ראש השנה – 'היום' הרת עולם. האמנם?
מפורסמת המחלוקת המובאת בגמרא בראש השנה (י ע"ב)
"תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם".
בגמרא ראש השנה (כז א) "אמר רב שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, כמאן - כרבי אליעזר, דאמר: בתשרי נברא העולם".
רואים שחז"ל קיבלו את שיטת ר' אלעזר כנכונה, ולא זו בלבד אלא אף תיקנו לומר כן בתפילה [והרי "דובר שקרים לא יכון לנגד עני". ואכמ"ל].
התוס' (שם) הביאו בשם ר"ת אפשרות לשלב בין הדעות : "ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן בפרק עושין פסין (עירובין דף יח. ושם) גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד".
זכרוני שראיתי לאחד מהחכמים שגרס בתוספות "ואיכא למימר דבניסן עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד תשרי". מכוח כמה הכרחיים. עצם שיטת ר"ת בהבנת המושג 'עלה במחשבה' ראוי ליחס ולביאור, מה שייך 'מחשבה' אצל הבורא, האם זה התמהמהות מחמת הספק? מושג מחשבה שנתפס אצלנו הוא מושג ששיך אצל הנבראים, איך מפרשים דבר זה אצל הבורא? אך אין זה עניין האשכול.
לעצם העניין. הדבר ברור שהמושג 'זמן' קשור קשר בל ינתק לחומר בלבד.
לגבי עצמותו של הבורא לא שייך המושג זמן. ההבנה בזה שזמן הוא לא בריאה עצמית אלא שינוי הכרחי במהות החומר. חומר מטבעו נפסד ומתכלה ונוצרים בו שינויים פיזיולוגים, כתוצאה מכך יש הקבלה לזמן. דהיינו אני יכול להסתכל על 'הזמן' שהחומר היה במצב מסוים, ו'כעת' הוא במצב שונה.
לאחר סידור מערכת השמש, וסיבוב הגלגלים כפי שהם מוכרים לנו, באופן של יום ולילה, קל יותר להגדיר את המושג של זמן, כמובן שזה מושאל, כי מושג 'הזמן האמתי' מיוחס לחומר, כמו שביארתי קודם. גם תנועות השמש והירח, ושינויי מצביהם, הם מוגדרים כזמן, באופן 'נגזר' כתולדה מ'יסוד' ההגדרה הקודמת.
דברים אלו מוסכמים על כל הפילוסופים [כפי מה שידוע לי] וכמדומני שהם ברורים יותר ופשוטים יותר לפי המדע העדכני.
לצורך השלמת המקורות אביא את דברי הרמב"ם [ספר מורה הנבוכים חלק א פרק נב. תר' הר"י קאפח.] בנושא:
"אמנם שהשם יתעלה אין יחס בינו ובין הזמן והמקום, זה מבואר (בפרק י"ג חלק ב'), כי הזמן מקרה דבק לתנועה, כשיביטו בה ענין הקדימה והאחור ותהיה נספרת, כמו שהתבאר במקומות הנפרדים לזה העניין, והתנועה ממשיגי הגשמים, והבורא יתעלה אינו גשם ואין יחס בינו ובין הזמן, וכן אין יחס בינו ובין המקום".
ובחלק ב פרק יג כתב
"כי הזמן מקרה בלא ספק, והוא אצלנו מכלל המקרים הנבראים, כשחרות וכלובן, ואע"פ שאינו ממין האיכות אלא שהוא בכלל מקרה דבק לתנועה, כמו שהתבאר למי שהבין דברי אריסט"ו בבאור הזמן ואמיתת מציאותו"
לאור הדברים הללו אני נבוך במספר שאלות
א. מה שייך לומר בתשרי נברא העולם, הרי קודם בריאתו לא קיים המושג זמן, ותשרי מאיין בא?. בהכרח צריך לומר 'שבתשרי נברא' פירושו שבשעת בריאתו היה העולם 'במצב של תשרי' [או ניסן]. מה פירוש הדברים? האם האקלים היה אקלים סתווי או אביבי? אילו תובנות נלמדות מהמחלוקת הזו?
ב. כשאני קובע את ראש השנה ביחס לזמן שבו נברא העולם [בהנחה שהוא תשרי], הרי נקודת הפתיחה [הבריאה לצורך העניין] היא נקודת 'חידוש הזמן', שהרי קודם לכן הוא לא היה קיים, וכשנבוא לתקן באיזה שהוא יום 'זכר' ליום הבריאה, לפי איזה מדד נקבע את אותו היום? אפשר לומר שאנו קובעים את ראש השנה לפי מחזוריות הירח [בשילוב השמש] כדרך קביעת הלוח, אבל קביעה זו היא תלויה בגלגלים, רק שלפי זה צריך לומר שבזמן הבריאה נקודת הירח והשמש עמדו כמו שהם עומדים בראש השנה, וזה לא נכון כיון שמחזוריות השמש היא אחת ל28 שנה [זמן ברכת החמה].
אותה שאלה בניסוח שונה: זמן ראש השנה כפי שהוא מתבטא אצלנו [ביטוי מציאותי בזמן] אין לו קשר עם נקודת בריאת העולם. אם הוא בא לסמן את הזמן ההוא, הרי באותו רגע התחיל הזמן, ולפי מה נקבע שלאחר 12 חודשים זוהי הנקודה? וגם מצד סדר הגלגלים זו לא אותה נקודה כיון שהיא חוזרת רק אחת ל28 שנים.
ג. לאלו שנוטים להאמין בתורת האבולוציה [ובאי סתירתה לתורה, אני מאמין שיש כאן רבים כאלה] צ"ע טובא, הרי הדבר ברור שעבר הרבה זמן מהנקודה בבריאה שבה נוצר החומר [ניקרא לו המפץ הגדול] לבין הזמן שהגלגלים [שמש ירח ושאר כוכבי הלכת שהולכים כפי מה שידוע לנו] מסודרים כפי מה שהם היום. א"כ ראש השנה שלנו לזכר מה, האם לזכר נקודת הבריאה הראשונית או לזכר המצב שקיים כיום. אולי לזכר התייצבות [בתהליכים אורגניים] האדם עלי אדמות?
ד. יש 'מסורת' האומרת [אינני מוצא לזה מקורות מדויקים, אבל כך מופיע בלוחות (לא לוחות הברית)] שבראש השנה נברא 'האדם' דהיינו שהעולם נברא בכה' אלול. כמה שאלות, אם המאורות נבראו ברביעי, אם כן כיצד ניתן לקבוע ולחתוך את הימים שלפני אותו יום, מה מגדיר אותם כ'יום', לפני שיש את מחזוריות השמש? [שאלה זו קשה גם על מעשה הבריאה כשקוראים אותו באופן הפשוט]. האם זה מסתדר עם 'תחילת מעשיך'? מה עם שאר החומר, החיות?
יתכן ולדברים משמעות אחרת, אשמח לשמוע ולהשכיל!
תוקן על ידי גברא_רבה ב- 07/09/2014 01:56:37
