בית פורומים פורטל הנפש

הפרעת אכילה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-16/9/2014 20:47 לינק ישיר 
הפרעת אכילה

שלום לכולם
להלן לינק למאמר שכתבתי בנושא הפרעות אכילה.
בתפיסה שלי הפסיכואנליטית הפרעת אכילה מספרת לאדם ולזולת דרך האוכל על עולם נפשי עשיר ביחסים, רגשות, פחדים וכמיהות שלא מצאו מרחב נפשי לביטוי ולהכרה 

מוזמנים להתייחס

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94.html

_________________

ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
טיפול אישי, זוגי והדרכת הורים
אלעד, ירושלים 
0526346334
 [email protected] 




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/6/2015 19:22 לינק ישיר 

והנה מצאתי את עצמי השבוע, 13 ק"ג פחות ממה שהייתי לפני חודש, מוגדרת כהפרעת אכילה ברמה קשה מספיק בשביל לשלוח אותי למרכז להפרעות אכילה.

הפעם הקטליזטור היה התקף אפילפסיה שבעקבותיו קיבלתי טגרטול שהוריד לי את התאבון למינוס והשלתי ק"ג בזה אחר זה ואח"כ, כשהתאבון חזר עשיתי לו ששששששש והשכבתי אותו לישון.

הבי אמ איי שלי עדיין מעל 20 אז אני לא מוגדרת אנורקטית אבל הפסיכיאטרית אומרת שאני בדרך לשם.
והיא לא מתפלאה בכלל כי מופרעי אישיות גבולית נוטים לפתח הפרעות אכילה.

הבעיה, שאני לא מוכנה לעזור לעצמי. יש בי שני קולות.
אחד שצועק הצילו ואחד שמנדנד "את שמנה ומכוערת".
אני מודעת לשניהם.
אבל השני חזק מדי.

אני משתמשת במשלשלים כדי לכפר על הפיסות שאני כן מכניסה לפה. וכמה עצוב, אין תרופה לאנורקסיה. רק העלאת הדימוי העצמי.

מעניין באיזו צומת אפגוש שוב את האשכול הזה...


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-7/10/2014 19:48 לינק ישיר 

כן -תזונאית פותרת את הבעיה מבחוץ אבל השדים עדיין בפנים..... וזה כל כך לא קל...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/10/2014 10:27 לינק ישיר 

מזדהה עם שירי.
בגיל 17 היה לי בי. אמ. איי. של 16.2.
אף אחד אפילו לא שם לב שאני מרעיבה את עצמי.
עשיתי את זה כדי שלא תצא לי "בטן".

זה הסתיים כשרופא הילדים קלט את המצב ואיים עליי באשפוז ואני נבהלתי והתחלתי לאכול באטרף עד שהתאזנתי.

היום כנשואה אני מוצאת עצמי שוב באותו מעגל של הרעבה-זלילה וחוזר חלילה.
כדי שלא להגיע למצב שהייתי בילדות פניתי מייד לתזונאית שהכינה לי תפריט מיוחד ואני עובדת לפיו. אבל עדיין מרגישה שהשד נמצא שם בפנים...
בייחוד שקשה לי מאוד להתרוקן (פעם בשבוע) וכני מרגישה כבדה ונפוחה.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-18/9/2014 08:24 לינק ישיר 

רונית נהניתי לקרוא עוד מאמר בסגנון המרתק שלך.
שירי כשהייתי נערה גם אני  סבלתי מבעיות אכילה.  לא הייתי בקטיגוריה חריפה אבל בזמנים בהם הרגשתי רע עם עצמי לא יכולתי להכניס דבר לפי, וזה יכל להיות ימים רבים.  לא חשבתי אז במונחים שרונית כתבה כי לא היה לי מישהו שיעזור לי להבין מה אני עוברת. אבל בשנים האחרונות במבט לאחור אני מבינה שהרגשתי שאני לא מספיק טובה, לא מספיק לשביעות רצון ההורים . כאילו עד שהם יהיו מסופקים ממני אני לא אוכל להרשות לעצמי להיות מסופקת מעצמי.  היום אני מסתכלת על הבת שלי ואני רואה שיש לה נטיה כזו לרצות אותנו ואני משתדלת שהיא תרגיש טוב עם עצמה. מתפללת שהיא תגדל אחרת. תודה  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/9/2014 19:30 לינק ישיר 

שלום כולם ואיפה אתם.
רונית תודה,
אני חושבת מהעם אלו שהם בין לבין, כלומר - לא מוגדרים כאנורקסים או בולימים אבל בעלי הפרעות אכילה,
אוכלים מעט מאד, לא מתענינים בכלל באוכל, אוכלים רק כדי להחיות את עצמם, מאבדים הנאה,
או להפך - זוללים ומוצאים פורקן נפשי וריגשי באוכל אבל לא בולימים של ממש.
במצב הביניים הזה של בין לבין - בדרך כלל גם לא יהיה אבחון וטיפול ממשי, אבל הסיבות מאחורי הן אותן סיבות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > קבוצות תמיכה > פורטל הנפש > הפרעת אכילה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext