| נשלח ב-20/8/2014 14:04 |
 |
| |
שופר - זכר ליציאת מצרים?
שופר - זכר ליציאת מצרים?
דבר חידוש שמצאתי בחזקוני בפרשתנו, פרשת ראה:
"וזכרת כי עבד היית במצרים. בשאר חגים יש מצוות שיש להזכיר שבגינן יצאו ישראל ממצרים. כגון מצות בפסח, סוכה בחג האסיף, שופר בראש השנה, תענית ביום הכיפורים. אבל עצרת אין בו שום רמז, לפיכך כתוב בו וזכרת"
(למען הסר ספק, זהו הקטע המלא, ללא השמטה)
משמע מכאן שיש קשר בין שופר בראש השנה ליציאת מצרים. מהו טיב הקשר?
וכן התענית ביום הכיפורים היא מצווה שקשורה איך שהוא ליציאת מצרים, האמנם?
ואולי יש בריח תיכון המחבר את כל הסמלים שבחגים ליציאת מצרים?
היש כאן מחכמי הפורום שיוכל להאיר את עיני? *** עד כאן דברי הכותב. מכאן ואילך דברי המאשר. השאלה הזו פותחת שער בפני נושאים רבים הראויים לבירור. המידה שבה המצוות בתורה שומרות על זכר ליציאת מצרים. איך זה אמור לעבוד? פסיכולוגיה, חינוך, טכס? כיון שהאשכול נוגע לנושאים רבים אלו, מן הראוי לתת לו מקום למרות שהשאלה נראית מקומית. הק' מיימוני
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2014 11:46 |
|
| |
תודה ירוחם
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2014 11:38 |
|
| |
פתיאמי
כור הברזל מופיע בספר דברים, כתאור היציאה ממצרים- ולא בברית בין הבתרים. -כתכנית אב.
כור הברזל זה תאור המצב בו היו במצריים- מקום קשה.
נ.ב כור - מקום שמתיכים בו מתכות, זה לא מקום זיקוק מתכות.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 29/08/2014 11:40:47
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2014 01:35 |
|
| |
לא מבין בזה. צר לי.
("כור הברזל" - זהו לשון הכתוב. אין לי מושג מה זה אומר)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2014 20:40 |
|
| |
פתיאמי
איני יודע אם שעבוד מצרים היה עונש או זיכוך או צירוף ("כור הברזל")
עונש? על מה? זיכוך ממה? לאחר 200 שנה עבדות היה מקום לזיכוך, אבל לפני זה? ממה?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2014 20:18 |
|
| |
איני יודע אם שעבוד מצרים היה עונש או זיכוך או צירוף ("כור הברזל") או כל רעיון שתרצה להדביק לו.
מה שאני כן יודע זה ששעבוד מצרים היה מה שראוי לבני ישראל בנקודת הזמן ההיא, מצד הדין האלוקי.
והאלוקים עשה לנו הנחה בדין והקדים את זמן היציאה לחירות (- לפנים משורת הדין).
לגבי תקופתנו, 2014, נראה לי שחלק מעבודת האלוקים היא לחשוב על הדברים הטובים שיש לנו בחיים, ולהתבונן בהם, ולראות איך הדברים הטובים הללו יכלו לחמוק מידנו ברגע קטן.
המחשבה הזאת מובילה אותך לדעת להעריך את המעט שיש לך, ולא לקחת כל הישג בחיים כדבר מובן מאיליו. וכמובן לא להרים את האף ולא לזלזל בחלשים בקהילתך.
אז שאלת "כדי שנפיק תועלת כלשהי בחינוך שלנו אנחנו צריכים בכל דור שעבוד מצרים חדש?"
אני עונה: כנראה שאפשר לצאת ידי חובה בהתבוננות ב"מצרים" אישי, כגון תנאי פתיחה גרועים בתקופת הילדות או הבגרות, או טראומות אישיות וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2014 15:16 |
|
| |
| פתיאמי כתב: |  | | אבא שהכריח את בנו לעמוד בפינה לעונש 10 דקות, כעבור 5 דקות (לבו נכמר מהבכיות) והוא מפסיק את העונש מיידית - האם הילד לא הרויח משהו? |
|
לגבי הדוגמא שלך אתה צודק. אבל... שעבוד מצרים היה עונש?
לשיטתך, כדי שנפיק תועלת כלשהי בחינוך שלנו אנחנו צריכים בכל דור שעבוד "מצרים" חדש?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2014 14:50 |
|
| |
אבא שהכריח את בנו לעמוד בפינה לעונש 10 דקות, כעבור 5 דקות (לבו נכמר מהבכיות) והוא מפסיק את העונש מיידית - האם הילד לא הרויח משהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2014 13:53 |
|
| |
| פתיאמי כתב: | | אז מה אם היא נקבעה מראש?
זה עדיין הדבר המחייב את עם ישראל להיות מחוייבים איליו
|
|
אנוס רחמנא פטריה. כן או לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2014 13:39 |
|
| |
אז מה אם היא נקבעה מראש?
