האם שומרי מצוות מאושרים יותר ?... כיף/טוב להם יותר בחיים ?...
האם אנשים חילונים מאושרים יותר בחיים ?... כיף/טוב להם יותר בחיים ?...
האם אורח החיים החרדי/הדתי/החילוני/המסורתי מביאה לנעימות/אושר/כיף/משמעות/סיפוק/שמחה וכו' או ההיפך ?...
ברור שזה גם תלוי באופי של האדם הפרטי, איך שהוא מרגיש ומתמודד עם החיים, תלאות החיים/הדתיים/החילוניים/החרדיים, וכל מגזר עם הקשיים האופייניים שלו, (או שלא..),
או שמא אתם מזהים מגזר מסוים שהחיים שלו לא מומלצים, ואפילו עלובים איפשהו ?... אז ספרו לנו על כך, בבקשה.
אם נגיד, ברצוני לחיות טוב, בעולם הזה, ואולי אפילו להיות מאושר, האם אתם ממליצים לי לבחור להיות חרדי או חילוני, או אולי הכי כיף להיות דתי ולחוות את כל העולמות ?...
מסתבר שכל אדם מזדהה עם המגזר שלו.. אז למי באמת כיף יותר ונעים יותר בחיים ??.... או אולי בכלל זה תלוי איפה נולדת.. וכל אדם מסתגל למה שהוא רגיל אליו וכו' וגו'.
בעזרת ה', אנחנו הולכים לבנות בית שומר מצוות, אז כדאי אולי שנעשה סדר בדברים. תודה רבה
אז אין קשר בין רוחניות לדתיות. יש דברים "רוחניים" שמספקים יותר (כנראה כי הם שונים קצת כל פעם ואין את ה"הרגל" או השיגרה) והם לא חייבים להיות קשורים דווקא לדת...
ביהדות, שיפור האישיות זה מצווה מהתורה של "והלכת בדרכיו", ושל "ועשית הישר והטוב", וכו' וזה מעצים את הנשמה שלנו משמעותית. ואכן, אמרו חז"ל שפושעי ישראל מלאים מצוות כרימון. נגיד, הם עושים מדיטציה, ונרגעים, אז יש בזה לכאורה מצוות עשה מהתורה של עשיית חסד, (עם הגוף שלנו). ואם הם עושים עבודה פנימית, נגיד מחילה לכל מי שפגע בנו אי פעם, אז הם שוב עושים עבודה רוחנית שמביאה סיפוק רב. גם גויים מתקדמים כאן בעולם הזה, כל מי שעובר בעולם הזה על כרחך הוא נהיה טוב יותר וזריז יותר וכו' וכו' אלא שלמדנו בתורה שהתורה היא הדרך הכי מתאימה לעיצוב הנשמה, ולחיים טובים בעולם הזה ובעולם הבא. בהחלט יתכן שישנם חריקות ועיוותים אצל שומרי המצוות, כי יש כאלה שאין להם מספיק יראת שמים. וישנם גם "קשיים" שיש לנו בתור חרדים, ההיבדלות מקשה עלינו להשיג אי אלו תוארים ולימודי חול גבוהים, ללכת בכובע וחליפה אולי לא תמיד נעימה כל כך, אלו הנהגות ומגבלות הכרחיות שציוו עלינו גדולי הדורות כדי להשאר יהודים מאושרים
השאלה היא רק מה אתה רוצה בחיים ? כיף ? או משהו אחר ?
אבל זה ברור שמבחינת "כיף" והנאה" הרבה יותר כיף לעשות בחיים מה שבא לנו, ולא מה שמכתיבים לנו.
וד"ל
יש כיף ויש סיפוק ארוך טווח.
כיף? ברור שכחילוני זה יותר כיף, אבל זה מאד מוגבל בזמן, בין כמה דקות לכמה שבועות, תלוי בסוג ההנאה, וד"ל.
מגבלות בציבור החילוני? לא ידוע לי על הרבה כאלו.
אבל אכן כמו שכתבת, השאלה מה רוצים בחיים, חלק מההווי של שומר תו"מ הוא נוגד את עיקרון הכיף, אלא לשם שמים.
סיפוק ארוך טווח ברוחניות זה לא דבר עם הגבלה, אבל כשמדובר בדברים גופניים וגשמיים, הוא בהחלט רק עם מגבלות.
הדבר מעוגן במקורות רבים וגם בתחום הזוגיות, כמו למשל ההדרכה שנתן אחד האמוראים לבתו לפני נישואיה... , וכמו ה"פסק זמן" אצל זוג נשוי, וההגיון אומר את זה גם מהבחינה הפסיכולוגית שמה שלא אצלי - אני מעוניין בו, כך שכשאני מוגבל אני רוצה...
כשאני לא מוגבל, אז זה נהיה מאוס עם הזמן.
נשלח ב-27/8/2014 02:08
אני_הקטנה כתב:
לא כל רצון בעוד נובע מחוסר סיפוק.
יש דברים חסרי משמעות, לכן סיפוקם לא מביא משמעות ודברים עם משמעות, כן מביאים ליתר משמעות, שרוצים לטעום ממנה עוד ועוד.
ליייק
נשלח ב-26/8/2014 15:26
בס"ד
רוחניות ונפש המציאו הדתות לכל סוגיהן.... אלה שחושבים שנוצרו מקופים לא בדיוק מבינים את ההבדל בינינו לבינם...וכך גם היחס שלהם לחיים.
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 26/08/2014 15:40:14
נשלח ב-26/8/2014 15:21
את בעצמך אמרת:
חייכנית770 כתב:
אם הוא לוקח אותה רק לצורך גופני.ומסתכל ומעריך רק את החיצוניות שלה-ירד לו ממנה מהר.
אם יש עוד צורך חוץ מגופני אז מה הוא אם לא רוחני/נפשי? זה ממש לא קשור לדת...
נשלח ב-26/8/2014 15:15
בס"ד
מהי רוחניות אם לא דת?? לא משנה איזה כת או אמונה האדם נמצא-רוחניות=דתיות.
נשלח ב-26/8/2014 15:03
אז אין קשר בין רוחניות לדתיות. יש דברים "רוחניים" שמספקים יותר (כנראה כי הם שונים קצת כל פעם ואין את ה"הרגל" או השיגרה) והם לא חייבים להיות קשורים דווקא לדת...
נשלח ב-26/8/2014 14:38
אדם_ה1 כתב:
מישהו שמשיג אישה יורד לו ממנה מהר?
בס"ד
אם הוא לוקח אותה רק לצורך גופני.ומסתכל ומעריך רק את החיצוניות שלה-ירד לו ממנה מהר.
נשלח ב-26/8/2014 14:29
עם אשכול הגיוונים ודוגמאות מעולם הרכב שהבאת והמציאות ברחוב החילוני אני מתפלא עלייך
נשלח ב-26/8/2014 14:27
מישהו שמשיג אישה יורד לו ממנה מהר?
נשלח ב-26/8/2014 14:18
אדם_ה1 כתב:
כל מי שיש לו מטרה בחיים מרגיש סיפוק כשהוא מתקדם, תקרא לזה מצוות/20 טריליון דולר/נירוונה/מאזדה 6/ווטאבר...
אושר לא בא מדבר אחד אלא מאוסף של דברים שמשפיעים על הפסיכולוגיה של הבנאדם.
בס"ד
אל תשווה רוחניות לגשמיות.אדם שמשיג משהו גשמי "יורד" לו ממנו מהר...וכבר לא מעריך את מה שהשיג.
נשלח ב-25/8/2014 21:07
חרדי רגיל שכל החרדיות שלו היא מגדרית ומגזרית אז אוטומטית גם חיי התורה שלו כאלה והוא לא אחד שחי חיי תורה אלא פשוט רובוט של כל מיני חוקים ולכן ישנה הדרדרות ונשירה ורפיון בדברים יסודיים והשקפות מעוותות משם זה מתחיל
נשלח ב-25/8/2014 18:56
טום888 כתב:
מה ההגדרה של פשוט? אם אתה מתכוון לפשוט דהיינו מה שברחוב שלנו אז ההשקפה בציבור שלנו לא פחות עקומה מהמזרחי בזה או מחילונים ממש אצלנו מפלים בין חוגים בין אבא אברך לאבא עובד ולומד בין בחור מישיבת איקס לבחור מישיבת וואי בין בחורה מסמינר נחשב לאחת ממכללה וכו וכו אצל הבורא לא הפראק וההמבורג והיומים ששרים משחקים בגרוש הרבה מאלה שנחשבים משהו הם ריקים מתוכן ועדיין נחשבים כל אחד הוא בן עלייה בכך שעובד את ה כל אחד על פי רבותיו
השאלה אם חרדי מהשורה, לא בן עליה, נהנה מקיום המצוות, ואיפה ? (לא נכנס כעת לאפליה אם יש, ואיפה, כי זה לא הנושא)
מה ההגדרה של פשוט? אם אתה מתכוון לפשוט דהיינו מה שברחוב שלנו אז ההשקפה בציבור שלנו לא פחות עקומה מהמזרחי בזה או מחילונים ממש אצלנו מפלים בין חוגים בין אבא אברך לאבא עובד ולומד בין בחור מישיבת איקס לבחור מישיבת וואי בין בחורה מסמינר נחשב לאחת ממכללה וכו וכו אצל הבורא לא הפראק וההמבורג והיומים ששרים משחקים בגרוש הרבה מאלה שנחשבים משהו הם ריקים מתוכן ועדיין נחשבים כל אחד הוא בן עלייה בכך שעובד את ה כל אחד על פי רבותיו
