פתרון חידת חיבור התורה

משה כתב, כתב זאת זיכרון בספר (שמות יז), ויכתב משה את כל דברי ה' ספר הברית (שמות כד), כתיבת המסעות (במדבר לג). משתמע מכך, שרק זאת כתב משה ולא השאר. המגילות שכתב משה נשתמרו כמגילות עד תקופת בית שני.

ספר בראשית וחצי שמות חוברו ממקורות שונים, ובספר בראשית המקורות סומנו ע"י שינוי שם ה'. זמן חיבורם הוא בתקופת שלמה. ואף כאן הם נשתמרו כמגילות עד תקופת בית שני.

מעשה המשכן ספר ויקרא ובמדבר חוברו ע"י כהן בתקופת שלמה, והם נשתמרו כמגילות עד תחילת בית שני. בידי יחזקאל היו קבצי תורת כהנים שונים ממה שבויקרא.

ספר דברים חובר ע"י כהן מיד אחרי תקופת שלמה, ויש בו הטפה כנגד חטאי שלמה, ודגש על המקום אשר יבחר ה'. בנוסף כמות המתנות לכהנים ירדה, ובמקומם יאכלו הבעלים בעצמם. מחבר ספר דברים הכיר גם את שאר מגילות התורה, אולם הוא כתב לפי הגרסאות שבידו. ספר זה היה הראשון שהתפרסם בציבור כספר מספרי התורה בתקופת יאשיהו, ושאר החומר של שאר הספרים היה עדין כמגילות, וחיכו לגואל שיחבר את כל קבצי התורה לנוסח אחד מהוקצע.

כל מגילות התורה חוברו לכדי ספר אחד גדול, הכולל בתוכו חמשה ספרים, בתחילת בית שני, ע"י עזרא הסופר.

הפלא ופלא. אותו סיפור מסופר על רש"י. איפה האמת בהא הידיעה?

"מסופר שאימו של רש"י עמדה בסימטה הזאת, היא הייתה בהריון של רש"י, שלהיריון הזה היא חיכתה שנים רבות, מה שקרה זה שפרש עם סוס ועגלה שדהר במקום בה לדרוס אותה, ואז היא פשוט נשענה על הקיר, והקיר זז ושקע פנימה, מה שהציל את חייה, וכמובן את חיי רש"י הקדוש". הקיר שהציל את אימו של רש"י"

ד"ח
לא כדאי להעביר איזו אנליזה למקור שהבאת?

אם רוצים אנו להבין את שבילי חשיבתו של רבי יהודה החסיד, צריכים אנו לדעת שבנערותו הוא לא היה חסיד, אלא פנה אחרי מעשה שובבות, ורק בבגרותו התחיל להיות חסיד, כך שהוא הכיר את העולם ואת דעותיו.

שובבותו של רבי יהודה החסיד בנערותו, מתוך הקדמה לספר חסידים, מוסד הרב קוק, גם אם לא נקבל את סיפור שם ה', נקבל את סיפור שובבותו.

תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 26/10/2014 10:23:21

אני רוצה לו מר שהזייפן חי בתקופתו, ואולי הוא ידידנו תלמיד טועה. למי היה אינטרס? לך תדע

באופן עקרוני אני נגד תירוצים כאלה, אבל אין להכחיש שדברים אלו נראים מוזרים, ובפרט הקלילות שבה הוא זורק את זה. השווה ראב"ע שחי באקלים פלורליסטי בהרבה ומעז בקושי לרמוז בסודי סודות במקרים בהם חרב מוטלת על צוואר הפירוש הקנוני.
לא שאני בטוח בדברי, אני רק מעלה אפשרות.

תוקן על ידי אריאל73 ב- 26/10/2014 10:14:57

מי אמר שהזייפן חי במאה ה20?

לגבי אור, עדיין צריך להבין את דברי ה' 'אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים' שהרי היציאה מאור נעשתה ללא קשר לה'. נוכל לפרש 1) אני ה' שנתתי בלבכם לצאת, במובן שבו כל אירוע בעולם נעשה ע"י ה'. 2) הפסוק מתייחס לאירוע לא ידוע לנו שבו אכן הוציא ה' את אברהם מאור. (או בלשון מבקרי המקרא: לפרשה שלא הגיעה לידינו) יתכן שזה מה שגרם לתרח לעזוב. כדבריי אלו פירש הרמב"ן שגם זיהה את האירוע הלא ידוע עם נס כבשן האש מדברי חז"ל.

האמת שהצורה בה כותב ר"י החסיד את ההברקות שלו לגבי קטעי התורה גורמת לי לחשוד שצדק ר' משה פיינשטיין ואיזשהו זייפן קדום הוא יוצר הפירוש (או לפחות שלט בפירוש) זאת מכיון שזה פשוט לא נראה האיש שיצר את ספר חסידים.

אריאל

כדבריך כתב בספר "מקרא וארכיאולוגיה", הבאנו את דבריו למעלה, להלן תצלום העמודים.

על מסע אברהם, לדעתי אין סתירה כלל. ההסבר הוא פשוט מאד: אור כשדים וחרן בהדדי הוו יתבן, שתיהן בצפון מסופוטמיה. תרח יצא מאור לכנען אבל עצר בחרן ואז אמר ה' לאברם שיצא מארץ מולדתו -צפון מסופוטמיה, לארץ כנען. ופשוט.

דרך אגב, עכשיו סיימתי לקרוא את הספר שפתח את האשכול - הספר 'עד היום הזה' של הרב בזק.
מעלתו הגדולה של הספר בסיכום לא רע של נושאי הדיון והגישות השונות. אבל מי שמצפה למצוא בו תשובה שתפרוך לחלוטין את כל טיעוני הביקורת - יתאכזב. (אא"כ שיטת הבחינות, למי שמאמין בה)
אנקדוטה מעניינת שם היא פירוש ר' יהודה החסיד לתורה. בפירוש זה נמצא המון קטעים שר"י החסיד טוען שלא משה כתבם כי אם מחברים שונים ומשונים. הוא גם טוען שקטעים מסויימים נחתכו מהתורה ע"י דוד המלך. כל זה לא במקרים קשים כמו 'ויקרא אותם חוות יאיר עד היום הזה' אלא במשפטים תמימים לחלוטין.
ר' משה פיינשטיין טען שדברים אלו הוכנסו ע"י זייפן. זה הוביל למלחמת תלמידים טועים, כאשר בעל משנה הלכות טען שדברי ר' משה פיינשטיין הוכנסו ע"י זייפן. וספר נוסף המצטט את פירוש ריה"ח הפך לשלילי.

אי אפשר לקיים ויכוח עם הגיגים רחשים והמיות לב שנסמכים על ציטוטים סלקטיביים. אין בדבריך איזו ראיה והוכחה לאמת שבהם, ואולי לא זה כאן המקום, אלא באשכול שמיוחד לך. כאן הדיון הוא פשוט, האם ביקורת המקרא יש לה משהו לטעון מבחינה הסטורית, תזה הסטורית, וכנראה וכמוכח כאן, שלא.