זה עדיין הדבר המחייב את עם ישראל להיות מחוייבים איליו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2014 09:51 |
|
| |
| פתיאמי כתב: | |
ב. אלוקים החליט שהדרך היעילה להביא אותנו לעשות זאת היא - להשתמש בחוויה המכוננת שלנו כעם. שחזור חווית העבדות.
ג. מתוך הפסוקים משמע שלולא העובדה שאלוקים "התערב" והוציא אותנו ממצרים - היינו כביכול פטורים מהמחוייבות איליו, עד כדי כך שעבודה זרה לא היתה איסור, הוא היה מקבל בהבנה את האדיקות שלנו לאלילים הפופולריים. (אולי בהמשך אביא פסוקים המוכיחים זאת)
|
|
עבדות ויציאת מצרים נקבעו מראש (בגלל שאלה מיותרת של אברהם אבינו...)
וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2014 00:02 |
|
| |
אי אפשר לדעת מה רצון אלוקים. והמאמין צריך להאמין כי מה שהוא כתב בתורה, כנראה זו רצונו.
ועשית את הישר והטוב- זה הדרך שמנחה את האדם, בכל זמן פרוש המשמעות משתנה,
כפי שהרשבם מנסח את זה על פרשנויות התורה, לפי הפשטות המתחדשות כל יום.
האדם חייב להתאים את המשמעות של הישר והטוב, לפי המשמעות של דורו.
אם למשל הישר והטוב בדורו של הרמב"ם, היה להעניש את האשה בשוט, -כך בהלכות אישות-
היום זה איסור חמור ולא רק במשמעות הישר והטוב.
הכל משתנה וגם האדם צריך להשתנות בהתאם. אחרת הוא עושה את העקום והרע.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2014 19:48 |
|
| |
לגבי המרכזיות של עשיית מצוות המזכירות את יציאת מצרים,
(וכן לנסות להבין את שיטת החזקוני בראש האשכול)
הנה כמה הנחות בהקשר לכך:
א. הרעיון שעומד בבסיס המצוות הוא לעשות הישר והטוב.
ב. אלוקים החליט שהדרך היעילה להביא אותנו לעשות זאת היא - להשתמש בחוויה המכוננת שלנו כעם. שחזור חווית העבדות.
ג. מתוך הפסוקים משמע שלולא העובדה שאלוקים "התערב" והוציא אותנו ממצרים - היינו כביכול פטורים מהמחוייבות איליו, עד כדי כך שעבודה זרה לא היתה איסור, הוא היה מקבל בהבנה את האדיקות שלנו לאלילים הפופולריים. (אולי בהמשך אביא פסוקים המוכיחים זאת)
ד. מלבד החינוך למחוייבות, נאמנות, והכרת הטוב - יש בזכירת יצי"מ גם חינוך לענווה, הבנת החלש, העני והגר.
ה. המועדים הינם טקסי שחזור לחוויית העבדות (והחירות הפתאומית):
פסח - המצה והחיפזון
שבועות - עצם העצירה באמצע הקציר
ראש השנה - התרועה המבשרת חירות לעבדים
יום הכיפורים - התענית, חזרה לתחושת הרעב של העבד במשך יום העבודה
סוכות - היציאה מהבית הנוח לדירת עראי.
נדמה שהקושי הגדול של בן ימינו הוא באמת להרגיש מלא תודה על משהו שקרה לפני אלפי שנים.
ואולי לכך כיוונו חז"ל במאמרם: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"
כאן החסידות (והניו אייג' בכלל) עוזרת לאדם לתרגם זאת ל"יציאת מצרים האישית שלי" וכו', האם זה עוזר? האם זה רצון האלוקים? יש לדון
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2014 13:58 |
|
| |
עיין בבית אלוקים להמבי"ט דמשמע כאליקים
תוקן על ידי אריאל73 ב- 26/08/2014 13:59:06
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2014 13:35 |
|
| |
בעל
הרוקח לא מגדיר מה היא תשובה, הוא רק מציין סוגי תשובה כגון "תשובת המשקל" וכל אלה, המילה תשובה אצלו יכולה להתפרש גם כביטוי כללי לתהליך שעובר בעל התשובה, ולא הגדרה מילונית. ראה למשל ציטוט מתוכו (סעיף יב)"וכן אם רבע בהמה או חיה או עוף יתענה ולא ירחץ עד ישוב בתשובה שלמה" - משמע שהתשובה עצמה איננה התענית.
מה שאמרתי לעיל הוא שתשובה פירושה לא להיות מרוצה מהעבירה, וממילא יבואו מעצמם כל חלקי התשובה וגם טקסי הוידוי והקרבן ואולי גם הסיגופים. כמובן זה יכול להילמד, אבל עיקרו זה להרגיש לא נוח עם העבירה שנעשתה, וזה לדעת כולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2014 22:25 |
|
| |
הרמב"ם אינו מונה את התשובה כאחת מתרי"ג המצוות.
הרמב"ן חולק עליו- וקובע כשאדם חוטא הוא מצווה לעשות תשובה.
ועל כך שואל החיד"א- אם זו מצווה לעשות תשובה,על כל עבירה.
הרי אזי כל עבירה הופכת ללאו הניתק לעשה, ואין יותר עונש. על לאו.
|
|
|
|
|