נשלח ב-24/8/2014 15:53
טום888 כתב:
אדם_ה1 כתב:
על זה כתבתי שתלוי לא אם תשתייך למגזר החרדי דתי בשביל להיות מאושר מגזרית אין שום סיבה להיות יותר מאושר ולכן שמירת מצוות מלומדה וכפייתית אין בה אושר והיא מובילה לחזרה בשאלה וכו אבל אתה צריך להבין שבמציאות רדיפה אחרי החומר אף פעם לא מספקת תמיד מרגיש חסר כמאמר חזל אין אדם מת וחצי תאוותו בידו ואם השמירת מצוות שלך היא ליעד הנכון ואתה בן חורין מתאוותיך אז הסיפוק אמיתי
מה זה רדיפה אחרי החומר שאני "צריך להבין"? יש אנשים שרודפים אחרי "חומר"? (בעצם יש כאלה אבל הם בבית הסוהר ) מי שכל הזמן רודף אחרי משהו כנראה מרגיש חוסר סיפוק במה שיש לו ואם כבר מאמרי חז"ל אז "איזהו עשיר? השמח בחלקו" לא קשור דווקא לחומר או לא. יש היום גם חרדים ואפילו רבנים שלא מפסיקים לרדוף אחרי כבוד ושררה ודירות לילדים, כנראה יש להם חוסר סיפוק במה שיש להם. לקבוע באופן שרירותי שכל מי שאין לו מטרות רוחניות כמוך הוא לא מסופק זה יומרנות במקרה הטוב ובורות במקרה הרע...
שמירת מצוות היא לא יעד שאמור לספק וגם אם היא לא מביאה אושר זאת לא סיבה לחזרה בשאלה, מי שחוזר בשאלה בגלל זה כנראה החינוך שלו לקוי. (אתה בטח מכיר את מאמר חז"ל "מצוות לאו להנות נתנו" - אז גם אם לא נהנים ומרגישים כפייתיות צריך לעשות)
תסביר לי למה אתה כ"כ בטוח שמי שסיים מסכת הרבה יותר מסופק ממישהו שנניח סיים ללמוד ספר במקצוע מסויים. (לא שזה ממש אמור לשנות את שיקול דעתו של מישהו מה ללמוד, כל אחד לומד מה שהוא צריך ללמוד)
עוד פעם הכנסת את המגזר החרדי והוכחת ששם יש רדיפות לתאוות גם אם פחות אבל יש הדגשתי שהאושר לא מתחלק בין מגזרים זה שתהיה חרדי לא אומר שתהיה מאושר בגלל השיוך המגזרי מה שיעשה אותך מאושר זה עבודת ה אם אתה מאמין למה שהתתורה אומרת אז אתה אמור לדעתשיהודי אף פעם לא ירגיש מאושר כל עוד אינו מאכיל את נשמתו ורק את גופו על זה אמרו חזל אין אדם מת וחצי תאוותו בידו והגאון באיגרת הגרא אמר שהעולם הזה דומה למיים מלוחים שככל שאתה שותה ממנו יותר ככה יותר צמא ואף פעם לא מסופק אז לחילוני שרודף לספק עצמו ברכב שרד או לראש ישיבה שרודף אחרי כבוד שתיהם באותה הסירה שותים ממים מלוחים ואינם מתים אלא עם חצי תאוותם אבל אדם שפותח את המסילת ישרים ולומד שיסוד החסידות שיתברר ויתאמת מה חובתו בעולמו יש לו ייעוד רוחני עם מטרה להבדיל מכל מיני רוחניויות בהודו וכאלה שאין שום מטרה כאן יש וכשיש אמונה ושאדם עובד את ה וממש את המסילת ישרים הוא לא נהנה ונוח לו שלא היה נברא וקשה ולא קל אבל אושר לא בא מנעים לי וטוב לי אושר בא מסיפוק נפשי אמיתי ולא בר חלוף שמירת מצוות לא באה כיעד לספק כי הרי נוח לא לאדם שלא נברא ואם מטרתם הייתה לספק אז למה נבראנו? שמירת מצוות ודביקות בה היא למטרה של להתענג על ה ולהנות מזיו שכינתו ושים לב שהרמחל כותב ששם עיקר העינוג ולא כל העינוג שם דהיינו יש התענגות על ה גם כאן מי שחי והולך לשם אז הוא מאושר תקרא על הרב שך ועוד גדולים לך תפגוש תלמידי חכנמים שחיים על פת במלח אבל מאושרים באמת ואסיים עם האור החיים שאמר אילו ידעו בני אדם מה הערך והמתיקות שיש בתורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה שנזכה
והחרדי הפשוט, מרגיש אושר בחייו ? או שאושר שייך רק לבני עלייה ?