלֹא בֶּן נַגָּר שֶׁיְּתָרֵץ אֶת הַקֻּשְׁיָה) (עבודה זרה נ:). "תְּמֵהַנִי אִם יֵשׁ בָּעוֹלָם נַגָּר וּבַר-נַגָּר שֶׁיֵּדַע לְפָרֵשׁ אֶת הַבַּיִת הַמּוּזָר הַזֶּה (בְּשִׁירֵי גַּבִּירוֹל)" (ביאליק, איגרות ג קמו). [נַגַּר-, נַגָּרִית, נַגָּרִים, נַגָּרִיּוֹת, נַגָּרֵי-] אבן שושן מפרש כמוך (וכמו פלוסר?) ש"נגר" הוא אכן "החשוב באמנים".
כדי לבדוק אם זה נכון, יש מן הסתם לברר כמה דברים מקדימים. וביניהם גם עתיקותו של המונח. לשם כך אפשר להעזר בפרוייקט השו"ת ולראות אם המילה, שם העצם והשורש, מופיעים במקרא או במקורות חז"ל. אם אספיק אעשה זאת מאוחר יותר.
עוד יש לשאות על העבודה עצמה. מה עשו בעץ? האם היה דרוש ידע מיוחד? כלים מיוחדים?
בוודאי שהיה דירוג אצל חז"ל של מלאכות וחשיבותן. הבשם עבודתו קלה ונקיה ומהנה. הבורסקי (מעבד העורות) עבודתו קשה ומגעילה וריחו רע ולכן הוא אף פטור מלעלות ברגל עם הציבור. קוטל קנים באגם (קוצר קנים?) הוא אדם בלי יכולות רבות. האם מכאן אפשר לדון, גם לפי הדוגמאות של יתכן ושל אבן שושן מן המדרש, שאכן הנגר הוא בעל מלאכה מקצועי שרק בעל יכולות יצליח להיות כמוהו?
הנה דוגמא שיש להביא בחשבון
הציטוט לקוח מתוך נבואת הלעג של ישעיהו נגד עושי עבודה זרה, אך הוא גם מלמד על שני מקצועות שמחייבים ידע.
ישעיהו פרק מד
(ט) יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבֹשׁוּ:
(י) מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל:
(יא) הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד:
(יב) חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף:
(יג) חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת:
יש לשים לב ששני המקצועות נכללים בשם הכולל "חרש". האם יתכן שהיה נגר לא של עץ?
הנה דוגמא מעניינת אבל כנראה אי אפשר להסיק ממנה כלום.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ב
מני אחר אלישע בן אבויה שהיה הורג רבי תורה אמרין כל תלמיד דהוה חמי ליה משבח באוריתא הוה קטיל ליה ולא עוד אלא דהוה עליל לבית וועדא והוה חמי טלייא קומי ספרא והוה אמר מה אילין יתבין עבדין הכא אומנותיה דהן בנאי אומנותיה דהן נגר אומנותיה דהן צייד אומנותיה דהן חייט וכיון דהוון שמעין כן הוון שבקין ליה ואזלין לון
אחר מנסה לפתות תלמידים לעזוב את בית המדרש ובלשוננו היום הוא מבצע עבורם מבחן התאמת מקצוע. האם יש סדר לאמירה? בנאי, נגר, צייד, חייט. מסתבר שהחייט הוא אכן בעל מלאכה שצריך ללמוד את אמנותו. האם להיות נגר קשה יותר או קל יותר?
אני יכול להביע השערה לגבי "בן נגר". בדרך כלל המקצוע עובר במשפחה. זה נכון אפילו היום וכל שכן בזמנם (ולכן שאלו חכמים מפני מה אין תלמידי חכמים מצוי שגם בניהם יהיו תלמידי חכמים, כי זה אמור לעבור במשפחה). כפי שאמרו כאן, בן הנגר רואה ולומד ממעשי אביו ולכן יש לו יתרון על אחרים. ואז, גם אם טרם רכש את המקצוע לגמרי, הוא עדיין "בר נגר" שיכול לעשות קצת בנגריה.
ואכן מזה היה מקום לחשוב שבאמת הייחוס של מקצוע הנגרות לאביו (?) של יש"ו בא לתת לו מקצוע מועדף ולא סתם מקצוע עלוב.
ואולי, אם מפריחים השערות, המקצוע נגר מתאים כי זה מתחבר לנבואת ישעיהו על הנגר, חרש העץ, שיוצר פסלים?
מציאה אחרונה שהיא חידה: מי מהדמויות במקרא סביר שהיה נגר במקצועו?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 00:14 |
|
| |
אני לא חושב שהכותב שיקר ביודעין אלא שהוא פירש לעצמו את אמירתו של סבא כך שתסתדר עם עולם הערכים שהוא ציפה לו ממנו. כמובן, יתכן גם שהוא צדק (בכל אופן הוא הכיר את סביו יותר ממני) ורק באתי להראות צד שני. אם כן, פירוש האמרה תהיה כמו ׳אייזן קאשע׳ (קושיית ברזל) כלומר, קושייה חזקה כבול עץ. סביר שהסבא היה מודע למשמעות המקובלת של האמרה והשתמש בה במין הומור.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 00:06 |
|
| |
א קלוץ קאשה
. הבעל הבית אמר לשמשו- תחתוך בשתיים את הקלוץ הזה , ונסע.
לא ידע השמש אם לחתוך את הקלוץ ל2 יחידות, או 2 חיתוכים שיצא 3
כמקובל בימים ההם כשמשהו לא היה ברור הלכו לרב. והרב כינה את השאלה אקלוץ קאשה
בבני ברק נכנס אדם באמצע השעור הגדול בבית הכנסת. ושאל את הרב- רבי אני כהן- מותר לי לקחת גרושה?
מותר לך השיב הרב? האדם הודה לרב ויצאה.
הסביר הרב לתמיהתם של הלומדים- האדם הזה- מוכר לי.הוא חוזר בתשובה, והוא נהג מונית,
הוא שאל אם מותר לו לקחת גרושה במונית.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 00:03 |
|
| |
זו כבר שאלה של אמינות הכותב. אין לי סיבה לחשוב שהוא כותב על סבו דברים לא נכונים. אם זו לא היתה מחמאה, בקלות הוא היה יכול להתעלם ממנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 00:00 |
|
| |
יתכן שזו לא היתה מחמאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2014 23:48 |
|
| |
אריאל,
זה אכן נראה כך. אבל עדיין צ"ע, ממתי "א קלאץ קשיא" זו מחמאה?
|
|
|
|
|
